"ההצגה של אבו מאזן" עומדת להתחיל. בצה"ל ישמחו אם תסתיים במהירות

ברגותי מתעקש לרוץ בבחירות לנשיאות הרשות ויוצר קרע בתנועת פתח, שמשחק לידי חמאס במאמציו להשתלט על הגדה. בצה"ל עוקבים בדריכות ונערכים למצב שבו המהלך, שנתפס תחילה כקריצה מצד אבו מאזן לביידן, יסתיים בטלטלה ובהיגררות לפעולה. כינוס הפלגים ב-21 במרץ ירמוז לבאות

אבו מאזן באו"ם: "לא תהיה יציבות באיזור בלי מדינה פלסטינית" (צילום: רויטרס, עריכה: אסף דרורי)

בראשית האינתיפאדה השנייה ראה את עצמו מרואן ברגותי, המכונה גם כ"אבו-קסאם", כמנהיג פוליטי בשורות פתח, אך ככל שחלף הזמן נערם חומר מודיעיני בשב"כ שקשר אותו לפיגועים קטלניים נגד אזרחי ישראל. ראש הממשלה דאז אריק שרון, החליט להציב אותו בראש סדר העדיפויות של שב"כ וצה"ל והוא הוכרז כיעד מספר אחד בגדה המערבית. תוך לילה הוא הפך ממנהיג תנזים, פופולרי ואהוד ברחוב הפלסטיני ובעל קשרים עם פוליטיקאים מהשמאל הישראלי - למבוקש בכיר שירד למחתרת ומחליף כל כמה ימים מקומות מסתור מחשש שיחוסל או ייעצר. עד 15 באפריל 2002.

שב"כ הצליח להביא מודיעין מדויק. שתי פלגות מיחידת המסתערבים דובדבן שניהלו אחריו מצוד עיקש, הוקפצו הפעם אל שכונת אל בירה ברמאללה. רכז השב"כ שעמד בפאתי הרחוב לצידו של מפקד הכוח מדובדבן הצביע על מבנה בן שתי קומות. "הקפנו את הבית. כרזנו למשפחה לצאת. ברגותי לא יצא", סיפר השבוע אחד המפקדים שביצע את המעצר והוסיף, "אחרי שהמשפחה יצאה הוא החליט להסגיר את עצמו. יצא בידיים מורמות. מאוד מפוחד. נראה חלש. עם זקן. אחרי תקופה תחת מצוד. רכז שב"כ הכניס אותו לרכב והמשימה שלנו הסתיימה". ברגותי בילה שעות ארוכות בחדרי החקירות של שב"כ, הועמד לדין בישראל ונגזרו עליו חמישה מאסרי עולם מצטברים ו-40 שנה.

ברגותי (62) מרצה כבר 19 שנים את עונשו מתאו בכלא הדרים, אך בתחכומו הרב הצליח לשמר את מעמדו הרם בפוליטיקה הפלסטינית. פרט לכך שהפך למנהיג האסירים, הוא הצליח בשנת 2016 לזכות במקום הראשון בבחירות לוועד המרכזי של פתח. איתות לכל מי שחשב להספיד אותו. מעת לעת עלה שמו כמי שעשוי להשתחרר בעסקאות סיבוביות בין ישראל לפלסטינים, אך השיח הציבורי בעניין ירד. גם תקוותו להשתחרר בעסקת שליט נגוזה במהירות. במערכת הביטחון הזהירו כי ברגותי לא התמתן לאחר שנים בכלא ושחרורו עלול לטלטל את היציבות היחסית בתנועת פתח ולפלג את הרשות הפלסטינית. ישנו חשש נוסף מתרחיש שבו ארצות הברית או מדינות באירופה ילחצו את ממשלת ישראל לשחרר את ברגותי מהכלא, מהלך שעשוי לגרום לטלטלה ביהודה ושומרון.

עוד בוואלה!

הקרב החשאי מאחורי המאמץ להפוך את דרום סוריה לדרום לבנון

לכתבה המלאה
הצליח לשמר מהכלא את מעמדו הרם בפוליטיקה הפלסטינית. ברגותי בבית המשפט, 2004 (צילום: AP, David Silverman)

אחרי שנים של פרובוקציות מהכלא ומעורבות עד צוואר בפוליטיקה הפלסטינית, הפך לפני כחודשיים מרואן ברגותי לשם החם בגדה המערבית כשהוצג כמועמד לנשיאות, לאחר שאבו מאזן הודיע על בחירות בחודש מאי-יוני השנה למועצה המחוקקת ולאחר מכן לנשיאות של הרשות הפלסטינית. זאת אחרי תקופה ארוכה מאוד שבה לא היו בחירות ברשות.

גורמים במערכת הביטחון העריכו שמדובר ב"הצגה" של אבו מאזן והביעו ספק גדול אם הוא יממש את ההתחייבות לבחירות במועצה המחוקקת על רקע נתוני הסקרים, הפרשנויות והחשש שפתח יפסיד לחמאס. אז למה בכל זאת אבו מאזן (84), הכריז על הבחירות? גורמי הביטחון בישראל מעריכים כי מדובר בניסיון להוריד מעליו לחץ של בכירים פלסטינים שרוצים לשפר את מעמדם במרוץ העתידי אחרי לכתו.

הרחוב הפלסטיני, לעומת זאת, ממש לא מתעניין בבחירות ודי עסוק בקיום היומיומי ובמערכה נגד נגיף הקורונה. עוד העריכו הגורמים הביטחוניים כי ההכרזה על הבחירות למוסדות הרשות הפלסטינית היא צעד שכולו קריצת עין לנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. אבו מאזן, מעריך שכך הוא יוכל לסלול ערוץ הידברות אל הבית הלבן, לאחר שנים של קיפאון מול הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, ואף להתניע תהליך מדיני עם ישראל בתיווך אמריקני. גורמי הביטחון העריכו כי למרות שאבו מאזן לא מעוניין בבחירות לנשיאות והבחירות למועצה מחוקקת עדיין בספק, הוא רואה בתהליך צעד שיסייע לו לגייס מחדש כספים ממדינות במערב ובעולם הערבי, ולהחזיר מימון פרויקטים ותשתיות שנעצרו בתקופת טראמפ.

עוד מעריכים בצה"ל שהסיכוי שאבו מאזן יממש את ההתחייבות לבחירות לנשיאות הרשות כמעט שאינו קיים. "הוא לא פופולרי בלשון המעטה ברחוב הפלסטיני והכוורת הקרובה שלו נתפסת כמושחתת", אמר גורם צבאי בפיקוד המרכז בשיחות סגורות, "אסור לטעות באבו מאזן בגלל גילו. הוא שועל פוליטי. הוא יודע איך לשחק את המשחק וברגע אחד יכול להתהפך ולמצוא את התירוץ לרדת מהעץ ולהגיד שהבחירות לא יתקיימו".

אבו מאזן ברמאללה, יוני 2020 (צילום: רויטרס)

במסגרת "ההצגה של אבו מאזן" והרצון להצטייר כגוף דמוקרטי, כדברי גורמי ביטחון בישראל, המערכת הפלסטינית מקדמת בכל הכוח היערכות לקראת הבחירות. רק בשבוע האחרון הודיע הישאם כח'יל, מנכ"ל ועדת הבחירות הפלסטיני, ששיעור הנרשמים בפנקס הבוחרים של הרש"פ הוא בין הגבוהים בעולם, מאחר שנכון לרגע כתיבת שורות אלו נרשמו מעל ל-93.38% בפנקס הבוחרים. ספק נכון, ספק זיוף - זהו עוד רמז לכך שהשטח הפוליטי מתכוון לבחירות.

תהליך מעניין לא פחות מתרחש בכלא הדרים. מהרגע שיו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הודיע על הכוונה לקיים בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות, הפך תאו של ברגותי לאחד החשובים במערכת הבחירות הפלסטינית. בצמרת הרש"פ חוששים שהמועמדות שלו עלולה לסדוק את הלגיטימיות של אבו מאזן ובמערכת הביטחון הישראלית חוששים שהחמאס ינצל את הפילוג בפתח, כדי להעצים את כוחו ולהשתלט על מוסדות הרשות. זהו סיוט פלסטיני וישראלי שהתממש לפני שנים ברצועת עזה בה חמאס אוחז בשלטון. לכן זהו צעד מסוכן מאוד ביטחונית ומדינית מבחינת ישראל שרוצה לשמר יציבות.

במסגרת הלחץ שמועמדותו של ברגותי ברשימה עצמאית מייצרת, הגיע ביום חמישי שעבר לביקור בכלא ח'סיין א-שייח', חבר הוועדה המרכזית של פתח, וניסה לדבר אל ליבו של ברגותי כדי שלא יתמודד לנשיאות. עצם הביקור מצביע על כך שיש לצד הישראלי אינטרס שברשות ישכנעו את ברגותי לחזור בו. א'-שייח', הדגיש בפניו את חשיבות הלכידות הלאומית הפלסטינית בכלל ושל פתח בפרט, במיוחד על רקע החשש שריצה שלו נגד אבו מאזן תביא לקרע רחב בתנועה - מצב שעשוי לשחק לידיים של חמאס שמעוניין להשתלט פוליטית גם על יהודה ושומרון.

לדברי גורמים בצבא בפיקוד מרכז, ברגותי דחה את הבקשה על הסף, אך קיימים מספר תרחישים, ביניהם חסימה משפטית ומניעת ההתמודדות של ברגותי, או במקרה הקיצוני כפי שכולם מעריכים: ביטול הבחירות לנשיאות בשלל תירוצים.

בחמאס רואים בתהליך הבחירות הזדמנות להגביר את השליטה ולא בכדי הגיעו בכירי הארגון סלאח ערורי ויחיא סינואר לקהיר, כדי להשתתף בשיחות ראשי הפלגים הפלסטינים בתיווך מצרי, על מנת לראות שהסדר המתוכנן לא משחק לרעת ארגון הטרור מעזה.

לטענת צה"ל, מדיניות הבידול מאפשרת לשלוט בשטח. תרגיל של חמאס בעזה, בשנה שעברה (צילום: רויטרס)

לא ניתן לדבר על מערכת הבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות בלי להתעמק בפעילות חמאס ביהודה ושומרון. בצה"ל טוענים כי מדיניות הבידול בין עזה ליהודה ושומרון מאפשרת לשלוט בשטח ולמנוע פיגועים. כל ניסיון לשנות את המשוואה עלול להעמיד בסיכון אזרחים ישראלים וחיילים, מאחר שחמאס מנסה מדי יום להוציא אל הפועל פיגועים.

שנת 2020 נרשמה כשנה שקטה באופן יחסי וללא פיגועים ממוסדים באוגדת יו"ש בהכוונה של חמאס מעזה או מחו"ל, מאחר ששב"כ סיכל עשרות מקרים. יחד עם זאת במערכת הביטחון מעריכים כי פיגוע קטלני או הפתעות אסטרטגיות מטעם חמאס בגדה המערבית עלולים לטלטל את האזור, לגרור את צה"ל שוב לפעילות בשטחים הבנויים הפלסטינים ולהביא להסלמה. "אם מנגנוני הביטחון של הרשות יפעלו נגד חמאס מה טוב, אם הם לא יעשו את העבודה אנחנו נצטרך להיכנס פנימה", אמרו גורמי הביטחון השבוע. הם הצביעו על אבו מאזן כדמות פוליטית שהולכת ונחלשת המאבדת אחיזה על יהודה ושומרון.

יש לא מעט סימנים לחוסר משילות בשטח. המתיחויות בין בכירי פתח שטוענים לכיסאו מייצרת איבה. בשנה האחרונה פעילי התנזים הרימו את ראשם והזכירו לכולם כי הם עדיין אוחזים בנשק ומסוגלים לצאת לרחובות כדי להפגין כוח.

מעניין אם ישראל תאפשר את הבחירות שיכולות להכניס את חמאס בדלת האחורית. לוחמי צה"ל (צילום: דובר צה"ל)

קצינים באוגדת יהודה ושומרון מדברים לא מעט על הציפיות של בכירי הרש"פ ממערכת הבחירות, ובהתאם, לאכזבות אם התהליכים לא יסתדרו כרצונם. במצב שכזה עלול השטח להתעורר להפרות סדר המוניות, ניסיונות לפגוע בסמלי שלטון או לחילופין לבצע פיגועים נגד התנחלויות או בעורף המדינה, כדי לקבל את תשומת הלב או לסחוט את בכירי הרשות הפלסטינית. אלו הן הסיבות מדוע מערכת הבחירות הפלסטינית היא בהחלט עניין ישראלי.

התאריך הקרוב המסומן כרגיש הוא 21 במרץ, אז יתקיים כינוס הפלגים הפלסטיניים, שידון ככל הנראה בבחירות לאש"ף ובארגון מחדש של המועצה הלאומית הפלסטינית. לדברי גורמי ביטחון החרבות יונפו שם באוויר, במובן המטאפורי. לאחר הכינוס יהיה יותר ברור האם הבחירות ברשות יתקיימו או שמא הפלסטינים "יפוצצו" את הרעיון. אם הם ילכו עד הסוף ויחליטו שהתהליך אכן מתקיים, יהיה מעניין לראות האם ישראל תאפשר את הבחירות שיכולות להכניס את חמאס בדלת האחורית באופן שיעצים את כוחו של ארגון הטרור ביהודה ושומרון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully