בג"ץ קבע היום (ראשון) כי לשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה (הליכוד) לא הייתה סמכות לעכב את חיסוני האסירים, ולחרוג מהתעדוף שקבע משרד הבריאות.
אף שסוגיית חיסוני האסירים כבר באה על פתרונה, שכן לפני מועד הדיון בעתירה כבר חוסנו כלל האסירים, השופטים כן נענו לבקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרסמו פסק דין מנומק, שמתייחס לשאלת הסמכות של השר אוחנה לעכב את חיסון האסירים. שלושת השופטים, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ומני מזוז, פרסמו נימוקים שונים במקצת.
"בעניין דנן ניתנה הנחיית השר לבטחון הפנים לשב"ס ללא סמכות חוקית", כתב סולברג. "הסמכות נתונה לשר הבריאות; לא לשר לבטחון הפנים". עוד הוסיף השופט סולברג כי "מניעת חיסון איננה מדרכי הענישה, וכי אין להבחין בין מי שהוּשׂם מאחורי סורג ובריח, מי שניטלה חירותו מחמת מעשיו הרעים, לבין בני-חורין ישרי-דרך שמחוץ לחומות הכלא; הכל זכאים בשווה לחיסון קורונה (על-פי התיעדוף המקצועי שנקבע במשרד הבריאות)".
לקריאה נוספת בנושא
בעוד סולברג סבר שהסמכות להחליט על מתווה החיסונים נתונה לשר הבריאות, ולא לשר הבט"פ אוחנה, הוא לא התייחס לשאלה האם האחרון היה רשאי לסטות מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה - שהבהיר לו שהנחייתו אינה חוקית. השופטת ברק-ארז דווקא כן התייחסה לכך. "יש לחזור למושכלות ראשונים", כתבה. "היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המנהל, וחוות דעתו מחייבת אותן - כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת. הדברים יפים במיוחד למקרה דנן שבו הסוגייה שעמדה על הפרק אכן הייתה פשוטה וברורה. סמכויות ההחלטה המקצועיות בנושא בריאותם של אסירים אינן עניין של "מדיניות" בתחום ביטחון הפנים".
השופט מזוז כתב דברים חריפים אף יותר. "המשיב לא הוסמך בחוק לשלול או לעכב טיפול רפואי לו נזקק אסיר", כתב. "הנחייתו כאמור להימנע מחיסון אסירים עד לקבלת אישורו, ניתנה בחוסר סמכות מובהק ובניגוד לדין, וממילא היא נעדרת כל תוקף משפטי; זאת במיוחד כאשר הובהר במפורש על ידי משרד הבריאות, כי 'אסירים וסוהרים יחוסנו בתיעדוף ראשון'. המשיב התעלם מהחלטה זו של משרד הבריאות - שהוא בעל הסמכות החוקית לעניין מתן חיסונים - כמו גם מחוות דעתו הברורה של היועץ המשפטי לממשלה".
מזוז התייחס גם למכתבו של אוחנה, שכתב למשנה ליועמ"ש עמית מררי ולבכיר משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כי לא יתחשב בעמדתם כל עוד לא יתמודדו וייבחרו לכנסת. "התרסה מקוממת זו מצביעה על שיבוש מוחלט בתפיסתו של המשיב את תפקידו וסמכותו. השר לביטחון הפנים אינו מוסמך להורות לנציב שב"ס שלא להעניק טיפול רפואי לאסיר או עצור, כפי שאינו מוסמך להורות למפכ"ל המשטרה או לראש אגף החקירות להימנע מביצוע חקירה פלילית, או לפתוח בחקירה פלילית. עצם העובדה שהמשיב הוא נבחר ציבור אין בה כדי להקנות לו סמכות לנהוג כרצונו, בניגוד לחוק, לפגוע בזכויות אדם, ולהורות לגורמי שב"ס לפעול שלא כדין. מצער הצורך לומר דברים כה מובנים מאליהם".