היקף החיילים והמשרתים החולים בנגיף הקורונה בצה"ל ירד בשבועות האחרונים מ-3,300 ל-1,861 בלבד - כך עולה היום (שלישי) מנתונים שהוצגו למטה הכללי של צה"ל. לפי הנתונים, מגמה זו צפויה להמשיך בימים הקרובים. נכון להבוקר, 47% מכלל החיילים ואנשי הקבע מחוסנים לנגיף.
גורמי הרפואה בצה"ל הצביעו על כמה סיבות לירידה: הראשונה היא ההחלטה על עוצר יציאות ושמירה על בידוד מהחברה האזרחית, השנייה היא שמירת הריחוק החברתי בתוך הצבא והקפדה על קפסולות ברוב היחידות, והשלישית, שלפי מרבית ההערכות הביאה לתפנית, כוללת את החיסונים.
עוד עולה מהנתונים שהוצגו למטכ"ל כי יותר מ-80% מהחיילים קיבלו כבר את מנת החיסון הראשונה, ועד לסוף השבוע הקרוב יתחסנו 40% מחיילי צה"ל במנת החיסון השנייה. כיום יש בצה"ל יחידות "ירוקות", שבהן היחס של החיילים הבריאים ואחוזי המתחסנים, שעולה על 85%.
לקריאה נוספת בנושא
ראש אגף המבצעים בצה"ל, אלוף אהרון חליוה, המליץ לקרוא לחיילים "מוגנים" במקום מתחסנים, בגלל אפקט החיסון. מהנתונים עולה כי ההיענות לחיסונים ביחידות קרביות היא גבוהה יותר ביחס ליחידות אחרות. בצה"ל לא התייחסו ברצינות רבה לסוגית סרבני החיסונים, וטענו כי מספרם זניח לעומת אלו שהתחסנו ויתחסנו בשבועות הקרובים, ולכן אין סיבה להכריח חיילים להתחסן. בצה"ל אף העריכו כי תפקוד הצבא לא נפגע לכל אורך השנה החולפת, למרות משבר הקורונה.
עם זאת, הרמטכ"ל אביב כוכבי שם דגש מרכזי על היבט בניין הכוח והחזרה להיקפי התרגילים והאימונים שקדמו למשבר הקורונה. אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שנדרשו לבצע הוא חודש המלחמה שמתוכנן במהלך הקיץ ובכמה זירות במקביל, כדי להגדיל את העומס על היחידות הלוחמות והמערכות השונות שישולבו בתרגיל הענק.
לטענת קצינים בכירים במטה הכללי לא היה תרגיל בהיקף ובאינטנסיביות כזו בישראל, מאז קום המדינה. בשבועות האחרונים אישר ראש אגף המבצעים את תכניות התרגיל הענק, ובקרוב הוא יביא אותו לאישור הרמטכ"ל.
בתוך כך, קצינים בכירים במטכ"ל חלקו שבחים לראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף יצחק תורג'מן, על ניהול מבצע החיסונים, ועל האופן שבו הועמדו היכולות הטכנו-לוגיסטיות של האגף, שנועדו במקור למלחמה גדולה.
כמו כן, שיבחו במטכ"ל את חיל הרפואה, בעקבות התפקוד שהפגינו לאורך כל תקופת הקורונה. לדברי הקצינים בצמרת צה"ל, המאמץ שהוקדש ללמידה וקידום מחקרים הנוגעים להתמודדות עם נגיף הקורונה בצה"ל, השפיעו גם על תהליכים ברפואה האזרחית. החיל ביצע הערכות מצב מדי יום כדי לדייק את ההנחיות בתוך הצבא, ולתת מענה למוקדי התפרצות, כמו זה שאירע בחטיבת גבעתי, במטרה להביא לירידה מהירה בתחלואה ולמנוע עד כמה שניתן את הפגיעה בתפקודו המבצעי של הצבא.