ותיקת חברי הקיבוצים בישראל, הניה רבינוב, הלכה לעולמה אמש (שישי) בקיבוץ שער הגולן. היא היתה בת 110 ועשרה חודשים במותה. רבינוב נולדה בשנת 1910 בעיר פינסק, שהייתה אז שייכת לפולין והיום לבלארוס. היא נולדה למשפחה יהודית חסידית מבוססת.
בנעוריה הצטרפה לקן המקומי של תנועת הנוער השומר הצעיר, שם נחשפה לרעיונות הציונות, השוויון והשותפות, שהציתו את ליבה, והביאו אותה להגשימם כמה שנים מאוחר יותר בעלייה לארץ ישראל והקמת קיבוץ שער הגולן.
היא עברה את מלחמת העולם הראשונה, את מגפת "השפעת הספרדית" ב-1918, למדה בגימנסיה "תרבות", ובסיומה בחרה לצאת ללמוד באוניברסיטת גרנובל שבצרפת. בגיל 20, לאחר שנת הלימודים הראשונה, עזבה הניה את האוניברסיטה ואת החיים הנוחים, ובחרה לעלות עם חבריה לארץ ישראל, על אף התנגדות הוריה.
אל תפספס
היא נישאה לאפרים רבינוב, והשניים שעלו ביחד עבדו בסלילת כבישים ובפרדסים. הם היו חלק מהקבוצה שהתגבשה משנת 1930 בעיר ראשון לציון, ותרגלה חיי קיבוץ, בהמתנה עד להסדרת רכישת הקרקע בעמק הירדן.
בחודש מרץ 1937 האות ניתן ואז עלו הצעירים הנרגשים על הקרקע הנוקשה בקיבוץ שער הגולן, במסגרת הקמת יישובי חומה ומגדל. בקיבוץ מילאה הניה שורה של תפקידים. היא עבדה בגן ירק, בכרם, בחינוך, הייתה מזכירת הקיבוץ ובמשך 45 שנים עבדה בהנהלת החשבונות שלו.
היא הייתה חברה פעילה ודעתנית, ניהלה חיים עצמאיים לחלוטין עד מעבר לגיל 100, כולל רכיבה על אופניים והגעה לחדר האוכל. בשנים האחרונות התגוררה רבינוב ב"בית הדר" - הבית הסיעודי בקיבוץ, שם טופלה, השתתפה בארוחות ובחלק מהפעילויות. היא זכתה לביקורים קבועים של בנה אמנון ונכדיה.
הניה רבינוב היא אחרונת מייסדי קיבוץ שער הגולן. "צעירים אידיאליסטים, חלוצים, שחלמו על עלייה לארץ ישראל והקמת קיבוץ, האמינו קמו ועשו", נמסר מהקיבוץ. "תאר זאת נתן אלתרמן על דור טרום הקמת המדינה ואנשי הפל"מח 'לא תקע לפניהם השופר, לא לוטף קדקודם לעת חורף'".
אמנון רבינוב, בנה של הניה, אמר הבוקר כי "תמה תקופת חיים מופלאה של אישה קטנה בגובה אך אמיצה וגדולה ברוחה, שהחזיקה כמעט 111 שנים, מפינסק הרחוקה ועד הגשמת החלום של עלייה לארץ ישראל והקמת קיבוץ, עם פעילות ענפה ומבורכת בו". הוא הוסיף כי "הצער מהול בהרבה גאווה". להניה בן, אמנון, נכדים ונינים.