חרף ההתנגדויות, תכנית להטמנת עפר בסמוך לשכונות מגורים בי-ם מקודמת מחדש

תכנית עיריית ירושלים למטמנת עפר בנחל אוג, בצפון-מזרח העיר, צפויה לעלות לדיון בשבוע הבא בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. זאת, לדברי המתנגדים לתכנית, מבלי שנערכו בדיקות ונידונו חלופות כנדרש. גורם המעורה בנושא אומר כי התכנית שתקודם תהיה מצומצמת יותר ותופקד מחדש. בעירייה לא הגיבו עד כה לשאלות האם נבחנו חלופות ומהי התכנית שתקודם.

התכנית מיועדת לשטח הנמצא סמוך לשכונת מחנה הפליטים שועפאט, וכן ליד השכונות עיסאוויה והגבעה הצרפתית. לפי התכנית המקורית, שנידונה בוועדה לפני כחמש שנים, בשטח יוקמו אתר להטמנת עודפי עפר ומתקנים לטיפול פסולת בניין ולטיפול בפסולת יבשה. לפי התכנית, אתר ההטמנה יפעל למשך 20 שנה ולאחר מכן צפוי לקום במקום פארק ציבורי. בהסבר לתכנית נכתב כי בירושלים אין אתר מוסדר לקליטת עודפי עפר וטיפול בפסולת בניין וכי יזמים וקבלנים נאלצים לנסוע למקומות מרוחקים. התכנית במתכונתה המקורית כללה גם פינוי של כמה מבני מגורים ארעיים שבהם מתגוררים תושבים.

לתכנית הוגשו התנגדויות מצד תושבי השכונות הסמוכות, שטענו לסיכון בריאותי, וחלקם גם טענו לבעלות על השטח וכי היא מקודמת בניגוד לנהלים. כמו כן, בחברה להגנת הטבע ציינו כי יש לערוך סקר ערכי טבע במקום.

בעקבות ההתנגדויות, קבעה ועדת הערר במועצה הארצית כי יש לבצע תסקיר סביבתי מפורט, שיכלול תוצאות של בדיקות ניטור אוויר בהתאם לבקשת משרד הבריאות. בנוסף נקבע כי יש לבחון חלופות לתכנית ובהן מקומות אחרים להקמת המטמנה, ובכלל זה מחוץ לשטח ירושלים. עם זאת, לא ברור האם הדברים בוצעו עד כה. גורם המעורה בנושא אומר שהתכנית תובא לדיון ללא אפשרות להקמת מתקן לטיפול בפסולת יבשה.

אריה לוי, ממובילי המאבק בתכנית, אומר כי הופתע לגלות שהוועדה המחוזית צפויה לדון בתכנית מחדש. "במשך ארבע שנים לא שמענו כלום, ולא נעשתה שום בדיקה, ופתאום לפני חודש אנחנו מגלים שהתכנית עולה לדיון בסדר היום של הוועדה המחוזית", אומר לוי, ומספר כי מתנגדי התכנית נפגשו עם ראש העירייה משה ליאון לגבי הנושא, אך לא קיבלו מענה ברור.

לדבריו, בעירייה לא פעלו בהתאם להנחיות ועדת הערר של המועצה הארצית. "פנינו לעירייה בדרישה שלא לקיים את הדיון, לחזור וללמוד את ההחלטות, ובראש ובראשונה לחפש אתר מחוץ לירושלים", אומר לוי, "אנחנו דורשים לא להקים אתר במרחק עשרות מטרים מתושבים שאמור לפעול 20 שנה ולהרוס בריאות, ואם העירייה תנסה להמשיך את העניין, אנחנו נגיע באמצעים חוקיים אפילו עד בג"ץ כדי לעצור את זה".

לדברי אפרת כהן בר, סמנכ"לית עמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון", שייצגה מתנגדים לתכנית, "אדמות עיסאוויה וענאתא נבחרו לשמש כמטמנה מכיוון שלמתכננים ישראלים הכי קל להקצות אדמות לא להם עבור שימוש בלתי רווחי בעליל. השטח נבחר למרות קרבתו לשכונות מגורים, למרות הפגיעה הצפויה לנחל מוגן וחרף העובדה שהתכנית שקודמה סותרת תכניות מחוזיות וארציות. טוב תעשה הוועדה המחוזית אם תגנוז את התכנית המזיקה הזו ותציע במקומה תכנית לפיתוח תעסוקה ומבני ציבור עבור תושבי עיסאוויה".

גם חברת מועצת העיר לורה ורטון הביעה התנגדות לקידומה של התכנית מחדש. "התכנית למטמנה בין שכונות העיר היא תכנית איומה שתסכן את בריאותם של תושבים וגם את הפעילות של בית החולים הדסה עין כרם הסמוך, כפי שאמרה הנהלת בית החולים. לא מובן לי איך החליטו להביא לתחייתה של התכנית המתה, אחרי שהיא נפסלה ונמצאה פגומה כל כך", אמרה ורטון.

מעיריית ירושלים טרם נמסרה תגובה.