הבית התחתון של הפרלמנט בצרפת הצביע אתמול (שלישי) בעד חוק למאבק בבדלנות אסלאמיסטית, המוגדרת על ידי הממשלה כמעשה של קבוצות דתיות המנסות לערער על חילוניות המדינה. החוק, שעבר ביקורת כי הוא מעורר סטיגמות נגד המוסלמים ומעניק סמכויות חדשות למדינה להגבלת חופש הדיבור וחופש הדת, נתמך על ידי רוב ברור של חברי הפרלמנט באספה הלאומית.
מפלגת המרכז של נשיא צרפת עמנואל מקרון התגייסה סביב החוק, ו-347 מחוקקים הצביעו בעדו. 151 הצביעו נגדו ו-65 נמנעו. כעת, יעבור החוק להכרעת הבית העליון, שם מפלגתו של מקרון אינה מחזיקה ברוב. "זו התקפה חילונית חזקה ביותר", אמר שר הפנים ג'רלד דרמנין בריאיון שהעניק לרדיו RTL לקראת ההצבעה. "זה חוק קשה, אבל הכרחי לרפובליקה".
החוק מרחיב, ביותר מ-70 העמודים שלו, את יכולתה של המדינה לסגור מקומות תפילה ובתי ספר דתיים, כמו גם לאסור על פעילותם של מטיפים קיצוניים. ברקע החשש לגבי מימון המסגדים על ידי טורקיה, קטר או ערב הסעודית, נדרש מקבוצות דתיות להצהיר על תרומות זרות גדולות, ולקבל אישור על חשבונות הבנקים שברשותן.
לקריאה נוספת בנושא
החוק הנוכחי מגיע כשהבחירות לנשיאות מתקרבות בשנה הבאה, ועם מחלוקת בת עשרות שנים על שילוב האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בצרפת, והאיום שמהווים האסלאמיסטים שגורם למתיחות. מקרון ודרמנין הואשמו בקריצה למצביעי הימין הקיצוני, בכך שהם מגזימים בסכנה שמהוות לטענתם קבוצות אסלאמיסטיות בקהילות המהגרים, שנמצאות בפרברי הערים בצרפת.
הממשלה טוענת כי האיום הוא אמיתי, ומצביעה על פיגועי טרור חוזרים ונשנים היוצאים מקהילות אלו, וכן מה שמקרון כינה פיתוח "חברת נגד" הדוחה את החילוניות, השוויון וערכים או חוקים צרפתיים אחרים.
במהלך השבוע האחרון, זכה מורה בבית ספר בפרבר קשוח מדרום-מערב לפריז להכרה לאומית בשל טענות לפיהן הוא זקוק להגנת המשטרה, לאחר שקיבל איומי מוות בגין גינוי האסלאמיסטים המקומיים. מפלגות הימין רואות בו מתריע מפני סכנתן של קבוצות קיצוניות, ואילו אנשי השמאל הצביעו על הצהרותיו הפרובוקטיביות על האסלאם, ומאשימים אותו בהפרזת האיום.
המקרה שלו הובא בתקשורת הארצית בגלל עריפת ראשו של מורה בבית הספר, סמואל פאטי, על ידי נער אסלאמיסט בחודש אוקטובר האחרון, שזעזע את המדינה. פאטי היה קורבן לקמפיין שנאה מקוון, שהחל הורה לילד בבית ספרו שהתנגד להצגת סרטים מצוירים שנויים במחלוקת של הנביא מוחמד במהלך שיעור אזרחות על חופש הביטוי.
הרצח של פאטי גרם לקביעת פשע חדש בחוק, הכולל חשיפת מידע אישי אודות מישהו תוך ידיעה שחשיפת המידע עלולה לסכן את אותו אדם. פשע אחר של "בדלנות" - המוגדר כאיום על עובד ציבור במטרה לזכות ב"פטור מוחלט או חלקי או יישום שונה של הכללים" - ייענה בעונש של עד חמש שנות מאסר.
בעוד הקמפיין לקראת הבחירות לנשיאות ולפרלמנט כבר מתחמם, מפלגת הרפובליקנים הימנית ומפגיני הימני הקיצוני הבהירו כי הצעת החוק אינה מרחיקה לכת מספיק. הם קראו להגביל את חבישת הרעלות, שהם רואים כביטוי לאסלאמיזם, ולא כביטוי של זהות תרבותית או אדיקות דתית.
הממשלה דחתה את הקריאות לאיסור כיסוי ראש יותר נרחב, אך החוק ירחיב את הדרישה ל"נייטרליות דתית" בלבוש של אנשים העובדים בחברות המבצעות שירותים ציבוריים. המבקרים טוענים כי מקרון מבקש להחמיר את יחסו לאסלאם ולשמירה על הביטחון, לקראת עימות חוזר ככל הנראה עם מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן בבחירות בשנה הבאה.
הוא קידם לאחרונה יוזמה לבקש משמונה ארגונים המייצגים מוסלמים בצרפת לחתום על "אמנת עקרונות" בת עשר נקודות. שלושה מהארגונים סירבו. ראש המדינה בן ה-43 מואשם גם בכך שעשה מעט מדי נגד אפליה וגזענות, אם כי הבטיח להעביר חוק ומימון חדשים, די לסייע לקהילות שוליים.
כמעט 200 בני אדם הפגינו ביום ראשון האחרון בפריז נגד הצעת החוק, והאשימו את הממשלה ב"חיזוק האפליה נגד מוסלמים". בינואר האחרון פרסמה קבוצת אקדמאים קמפיין בעיתונות שקבע כי החוק הוא "מכה חסרת תקדים" לחופש הדת ולחופש להקים עמותות. בעקבות מותו של פאטי, הממשלה השתמשה בסמכויותיה הקיימות כדי לסגור כמה מסגדים ושני ארגונים מוסלמים מובילים.