ביום רביעי הקרוב תצביע הכנסת על הצעת חוק, שתאפשר לשב"כ להמשיך לחרוג מתקן צפיפות הכליאה שקבע בג"ץ לשבע שנים נוספות. זאת, אף שבית המשפט העניק לשב"כ פחות משלוש שנים כדי לעמוד בתקן במתקני החקירה שלו. הדיון ייערך חרף העובדה שהכנסת נמצאת בפגרת בחירות.
ביוני 2017 קבע בג"ץ כי תנאי המחייה והצפיפות בבתי הכלא בישראל בלתי נסבלים, והורה למדינה לדאוג לכך שעד סוף 2018 יעמוד שטח המחיה של כל אסיר על לא פחות מ-4.5 מ"ר בתאים שכוללים שירותים ומקלחת, ו-4 מ"ר בתאים "יבשים" שאין בהם שירותים ומקלחת. שטח קטן יותר, כך נקבע, פוגע בכבוד האדם של הכלואים ואינו חוקתי. פסק הדין ניתן בעקבות עתירות שהגישו האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן וארגון רופאים לזכויות אדם.
לפני כשנתיים הודיעה המדינה כי הצליחה לעמוד ביעד הביניים שהציב בית המשפט, 3 מ"ר לכל כלוא. עם זאת, היא ביקשה לדחות כמעט בעשור את מועד הביצוע של הפעימה השנייה, שתבטיח 4.5 מ"ר. לאחר כמה דחיות קצרות, בשבוע שעבר קבע בג"ץ כי על המדינה לסיים את הפעימה השנייה עד דצמבר 2022.
באשר למתקני מעצר של שב"כ, שבהם מוחזקים עצורים ביטחוניים, נקבע כי תינתן להם שנה נוספת. המשמעות לגבי החלטת בג"ץ המעודכנת היא שמתקני המעצר של שב"כ יצטרכו לעמוד בתקן שקבע בית המשפט עד סוף 2023.
אלא שבממשלה לא חיכו להחלטה, ועוד לפני שהיא ניתנה גובשה במשרד המשפטים הצעת חוק שתעקוף אותה, ותדחה את יישום פסק הדין בשלוש שנים לגבי מתקני החקירה של שב"כ. כמו כן, ההצעה מאפשרת לדחות בתנאים מסוימים את יישום פסק הדין בארבע שנים נוספות, עד 2028.
עוד בוואלה!
על פי ההצעה, ראש הממשלה יוכל, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת השרים לענייני שב"כ וועדה משותפת לוועדת חוקה ולוועדת חוץ וביטחון, לקבוע כללים לעניין שטח המחיה של עצורים בחקירת שב"כ. בהצעה נאמר מפורשות כי הסמכות הזו היא "על אף האמור בכל דין", כלומר - נועדה לעקוף מפורשות את פסק הדין של בג"ץ. עוד מוצע כי שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ועם השר לביטחון הפנים, ובאישור הוועדה המשותפת, יוכל להאריך את תוקפו של החוק בשתי תקופות של שנתיים.
הכללים שיקבע ראש הממשלה יהיו סודיים ולא יפורסמו לציבור, כמו גם דיוני הוועדה המשותפת. פעם בשנה יצטרך ראש השב"כ לדווח בכתב לוועדה המשותפת על שטח תאי המעצר במתקני החקירות, על התקדמות בנייתם של מתקנים חדשים ועל משך החזקת העצורים בשטח שנקבע. הנתון היחיד שמוצע כי לא יהיה הוא שיעור העצורים שניתן להחזיקם בשטח מחיה שקטן מזה שקבע בג"ץ. כמו כן, ראש השב"כ יצטרך לדווח על תנאי הנחקרים פעם בשישה חודשים לראש הממשלה וליועמ"ש.
"החלת התקן שנקבע בפסק הדין על מיתקני המעצר הביטחוניים, בלוח הזמנים שנקבע בפסק הדין, מעוררת קשיים ניכרים המצדיקים קידום חקיקה בנושא", נכתב בדברי ההסבר להצעה. "זאת, בשל אילוצים ייחודיים שאינם מאפשרים את התאמת המיתקנים לתקן הנדרש באמצעות שיפוץ מקומי, או קידום הליכי בינוי להחלפת מיתקני המעצר הביטחוניים, לפי לוחות הזמנים שקבע בית המשפט".
עוד נכתב בהצעת החוק כי "חקירת עצורים החשודים בעבירות ביטחון שונה במאפייניה מחקירת עצורים החשודים בביצוע עבירות אחרות... למאפיינים הייחודיים של חקירת עבירות אלה יש השלכות על מאפייני מקומות ההחזקה של העצורים. שלא כמו עצורים פליליים אחרים - לא ניתן להעביר עצורים החשודים בביצוע עבירות ביטחון, בטווח הקצר, למיתקנים אחרים לצורך ריווח תנאי המעצר. לנוכח האמור, קיים קושי לרווח ולהגדיל את שטח המחיה המינימלי לכל עצור באמצעים אחרים שאינם בנייה".
"הדבר נחוץ לרשויות יותר כדי ליצור לחץ בחקירה"
ד"ר סיגל שהב, ראשת החטיבה הפלילית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אמרה לקראת הדיון הצפוי בכנסת כי "הצעת החוק היא ניסיון לעקוף זכות חוקתית מפורשת שנקבעה בבג"ץ, לפיה שטח המחיה המינימלי והראוי לכלל האסירים ללא החרגה הוא 4.5 מ"ר. מדובר בהצעה המבקשת לפגוע פגיעה אנושה בזכות המינימלית של עצורים לכבוד".
עוד הוסיפה ד"ר שהב כי "גם כך נשללות מנחקרים אלו - שבהם ישנם גם חפים מפשע - זכויות רבות, והם למעשה לא פוגשים עורך דין ומוחזקים בתנאים קשים במהלך בחקירות הביטחוניות. לא ברור כיצד ההצדקה שהוצגה בפני בית המשפט, לפיה נדרשת דחיה לצורך בניית ארבע מתקני חקירה חדשים, מתיישבת כעת עם הצעת החוק, המבקשת לחסות את התנאים והקריטריונים לצמצום תנאי מחיה בסיסיים. קריאת דברי ההסבר וחומרים נוספים מעלה שהדבר כנראה נחוץ לרשויות יותר כדי ליצור אמצעי לחץ בחקירה".