זינוק לעתיד או אכזבה גדולה: סימן השאלה שמרחף מעל מפרץ חיפה

בחיפה ממתינים לבשורה מהוועדה הממשלתית שעשויה להכריע את גורל העיר לעשורים הבאים. עיר הפועלים האדומה, שנחנקת כמאה שנה בעשן התעשייה הכבדה שהייתה לה כסמל, רוצה להשתחרר לעתיד אחר, ירוק, טכנולוגי, מרכזי ונגיש. לא עוד פריפריה לתל אביב אלא בירה אמיתית לצפון, עם נמלי ים ואוויר בינלאומיים ורכבות שמחברות אותה לתל אביב, נצרת ומדינות ערב.

מדובר בהחלטה מספר 472 של הממשלה מאוקטובר האחרון. נושא ההחלטה: פיתוח וקידום מפרץ חיפה. האמצעי: ועדת מנכ"לים בין-משרדית שבראשה נציג משרד ראש הממשלה. הוועדה אמורה לגבש אסטרטגיה ממשלתית ועקרונות לתכנית פעולה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה, בין השאר בנוגע לצורכי דיור ופיתוח עירוני וכלכלי של המטרופולין, הגברת הפריון ועידוד השקעות. את ההמלצות עליה להגיש לממשלה בתוך 90 ימים.

התמונה אמורה להתברר בקרוב: ב-25 בינואר יפקעו 90 הימים שניתנו לוועדה כדי לשוב לממשלה עם הדוח שלה. ישיבת סיכום נקבעה ליום שלישי הקרוב, 12 בינואר.

ראש העיר חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, סבורה כי כינונה של ועדת המנכ"לים הדנה בעתידו של מפרץ חיפה, היא "רגע מכונן לעתידה של העיר". אבל כגודל הציפיות, כך גם השאלה הגדולה המרחפת באוויר הסמיך מעל הוועדה המגבשת בימים אלה את המלצותיה, והיא האם ממשלת מעבר תעז "ללכלך את הידיים" באימוץ מסקנותיה.

יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה, עו"ד שרית גולן, "מאמינה מאוד שהמלצת הוועדה תהיה לאמץ את תכנית רשות מקרקעי ישראל לסילוק התעשייה המזהמת והחלפתה בשכונות מגורים", אבל מסייגת את האופטימיות: "הקושי יהיה בממשלה מאחר שמדובר בממשלת מעבר".

גם גורם בכיר במשרד להגנת הסביבה מודאג. "אם ההחלטה תידחה היא עלולה להידחות בשנים ארוכות ואף להתמוסס", אמר. "מי יודע איך תיראה הממשלה הבאה ויכולה לבוא גם מערכת בחירות חמישית. נוצרה פה הזדמנות וצריך לממש אותה באופן המקסימלי".

• החלטה חד משמעית על סגירת בז"ן ופינוי התעשייה הפטרוכימית תוך קביעת לוחות זמנים
• הכנת תכנית כללית המאזנת את האינטרסים השונים במפרץ ורואה את טובת הציבור ובריאותו לנגד עיניה
• איתור מיקומים לאחסון מכלי תזקיקים כתחליף לחוות תש"ן ולפעילות בז"ן בפריסה ארצית
• עצירת התכניות המקודמות בימים אלו בות"ל לנמלי דלקים, עד קבלת החלטות לגבי עתיד התשתיות
• קידום ביצוע של פרויקט הכפלת ומינהור מסילת החוף, דרך חיפה, עד שנת 2030
• קידום פרויקט רכבת קלה חיפה-נצרת
• קידום תכנית חזית הים יחד עם הפעולות להפרטת נמל חיפה, לחיזוק הכלכלה העירונית, תוך הבטחת השמירה של שטח זה נקי מחומרים מסוכנים
• פינוי חוות המכלים ההיסטורית ונמל הדלק הישן

ב-2019, בחר מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא לסיים את כהונתו בפרסום דוח בנושא "הזיהומים הסביבתיים במפרץ חיפה והיבטים בפעולות הממשלה בנושא" ובו ביקורת קשה כנגד התנהלות המדינה. הוא קבע כי משרדי הממשלה וגופי התכנון "אימצו עמדות התומכות בתוכניות פיתוח במפרץ שלמצער אינן תורמות להפחתת הזיהום".

מבקר המדינה מצא שבמחוז חיפה מתבצעת אכיפה מינהלית מועטה, עד להימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מינהליים מחמירים. הוא ציין כי ההתמודדות עם החולשות שנחשפו "מחייבת את הממשלה לקיים עבודת מטה מקצועית ויסודית בדבר עתידו של מפרץ חיפה" וכי "ראוי שזו תיעשה על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה אשר תגבש את המלצותיה ותוצרי עבודתה ישמשו בסיס להכרעות הממשלה בדבר אופיו ופיתוחו של אזור חיפה".

עוד אמר כי "במסגרת עבודתה של הוועדה הציבורית, עליה להכריע בשאלה אם יש להעתיק את מפעלי התעשייה מאזור מפרץ חיפה או להשאירם באזור, במלואם או בחלקם. עבודת הוועדה בנושא עקרוני זה תתבצע תוך בחינה מחודשת ומדוקדקת של כמה הנחות יסוד שלפיהן פעלה הממשלה עד כה".

דבר לא קרה במשך יותר משנה. ואז, דווקא אירוע בלבנון הוא שקונקרטית הביא בסופו של דבר להקמתה של הוועדה. באוגוסט האחרון, לאחר הפיצוץ בנמל ביירות, עלה הנושא שוב על סדר יומה של הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, מחשש שמקרה דומה עלול להתרחש בישראל. ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותה של ח"כ מיקי חיימוביץ' אף הגיעה לסיור בשטח.

"מפרץ חיפה כולו הוא פצצה מתקתקת", אמרה ח"כ חיימוביץ' במהלך הסיור. ימים אחדים אחר כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל סיכמו על הקמת ועדת המנכ"לים הבין-משרדית. ההבדל: מה שהממשלה החליטה שונה מעט מהמלצת מבקר המדינה, שהוועדה הציבורית תהיה בלתי תלויה בה יהיו חברים "גם מנכ"לים" ולא "רק מנכ"לים".

עם זאת, אין בכלל ערובה שתתבקשנה החלטות אמיצות, או יוצאות דופן, כיוון שרוח הדברים עד כה היא שחברי הוועדה דבקים בעמדות בהן החזיקו עוד טרם התבקשו ללמוד את הנושא ולגבש מסקנות משותפות: משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה עם התושבים, הרשויות המקומיות והירוקים; האוצר ומשרד האנרגיה - עם התעשיינים. משרד הכלכלה מתנדנד. משרד הביטחון שותק. משרד הפנים שטרם הציג את עמדתו, וישמש לשון מאזניים, צפוי לעשות זאת בימים הקרובים ודווקא ממנכ"ל המשרד מרדכי כהן, והממונה על מחוז חיפה רו"ח פאיז חנא, צפויה אמירה שתהפוך את ההחלטה להיסטורית. הבעת עמדה מצדם בעד סגירת בתי הזיקוק עשויה להטות את הכף בקשר להמלצת הוועדה.

השניים צפויים לנסות ולשכנע את חברי הוועדה לנקוב בתאריך יעד לסילוק התעשיות המזהמות, גם אם מסתמן כי שוחרי הסביבה ובוודאי ראשת העיר קליש לא יקבלו את מבוקשם לתזוזה, עוד במהלך הקדנציה שלה המסתיימת בעוד שלוש שנים. היא תצטרך אולי להסתפק בהעתקת חוות המכלים ההיסטורית של תש"ן.

בתוך הוועדה עצמה סבורים שאת רוח הדברים יקבע רק יועצו הכלכלי של נתניהו, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, המשמש כיו"ר הוועדה. זאת, לאו דווקא בהנחיית נתניהו. גורמים המצויים בהתנהלות הוועדה מזכירים כי שמחון חתר לראשות הוועדה למרות שהתפקיד נועד במקורו למנכ"ל משרד ראש הממשלה. הם סבורים כי הוא רוצה להשאיר מורשת טרם יפרוש מהמועצה הלאומית, ורואה את המהלכים הנחרצים לעתיד מפרץ חיפה כמורשת זו.

אבל, בארגונים הירוקים איבדו את האמון. "בסוף בתי המשפט הם אלה שמכריעים. רק בית משפט הוא זה שמייצר את הלחץ האמיתי, וראה את מקרה מכל האמוניה", אומרת לוואלה! NEWS מנכ"לית עמותת "צלול" מאיה יעקבס, "התחושה היא שארגוני הסביבה, והאקדמיה והציבור יכולים לנבוח עד מחרתיים והממשלה בסוף עושה מה שהיא רוצה בלחץ ובהעדפה מוחלטת של התעשיינים ובלי להסתכל בכלל על פרמטרים סביבתיים או בריאותיים. מנפנפים אותנו ואנחנו רואים כחוט השני את אותן הבעיות חוזרות בכל מקום: אי אמירת אמת, חוסר שקיפות, חוסר שיתוף ציבור. אנחנו טוענים שצריך לנהל את הכול אחרת, ברמה המערכתית. לא תלינו בממשלה ציפיות עוד טרם נפלה ועכשיו בטח ובטח שלא תקבל החלטות דרמטיות. אנחנו נחכה לה בסיבוב".

לאחר שהארגונים הגישו ניירות עמדה, הוועדה קיימה דיונים סגורים ולא פרסמה דבר, דבר שמעורר תרעומת. "נראה שזו ועדה פוליטית ושההחלטות בה יתקבלו משיקולים פוליטיים יותר מאשר שיקולי הסביבה ובריאות הציבור, ומאותה סיבה גם לא בטוח אם ההחלטות שלה יקוימו", אומרת עו''ד ג'מילה הרדל-ואכים, מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה". "חוסר השקיפות של הוועדה וחוסר האיזון בה רק מחזקים את התחושה שהבשורה לא תצא מוועדה זו".

המנדט לעבודת הוועדה הוא החלטת ממשלה מאוקטובר שכותרתה "פיתוח וקידום מפרץ חיפה" והיא באה כהמשך להחלטות קודמות ב-2015 ו-2017. אבל, בעוד היא כוללת נושאים כמו צורכי דיור ותעסוקה למטרופולין כולו, בעיר בעיקר ממוקדים בעתיד התעשיות הפטרוכימיות בכלל ובתי הזיקוק בפרט, תוך שהממשלה הטילה על הוועדה גם את "הבטחת רציפות התפקוד של משק האנרגיה הלאומי בטווח הקצר, הבינוני והארוך".

"מהיום שוועדת המנכלים התכנסה, הם התחילו לדבר על זיהום האוויר שמגיע מהתחבורה ומהנמל, והתחילו להכין את הקרקע עם תירוצים שיעזרו להם לסגת מהזזת בז"ן", טוענת יעקבס, "במקביל, אנחנו רואים שהממשלה פועלת בכל דרך להמשיך ולקדם את התעשייה הפטרוכימית, כולל בז"ן שהיא חלק מהתוכניות ותטפל בנפט, בדלק, בקונדנסט - בכל מה שיגיע. לכן, אנחנו לא מאמינים שבאמת הולכים לעשות את זה. הוועדה הזו תבוא עם המלצות פרווה. הם יגידו שיש זיהום, אבל שהזיהום הגדול יותר בא מהתחבורה והנמל. מבחינתנו המסקנה צריכה להיות פעולה גורפת בכל הכוח בשלושת התחומים במקביל. אבל הם יבואו עם המלצות כאלה שיפטרו אותם מכל עבודה רצינית ומה שהם יחליטו יהיה בפועל להמשיך כרגיל ללא טיפול יסודי באף אחת מהחזיתות, לא בתעשייה, לא בתחבורה ולא בנמל. זה חבל, כי מעולם לא היה צוות נשי מנצח כזה, עם שרה להגנת סביבה ויו"ר ועדת פנים והגנת סביבה, שעשו כל כך הרבה בכל כך מעט זמן".

"אבל, אנחנו לא מרימים ידיים", מבטיחה מנכ"לית צלול, "תבוא ועדה זו או אחרת, הממשלה תתחלף, ואנחנו פה. אנחנו נשארים. אנחנו בארגוני הסביבה הדבר הקבוע. להבדיל, אצלנו יש המשכיות ואנחנו מייצגים את הציבור". לדבריה, בינתיים, "הוועדה מורחת את הזמן, עושה הרבה יחסי ציבור עם הרבה מריחה של הציבור שלא מספיק מתעניין. נותנים לו תחושה שמשהו בטיפול, השרה להגנת הסביבה קיבלה כמה כותרות מפרגנות, נתניהו קיבל כמה כותרות חיוביות, אבל אין בזה באמת הרבה".

ד"ר רויטל גולדשמידט, מנהלת מרכז המחקר הסביבתי חיפה, אומרת שהיא מודאגת: "כל התכנית הזו היא להחליף פטרוכימיה בהתחדשות עירונית ואני חוששת מאוד שהם הולכים להשאיר לנו כאן תשתיות אנרגיה מזהמות בקונסטלציה כזו או אחרת, זיקוק גז או תחנת כוח, או מכלי דלקים. צריך להבין שאם התשתיות יישארו - החזון יקרוס כי אי אפשר לבנות ברדיוס קרוב לתעשיות האלה. על פי דוח המשרד להגנת הסביבה כבר היום יש 1,500 מוקדי סיכון מצרפי סביב כל הפטרוכימיה הזו".

תעשייני מפרץ חיפה, בהובלת איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, רואים את הדברים לגמרי אחרת. בקמפיין שהשיקו בשבוע שעבר הם מזהירים כי סגירת מפעלים במפרץ תביא "אפקט דומינו" על התעשייה הישראלית כולה, לקריסה של חברות נוספות בישראל ולפיטורי עשרות אלפים. תעשיינים אומרים כי בהינתן תאריך יעד המחייב את סגירת בתי הזיקוק בעוד שניים-שלושה עשורים, לא ניתן יהיה להבטיח כי שעריו יוותרו פתוחים ויימשך בו הייצור עד אותו מועד. הם אומרים כי אם תעבור ישראל ליבוא תזקיקי נפט במקום נפט גלמי יצטרכו פי חמישה ויותר מכלי אחסון ומעריכים את שטח חוות המכלים שתידרש, בכחצי מגדלו של כל שטח בז"ן של היום. לדבריהם, לא ניתן להעתיק חוות אחסון כזו למיקום דמיוני אי שם ושטחי האחסון נדרשים במרחק של לא יותר מכשבעה ק"מ מהנמל.

הם מזהירים כי המהלך עלול להביא עלייה חדה בזיהום האוויר בשל העלייה בפעילות התחבורה הימית ובתנועת המשאיות, וכן מפני הקמת רציף דלקים בנמל, אילו יוחלט על סגירת התעשייה. "לאור המבנה הטופוגרפי של מפרץ חיפה ורכס הכרמל, בכל יום עשרות אוניות מזהמות פולטות מזהמים שאינם עוברים סינון מתקדם, בסמיכות לרחובות העיר התחתית של חיפה", הם טוענים, "הזיהום אומנם נפלט בגובה נמוך אך הפליטות עולות ישירות אל תוך העיר חיפה. יחד עם זאת, משטר הרוחות המגיע מהים מפזר את הזיהום ישירות מרכס הכרמל אל ערי הקריות".

רשות מקרקעי ישראל עובדת זה שנים על תכנית גרנדיוזית בשם "מפרץ החדשנות", ורואה "הזדמנות לערוך שינוי דרמטי בקנה מידה לאומי, שיעצים את מיצובה הכלל עולמי של ישראל בתחומי המחקר והפיתוח, תוך היפוך מגמות הפיתוח בנפת חיפה והצפון כולו". מדובר בבינוי בהיקף של כ-85 אלף יחידות דיור וכשני מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה במסגרת מה שרמ"י מכנה "מערכת עירונית חדשנית, עתירת מרכזי מחקר ופיתוח, שתהווה מוקד משיכה בינלאומי ותעצים את המרחב בכלל ואת העיר חיפה בפרט".

עיריית חיפה ורשויות הסביבה רואות בתכנית זו את עתידו של המפרץ ותומכים במימושה. הפרויקט דורש את פינוי בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים המזהמים ועומד בסתירה לפרויקט "קרקעות הצפון", שמקדמת המדינה זה כ-18 שנה בין מתחם בתי הזיקוק לקריית אתא, לשם אמורה הייתה לעבור חוות המיכלים של תש"ן השוכנת בקריית חיים.

עוד מזהירים תעשיינים כי אילו תאומץ תכנית "מפרץ החדשנות" שמקדמת רשות מקרקעי ישראל בתמיכת עיריית חיפה, הדבר יביא להקמת מאה אלף יחידות דיור ולהכנסתם של למעלה מ-300 אלף כלי רכב למשוואת הזיהום במפרץ חיפה. "על פי ניתוח נתוני פליטות המזהמים באזור מפרץ חיפה של המשרד להגנת הסביבה, התחבורה יוצרת פי שניים זיהום מאשר התעשיות שמהוות כ-10% בלבד מהזיהום", הם טוענים ולאור זאת קוראים לוועדת המנכ"לים ולראש הממשלה "לקיים דיון מעמיק ומושכל יותר על העתיד האנרגטי של ישראל ולא לקבל החלטות פזיזות העלולות לחרוץ את גורלם ועתידם של אלפי מועסקים בעיר חיפה, באזור המפרץ ובצפון כולו, רק בגלל סיסמאות פופוליסטיות, חסרות יסוד וביסוס". לצד קריאה זו מזכירים התעשיינים כי הממשלה התחייבה שעד שנת 2019 כלל חברות התעשייה במפרץ חיפה יחוברו לגז טבעי, אך הדבר לא קרה.

"עובדים על האזרחים בעיניים, במקום להגיד להם את האמת: שאנשים צריכים פרנסה טובה ואיכותית", אומר לוואלה! NEWS תעשיין בכיר יליד חיפה, שעדיין פועל במפרץ, "לחיפה אין מצוקת קרקע למגורים. המפתח לפיתוחה של העיר הוא דווקא יצירת מקומות תעסוקה, אז הייתי מצפה מהמדינה שלפני שהיא סוגרת מקומות תעסוקה היא תייצר אותם, ואחרי שהיא תייצר אותם, אז דברים יקרו מעליהם ולא יצטרכו החלטות ממשלה מלאכותיות. יש בארץ מיליון מובטלים אז איך אפשר לדבר על סגירת עוד מקומות עבודה? איזה מגזר ממשיך לתפקד כל שנת הקורונה, אם לא התעשייה? אפשר לזרוק את הכול לפח ולבוא עם שם יפה כמו 'מפרץ החדשנות' אבל יש פה תשתית שעלתה עשרות מיליארדים. במקום למנף אותה, אנחנו עושים את העבודה עבור נסראללה ומשמידים את הכלכלה של עצמנו".

יו"ר איגוד הכימיה היוצא בהתאחדות התעשיינים וממובילי מאבק חברות התעשייה במפרץ חיפה, ד"ר אלי אברמוב קורא "די לפופוליזם. די לאמירות חסרות הבסיס", לדבריו, "אם יוחלט לסגור את חברות התעשייה במפרץ חיפה, הדבר יהווה פגיעה קשה במדינת ישראל ובעצמאותה האנרגטית, בכלכלת ישראל כולה ובעיקר יפגע אנושות בתושבי מפרץ חיפה והצפון". הוא אומר כי הנתונים מדברים בעד עצמם ומבקש לציין, "על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה התעשייה מהווה כ-10% בלבד מעלות הזיהום במפרץ חיפה. התחבורה הימית והיבשתית היא המזהם העיקרי שכולם מפחדים כנראה לטפל בו. מי שחושב שסגירת התעשייה תביא למפרץ אוויר נקי יותר פשוט טועה. ההיפך הוא הנכון, הזיהום רק ילך ויגבר עם הקמת רציפי דלקים בנמל, עשרות ואף מאות אוניות שיגיעו ויפלטו את מזהמיהן בסמוך לרחוב העצמאות בחיפה והישר לאף של תושבי מעלה הכרמל".

"אני חושש לעתיד תושבי חיפה, אני חושש לבריאותם של תושבי חיפה", אומר נציג התעשיינים, אברמוב, "הגיע הזמן שהציבור יתעורר. מי שמכיר את עולם העסקים יודע שכיום ציבור המשקיעים רואה לאן העולם הולך ורוצה חברות ירוקות יותר, טובות יותר, נקיות יותר, כי אחרת פשוט לא ישקיע. ולראייה כלל החברות הפרטיות במפרץ שהשקיעו מיליארדי שקלים כדי להתייעל. והתעשיינים רוצים להמשיך להתייעל, אך המדינה חייבת להיות שותפה לתהליך". הוא מזכיר: "מאז שנת 2019 ממתינות החברות להתחברות לגז טבעי, אך עד היום, הדבר פשוט לא קרה. מדוע? כי מצפצפים על התושבים. ראשי הערים והארגונים הירוקים שסמנו מטרה ורוצים לחסל אותה מעקבים את החיבור לגז בוועדות התכנון. לכן הגיע הזמן לומר די לפופוליזם. בואו נדבר על האמת".

בינתיים, בזמן הקצר שנותר, ארגוני הסביבה עובדים סביב השעון עם ראשי הרשויות באזור ועם הציבור שבעידודם הציף את חברי הוועדה באלפי מיילים כדי לעודד החלטה קונקרטית להעתקת המפעלים המזהמים ועכשיו. הייתה גם הפגנת נוכחות מול הועדה כאשר זו הגיעה לסיור. אבל, בחיפה כמו בחיפה, המחאות נותרו מצומצמות.

"לצערי, ישראל היא מדינה מאוד מאתגרת עם אנשים שלא יודעים על מה לצאת להפגין קודם ובסוף מרוב בעיות הם כולם יושבים בבית באפתיה", מסבירה יעקבס את זה שאפילו ברגע מכונן כזה הציבור לא מפעיל יותר לחץ על מקבלי ההחלטות, "אפילו החיפאים עצמם לא באמת יוצאים בהמוניהם למרות שהם סובלים מאוד והחולי הוא נרחב ואף אחד לא מפקפק בהשפעות זיהום האוויר שם. בהפגנות אתה תמיד פוגש שם את אותם האנשים והם בעיקר פעילי ארגוני סביבה. אני לא יודעת להסביר את זה. צריך פסיכולוגים כדי להבין את העניין הזה של אנשים שלא נלחמים על החיים שלהם. ובכל זאת, היום כבר מדברים על זה שכולנו חיפה. פעם חיפה הייתה רק בעיה של חיפה ורק החיפאים התמודדו עם זה והיום יש הרבה יותר עיסוק בחיפה גם בתקשורת הארצית, יש על כך יותר דיונים בכנסת, יותר מעורבות של ארגוני הסביבה הגדולים. אלה לא דברים שהיו קודם - וגם זה חלק מתהליך מבורך".