חוקר שב"כ איים על נחקר שיהיה משותק - הממונה הסתפק ב"חידוד נהלים"

(בווידאו: הממשלה אישרה את איכוני שב"כ, השבוע)

הממונה על המחלקה לבדיקת תלונות של נחקרים בשב"כ (מבת"ן) מצא לאחרונה ליקויים שהצדיקו "חידוד נהלים" בשבע חקירות. למרות הממצאים, באף אחד מהמקרים לא ננקטו צעדים נגד מי מהחוקרים. יתרה מכך, הממונה לא חושף בפני המתלוננים מה הוא הליקוי שהתגלה, ולאיזה חלק בתלונתם הוא קשור.

באחד המקרים נודע לוואלה! NEWS כי הממונה על המחלקה, עו"ד שלומי אברמזון מפרקליטות המדינה, מצא כי "לא ניתן לשלול" שחוקר, שכינויו "סולי", איים על נחקר שעבר חקירה באמצעים פיזיים כי הוא עלול לסיים את החקירה משותק. תלונתו של אותו נחקר הוגשה בדצמבר 2014 ונענתה רק בחודש שעבר. בתשובת הממונה נכתב כי בשל הנסיבות, ובין היתר בשל הזמן הרב שחלף מאז המקרה, הוחלט שלא לנקוט שום צעד נגד החוקר, ולהסתפק ב"חידוד נהלים והפקת לקחים" מול שב"כ.

מקרה אחר הוא זה של עבדאללה (שם בדוי), שנעצר ביוני 2014, מעט לאחר החטיפה והרצח של שלושת הנערים - גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח. מרגע מעצרו עברו יותר משלושה שבועות עד שהותר לו לפגוש עורך דין. הוא טען כי במהלך חקירתו עבר עינויים פיזיים, ובעיקרם קשירה לזמן ממושך בתנוחות שנועדו לגרום כאב בלתי נסבל.

בין היתר התלונן עבדאללה כי הוחזק בכריעה על קצות אצבעות הרגליים עד שנפל מרוב כאבים. עוד סיפר כי חוקריו הושיבו אותו על כיסא ללא משענות, היכו אותו בירכיו ובפלג גופו העליון, ואילצו אותו להישען כשפלג גופו העליון בזווית חדה ביחס לרצפה. לדבריו, הוא הוחזק בתנוחה זו כמה פעמים, לכחצי שעה בכל פעם.

עוד התלונן עבדאללה כי חוקריו היכו אותו, קיללו אותו בגידופים מיניים משפילים, ואיימו עליו כי ייאנס ושביתו ייהרס. חלקים אחרים בתלונה לא קשורים לעינויים פיזיים, לכאורה. למשל, עבדאללה התלונן כי בשלב מסוים התעורר כשהוא קשור למיטה בחדר עם מצלמה. לדבריו, הוא ביקש ללכת לשירותים ונענה שהוא יכול לעשות את צרכיו על עצמו.

תלונתו של עבדאללה הוגשה באמצעות הוועד נגד עינויים בדצמבר 2014. אולם רק במרץ 2016 זומן למסור עדות בפני אחד מחוקרי המבת"ן, ורק לפני כחודשיים - חמש וחצי שנים אחרי הגשת התלונה - התקבלה תשובת הממונה על המחלקה.

אברמזון אישר כי עבדאללה עבר מה שמכונה "חקירת צורך" - חקירה בה משתמשים החוקרים באמצעים פיזיים כדי לשבור את הנחקר ולחלץ ממנו מידע שהם סבורים שלא ניתן יהיה להשיג בדרך אחרת. לדבריו, החוקרים סברו כי יש לו מידע שעשוי להביא לאיתור שלושת הנערים או חוטפיהם. אברמזון ציין כי בשל כך הוא מצא שהפעלת האמצעים הפיזיים הייתה מוצדקת. עוד ציין כי ישנם פערים בין התיאור של עבדאללה את "חקירת הצורך" לבין המסמכים מהחקירה.

בסופו של דבר החליט אברמזון לדחות את תלונתו של עבדאללה, בין היתר בשל פערים מסוימים בגרסאות שמסר בכמה הזדמנויות. לגבי חלק מהדברים, למשל הטענה כי נקשר למיטה בחדר עם מצלמה, השיב אברמזון כי אירוע כזה או אירוע דומה לו כלל לא התרחש במהלך החקירה. כן נכתב כי לא נמצאו תימוכין לכך שהחוקרים איימו עליו או השתמשו בקללות בעלות אופי מיני. עוד הוסיף אברמזון כי אין כל תימוך למסקנה שלעבדאללה נגרם נזק נפשי או פיזי במהלך חקירתו.

בסיכום חוות הדעת כתב אברמזון שבמהלך בחינת התיק התגלה כי "אירעה תקלה מסוימת במהלך החקירה, ומצאנו לנכון להעיר בעניין זה לשב"כ לצורך הפקת לקחים וחידוד נהלים", ולא פירט מה היא אותה תקלה. עם זאת, על דעתה של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, עו"ד נורית ליטמן, הוחלט שלא לנקוט בשום צעד - פלילי, משמעתי או אחר - נגד מי מחוקריו של עבדאללה.

לפחות בשמונה החלטות של הממונה על מבת"ן שניתנו בחודשים האחרונים צוין כי נמצאו פגמים מסוימים בחקירות. לעתים לא נכתב ולו ברמז מה היא אותה נקודה שהצדיקה "רענון נהלים והפקת לקחים", ולעתים נחשף מעט יותר. כך, במקרה אחד גילתה תשובת הממונה כי עלו סוגיות רפואיות שהצדיקו בירור במישור המערכתי, ובמקרה שני התבצעה פעולת חקירה, שלא צוין מה הייתה, שהעלתה קושי משפטי. המשותף לכל התשובות הוא שבכולן הוחלט שלא לנקוט צעדים נגד אף אחד מהחוקרים.

מאז 2001 הוגשו למבת"ן כ-1,300 תלונות על עינויים, שהובילו לפתיחת חקירה פלילית אחת בלבד, ואף לא להגשת כתב אישום אחד. באוגוסט האחרון מונה לעמוד בראש מבת"ן גיא אשר, לאחר כשנה שבה התפקיד לא היה מאויש. חודשיים לאחר מכן נכנס לתפקיד הממונה על המחלקה עו"ד אברמזון. חלוקת העבודה היא שהמבת"ן בודק את תלונות הנחקרים ומגיש המלצה לממונה - שמחליט כיצד לנהוג: לפתוח בחקירה פלילית, לנקוט צעדים משמעתיים או פיקודיים, לפנות לשב"כ לחידוד נהלים, או לגנוז את התלונה ולסגור את התיק.

מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נמסר כי "המלצות הממונה על המבת"ן לשב"כ על חידוד נהלים ביחס למספר התנהגויות של חוקרים בחדר החקירות מעידות כי יש ממש בטענותיהם של לקוחותינו, שעונו קשות בידי שב"כ. יחד עם זאת, המלצה על 'חידוד נהלים והפקת לקחים' רחוקה מלהיות מספקת".

"המבת"ן נוסדה כדי לבדוק תלונות נחקרי שב"כ ולהמליץ על חקירה פלילית כאשר התנהגות החוקרים אינה חוקית. בפועל משרד המשפטים נוהג במעני שב"כ בכפפות של משי ורק מכשיר את השרץ. עצם העובדה שלמשרד המשפטים לוקח שש שנים לענות לתלונה על עינויים מעידה אף על חוסר ההוגנות בה נבדקות התלונות", הוסיפו.

ממשרד המשפטים נמסר כי "מאז נכנסו לתפקידם ראש המבת"ן והממונה על המבת"ן, לפני כחצי שנה, הם פועלים להשלמת הטיפול בתיקים רבים שהצטברו במהלך השנים. לאחר תקופת לימוד, שבמהלכה אף הוקצה פרקליט נוסף לטיפול בתיקים ישנים, קודם הטיפול בתיקי חקירה רבים וניתנו החלטות בכ-60 תיקים".

עוד הוסיפו במשרד המשפטים: "ביחס לתיקים המפורטים, לאחר בחינה מעמיקה עלה שלא מתעורר חשד המצדיק פתיחה בחקירה פלילית, ואף לא נמצאה הצדקה לטיפול באפיק משמעתי, אשר מכל מקום התיישן. הפרקליטות רואה חשיבות רבה בהפקת לקחים ובחידוד נהלים מול השב"כ, וזאת על מנת לשפר במידת הצורך את הנדרש, במבט צופה פני עתיד. מטעמים מובנים הקשורים לסוג חקירות זה, כמו גם לשם השגת מטרותיו בצורה מרבית, שיח זה נעשה מול השב"כ ישירות ולא מול המתלוננים".