ציון "מספיק": ישראל במקום ה-35 במדד השחיתות העולמי

מדד ארגון השקיפות הבינלאומי ל-2020 ממקם את ישראל מעל הקו האדום של השחיתות, אך עם ציון נמוך של 60 מתוך 100. בין המדינות שדורגו גבוה יותר: איחוד האמירויות, קטאר, צ'ילה ואסטוניה. "היעדר השקיפות בפעילות הממשלה גורר חוסר אמון בהתמודדות עם המשבר"

בווידאו: בג"ץ דן בעתירות בפרשת הצוללות ובפרשת המניות (צילום: רוני כנפו)

ברחבי העולם מתפרסם היום (חמישי) מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2020 של ארגון השקיפות הבינלאומי ולפיו, ישראל מדורגת זו השנה השנייה ברציפות עם הציון הנמוך של 60, "מספיק", מול הציון המקסימלי האפשרי של 100, כשהיא מדשדשת במקום ה-35 מבין 180 מדינות.

מדובר במגמת ירידה מדאיגה בת ארבע שנים. במדד 2016 ישראל קיבלה את הציון 64 ודורגה במקום ה-28. במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32. במדד 2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום 34, ובשנת 2019 ירד הציון ל-60 ולמקום ה-35, בדומה לציון ולמיקום במדד 2020.

המדד השנתי מתפרסם בישראל על ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל" (שבי"ל), שהיא אחת מבין מאה הסניפים של הארגון העולמי. המדד החל בשנת 1995 ונחשב לכלי הנפוץ בעולם בהערכת תפיסת היקפי השחיתות בסקטור הציבורי במדינות השונות. הוא משמש כלי אפקטיבי, המאפשר לחברות וארגונים לקבל תמונת מצב לגבי מדינות בנוגע לעשיית עסקים בתחומן נוכח תפיסת השחיתות בהתנהלותן.

מדד השחיתות העולמי ממקם את ישראל עם ציון נמוך של 60. נתניהו בבית המשפט (צילום: צילום מסך, -)

הציון שקיבלה ישראל במדד 2020, נמצא במרחק של תשעה מקומות בלבד מהמדינות המדורגות בציון 50, "בלתי מספיק" - הקו האדום שממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפשות כמושחתות. בין המדינות שקיבלו במדד 2020 ציונים גבוהים מישראל נמצאות: איחוד האמירויות הערביות עם ציון 71 במקום ה-21; אסטוניה עם ציון 75 במקום ה-17; צ'ילה עם ציון 67 במקום ה-25; וקטאר עם ציון 63 במקום ה-30.

ביחס למדינות ה-OECD, נמצאת ישראל במקום ה-25 מבין 37 החברות בארגון. בין המדינות הנמצאות עם ישראל בשליש התחתון ב-OECD: סלובניה, פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.

השופטת בדימוס נילי ארד, יו"ר עמותת שבי"ל, התייחסה למדד והביעה דאגה גוברת להתערערות יסודות הדמוקרטיה בישראל. "מקומה הנמוך של ישראל במדד השחיתות חמור במיוחד בשנת 2020, בה הקורונה משתוללת בקרבנו", אמרה. "היעדר שקיפות בפעילות הממשלה ושלוחותיה הוא המפגע הראשוני, הגורר בעקבותיו חוסר אמון והיעדר שיתוף פעולה הנדרש מן הציבור בהתמודדות עם המשבר הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות המדינה".

היא הוסיפה כי המצב נוצר "תוך שאנו עדים לפגיעה ביסודות הדמוקרטיה, בנסיבות בהן מנהיגים נחשדים בפלילים, באווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת, הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות".

עוד בוואלה!

בהוראת מנדלבליט: יוקם פורום מיוחד בנושא המלחמה בשחיתות

לכתבה המלאה

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אמר לוואלה! NEWS כי "ההידרדרות המתמדת של מדינת ישראל במדד השחיתות העולמי משקפת את המציאות הכעורה שנגלית לנגד עינינו, יום יום שעה שעה. לצערי, לא ניתן להסתיר את העובדה שאת מדינת ישראל מנהלת ממשלה רקובה ומושחתת, שבראשה עומד אדם עם שלושה כתבי אישום חמורים, שבמקום לנהל את המשבר הדמוקרטי, הכלכלי והבריאותי, הוא עושה במשברים אלה קרדום לחפור בהם על מנת למלט את עצמו מאימת הדין".

הוא הוסיף כי "שחיתות מהווה איום קיומי אסטרטגי על חייה של מדינת ישראל, והמדד הזה הוא מנורת אזהרה אדומה בוהקת, שהגענו לתחתית התהום וקיומנו נמצא בסכנה".

נמשכת מגמת הירידה במיקומה של ארה"ב במדד. טראמפ, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

ככלל, ממצאי מדד 2020 מדאיגים מאוד ומציירים תמונה עגומה של מצב השחיתות ברחבי הגלובוס. בעשור האחרון מרבית המדינות לא עשו מאמצים כלשהם להתמודדות עם השחיתות. כתוצאה מכך, הציון הממוצע לכלל המדינות שנבדקו ירוד ביותר ועומד על 43 שהוא ברף המדינות המושחתות. בנוסף לכך, הניתוח הכולל של המדד מצביע כי השחיתות ברחבי העולם מוסיפה ופוגעת בהתמודדות עם מגפת הקורונה ופוגעת בדמוקרטיה.

מהמדד עולה כי מגמת הירידה במיקומה של ארצות הברית נמשכת - בשנת 2017 קיבלה את הציון 75 במקום ה-16, בשנת 2018 קיבלה ציון 71 במקום ה-22; בשנת 2019 ירד הציון ל-69 ולמקום 23 ובשנת 2020 ירד הציון ל- 67 ולמקום 25 במדד.

בדומה למדד 2019, גם במדד 2020 אין בנמצא מדינה שקיבלה את הציון המירבי של 100. במקום הראשון מדורגות דנמרק וניו זילנד זו השנה השנייה ברציפות עם הציון 88, לעומת ציון 87 בשנה שעברה. אחריהן מדורגות פינלנד, סינגפור, שוודיה ושוויץ עם ציון 85, נורבגיה עם 84, הולנד עם 82, וגרמניה ולוקסמבורג עם 80.

במקומות האחרונים במדד נמצאות דרום סודאן וסומליה עם הציון הנמוך ביותר - 12, אחרי סוריה עם 14, ותימן וונצואלה עם הציון 15.

"היעדר שקיפות בפעילות הממשלה גורר בעקבותיו חוסר אמון". השופטת בדימוס ארד (צילום: יוסי ציפקיס)

מדד 2020 מדרג 180 מדינות ברחבי העולם לגביהן נקבעו ציון ומיקום המבטאים את תפיסת השחיתות במגזר הציבורי. בשנה זו ניתן דגש מיוחד על הקושי בהתמודדותן של ממשלות עם מגיפת הקורונה, תוך הטענה כי אין מדובר בבעיית בריאות או במשבר כלכלי בלבד, אלא במשבר של היעדר שקיפות ושחיתות בעקבותיה.

כמו כן, מתווספים לחישובי המדד ההיבטים של שחיתות ומידת המיגור שלהם: מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור שעשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי ציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית, לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרי שוחד ושחיתות; הגנה על חופש העיתונות במדינה; ושמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.

בשבי"ל מזהירים כי "למרבה הצער, כניסתה של שנת 2021 אינה מבשרת טובות בהיבט הכולל של השתוללות הקורונה ומערכת הבחירות הרביעית שבפתח. זאת, תוך כדי החרפת הקרע בין הציבור לממשלה והפועלים מטעמה, התגברות החשדנות, תופעות מעכירות אווירה של שחיתות, והתערערות שותפות הגורל בחברה בישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully