דוח המשרד להגנת הסביבה: בראש המפעלים המזהמים - תחנת כוח של חברת חשמל

המשרד פרסם את נתוני מרשם הפליטות לסביבה לשנת 2019 העוסק ב-570 המפעלים הגדולים בארץ, ומהנתונים עולה שהעלויות של פליטות לאוויר לשנה זו מסתכמות ב-13 מיליארד שקל. בין רשימת המזהמים ביותר נמצאים נשר מלט ומפעל פניציה שנסגר. חברת חשמל: "עומדים בדרישות המשרד"

צילום: יוסי וייס

המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (שני) את נתוני מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) המעודכנים לשנת 2019, של 570 המפעלים הגדולים בישראל. מהנתונים עולה שהעלויות החיצוניות של פליטות לאוויר לשנת 2019 מסתכמות ב-13 מיליארד שקל - 6.2 מיליארד שקל מפליטת חומרים מזהמים ו-6.7 מיליארד שקל מפליטת גזי חממה, עליה של 2% לעומת שנה קודם לכן, למרות כל המאמצים.

המרשם משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. הוא מנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים לאוויר, לים, לנחל, לקרקע ועל העברות פסולת מכל המפעלים הגדולים ומאחר שמבנה המרשם במדינות ה-OECD דומה, השוואה בין המדינות מתאפשרת בקלות. לרשויות הוא מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, ברכה על הדוח ואמרה כי מנתוניו ניתן לראות כי "לעבודה הרבה שהמשרד משקיע בכלל הארץ ובמפרץ חיפה, יש תוצאות חשובות". היא הבטיחה "לפעול בנחישות נגד כל מי שיזהם".

ואכן יש עוד הרבה לעשות. אף שמדינת ישראל עשתה כברת דרך לצמצום הזיהום, הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהפליטות לנפש באיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות תחמוצות חנקן לאוויר הוא תחנת הכוח הפחמית "אורות רבין" של חברת חשמל לישראל בחדרה, שבה עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית.

מובילה את הרשימה. תחנת הכוח בחדרה (צילום: ראובן קסטרו)

על פי הנתונים המתפרסמים, העלות החיצונית מפליטות "אורות רבין" הינה 3,684,000,000 שקלים, כ-28% מעלות המזהמים במדינת ישראל כולה. זאת, כשהעלות החיצונית מפליטות מתקני חברת חשמל לישראל בסך הכל הינה 5,645,000,000 שקלים, כ-44% מהעלות משל כלל המזהמים בארץ.

אחרי "אורות רבין" של חברת החשמל, שבראש רשימת המפעלים עם העלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת חומרים מזהמים לאוויר, העשירייה העליונה כוללת את נשר מפעלי מלט ישראליים, תחנת כוח רוטנברג של חח"י, רותם אמפרט נגב, פניציה תעשיות זכוכית שטוחה (שנסגר במאי 2020), תחנת כוח דוראד אנרגיה, מלט הר טוב (שסגר את כבשן הייצור בדצמבר 2019), פז בית זיקוק אשדוד, בז"ן - בתי זיקוק לנפט ומחז"מ גזר של חח"י.

במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 48% עד 88% משנת 2012, כאשר בשנת 2019 נרשמו הפחתות של 9% עד 45% - לרבות ירידה של 26% בפליטות תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC), בשל הפחתות בבז"ן וכרמל אולפינים. פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר במפרץ חיפה ירדה בשנת 2019 ב-35% עקב הפחתות בבז"ן ובכרמל אולפינים, וב-87% במצטבר משנת 2012.

על פי הדוח, נמשכת הפחתה בצריכת מזוט, דלק נוזלי המשמש לבעירה בתנור, ועליה בצריכת גז טבעי: מספר מדווחי המפל"ס שהם צרכני מזוט ירד ב-28% בין השנים 2012 ל-2019, מ-102 ל-73 מפעלים. כמות צריכת המזוט של מדווחי המפל"ס ירדה ב-88% בתקופה זו. כמות צריכת המזוט של מדווחי המפל"ס פחתה ב-27% בשנת 2019. מספר צרכני גז טבעי במירשם עלה ב-166% בין השנים 2012 ל-2019 - מ-24 ל-64 מפעלים). כמות צריכת גז טבעי של מדווחי המפל"ס עלתה ב-182% בתקופה זו. כמות צריכת גז טבעי של מדווחי המפל"ס עלתה ב-26% בשנת 2019.

עוד בוואלה! NEWS

המסלולים לפתרון הזיהום במפרץ חיפה

לכתבה המלאה
בעשירייה הראשונה. מפעלי מלט "נשר" (צילום: ראובן קסטרו)

עשרת המפעלים עם העלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת חומרים מזהמים:

  • "אורות רבין"
  • נשר מפעלי מלט ישראליים
  • תכנת כוח רוטנברג של חח"י
  • רותם אמפרט נגב
  • פניציה תעשיות זכוכית שטוחה (נסגרה במאי 2020)
  • תחנת כוח דוראד אנרגיה
  • מלט הר טוב (שסגר את כבשן הייצור בדצמבר 2019)
  • פז בית זיקוק אשדוד
  • בז"ן - בתי זיקוק לנפט ומחז"מ גזר של חח"י

עוד עולה מהנתונים כי כמות פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים במפל"ס (כולל אסדות לוויתן, תמר, מרי-בי) פחתה בשנת 2019 ב-61% מהכמות שדווחה בשנת 2018 ובמשרד להגנת הסביבה אומרים כי זאת בשל התקנת מערכת להשבת פליטות לאוויר באסדת תמר, לפי דרישת המשרד, המפחיתה 98% מהפליטות. כמו כן, הפליטות השגרתיות (לא כולל תקלות/שריפות) פחתו במצטבר משנת 2012 ב-55%.

על פי חוק, לא חלה חובת דיווח על שנת ההפעלה הראשונה ולפיכך לא הוגש דיווח לגבי אסדת לוויתן. ואולם, במשרד אומרים כי כדי לספק תמונה מהימנה לציבור, הנתונים בדוח נלקחו מהדיווח השנתי של אסדת לוויתן לפי היתר הפליטה לאוויר שהוגש למשרד. בתקופת ההרצה והנישובים של אסדת לוויתן מ-18 בנובמבר 2019 ועד 31 בדצמבר 2019 נפלטו לאוויר 5.8 טונות של NMVOC ו-0.023 טונות של חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים.

העברת פסולת: בשנת 2019 נרשמה בנתוני המפל"ס עליה של 2% בשיעור מיחזור פסולת עירונית מעורבת (29.5% - מדובר בדיווחי תחנות המעבר ולא בכלל הפסולת המעורבת בארץ). זאת בשל הגברת פעילות מתקן ה-RDF למיון פסולת מעורבת וייצור דלק מוצק לתעשיית המלט בפארק המיחזור חירייה.

בתחום פסולת הבניין חלה עליה של 18% בכמות הפסולת המטופלת בשנת 2019 ועלייה מצטברת של 169% משנת 2014, בעקבות הקמת תחנות מעבר חדשות והגברת פעילות הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה.

"הדוח מוצלח, אך נותרו אתגרים רבים שיש לטפל בהם"

עמותת "אדם טבע ודין" העוסקת בשימור והגנת הסביבה מסרה בתגובה לדוח כי מדובר ב"תמונה מורכבת שיש בה הצלחות אך לצידן נותרו אתגרים וקשיים רבים שיש לטפל בהם". בעמותה הוסיפו כי "ניתן לראות את מפעל נשר רמלה המדורג במקום השני ברמת העלויות החיצונית הנגרמות מזיהום האוויר שהוא גורם ונאמדות ב-818 מיליון שקלים בזיהום אוויר ו-396 מיליון שקלים בגזי חממה בשנה".

"לאותו מפעל עומד המשרד להגנת הסביבה לתת הקלות בהיתר הפליטה שלו. אותו משרד שמפרסם את הדוח המעיד על התנהלות שערורייתית של מפעל נשר רמלה הוא זה שמאפשר זאת. המונח עלויות חיצונית, מבטא פגיעה קשה ויומיומית בבריאות הציבור המתבטאת בתחלואה ותמותה ממחלות קשות. טוב יעשה המשרד להגנת הסביבה אם יתחיל למדוד ולהעריך את פליטות המתאן האמיתיות בישראל לאורך כל מערכת הגז בארץ מהבארות ועד לצרכנים הסופיים"

מנהלת ארגוני הסביבה בחיפה מסרה בתגובה: "בדוח בולט כי ירידות בזיהום סביבתי מתאפשרות רק הודות לאכיפה ופיקוח אפקטיביים - אותם צריך לחזק ולהגביר וסגירת מפעלים - כפי שקרה במהלך השנתיים האחרונות במפרץ חיפה בסגירת מפעל שמנים בסיסיים חיפה וחיפה כימיקלים". במנהלת הלינו כי "מדינת ישראל משלמת מחיר כבד של 13 מיליארד שקלים מידי שנה בעלויות חיצוניות הנגרמות מזיהום האוויר".

עוד ציינו כי "מדובר בפגיעה כפולה בציבור: הן בבריאות והן בעול הכלכלי המושת על החברה והמדינה. בתוך כך, הנתון המדאיג ביותר מגיע ממפרץ חיפה, כש-60% מהנזק הכלכלי הנגרם ממפעלים המדווחים למפל"ס באזור מפרץ חיפה הוא ממפעלי קבוצת בז"ן".

"נפעל בנחישות נגד כל מי שיזהם". השרה גמליאל (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

יוני ספיר, יו"ר העמותה הסביבתית "שומרי הבית", הלין כי הירידה הדרמטית של כ-98% בפליטות המזהמים מאסדת תמר, אינה מגובה בדיגומים מספקים. "פנינו בכתב למשרד להגנת הסביבה בהקשר זה ואנו ממתינים לתגובתו", מסר. הוא ביקש להזכיר כי "מתאן, גז חממה עוצמתי פי עשרות מפחמן דו-חמצני, נפלט בכמויות גדולות לאורך כל שרשרת ההפקה של הגז וגם מאסדת תמר" וכי "מדיווחי המפל"ס לשנים 2012-2018 עולה כי קיימת עלייה של פי 4 ויותר בפליטות המתאן מסקטור האנרגיה בישראל".

לדבריו, "אקסטרפולציה של פליטות לוויתן ב-2020 ואסדת כריש-תנין ב-2021, מביאה לגידול דרמטי של פי כ-10 בפליטות המתאן בסקטור האנרגיה בישראל, לאורך פחות מעשור". הוא הוסיף כי "בתקופה של משבר אקלים חריף, זו תוצאה עגומה מאד שמצריכה שינוי תפיסתי דחוף. יתר על כן, לא ברור כיצד פליטות המתאן המדווחות באסדת תמר פחתו, שעה שעדיין לא פועל לפיד באסדה זו ובעת תקלות מתקיים נישוב קר".

יו"ר איגוד ערים שרון כרמל אסיף איזק מסר כי "הנתונים מעידים כי יש לפעול להפסקת מוחלטת של פעילות יחידות 1-4 בתחנות הכוח אורות רבין ולא להעבירן לשימור כפי שקבעה הממשלה, היות ומשמעות השימור הינה הפעלה של יחידות אלה שלושה חודשים בשנה, דבר שיגרום להמשך זיהום האוויר. במקביל לכך יש לפעול ליצירת אנרגיות מתחדשות ומזהמות פחות וזאת על מנת להמשיך ולשפר את איכות הסביבה ואיכות חיי התושבים".

חברת חשמל: "עומדים בדרישות המשרד להגנת הסביבה"

חברת החשמל מסרה בתגובה: "תחנות הכוח של חברת החשמל עומדות בערכי הפליטה הנדרשים על ידי המשרד להגנת הסביבה. בשנת 2019 ניתן לראות המשך ירידה בפליטה הכוללת של המזהמים העיקריים (תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וחומר חלקיקי) הנפלטים מתחנות הכוח של חברת החשמל בהשוואה לשנת 2018, ובהשוואה לשנת 2012 (השנה הראשונה של הדיווח למפל"ס - מרשם פליטות והעברות לסביבה)".

"כך למשל, בפליטת תחמוצות חנקן חלה ירידה של כ- 15% לעומת 2018 וירידה של כ- 68% לעומת 2012. בפליטת תחמוצות גופרית חלה ירידה של כ- 29% לעומת 2018 וירידה של כ-79% לעומת 2012. בפליטת חומר חלקיקי חלה ירידה של כ- 15% לעומת 2018 וירידה של כ-62% לעומת 2012. השימוש בעלויות החיצוניות ככלי להשוואה, אינו משקף את ההשפעה בפועל על בריאות הציבור. חשיפת הציבור למזהמים מתחנות הכוח נמוכה לאין שיעור מחשיפתו למזהמים שמקורם בתחבורה או מקורות פליטה שלהם ארובות נמוכות או ללא ארובות כלל. הארובות הגבוהות, של תחנות הכוח יוצרות עילוי כלפי מעלה ופיזור על פני שטח גדול, כך שרק חלק מזערי נקלט על פני הקרקע. זאת, לעומת פליטות כלי רכב, לדוגמא, אשר מתרחשות בגובה פני הקרקע המהוות מקור זיהום ראשי לאוכלוסייה, כך גם עלה ממחקרים שפורסמו על ידי המשרד להגנת הסביבה לפיהם התחבורה הינה גורם המרכזי לזיהום אוויר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully