בג"ץ קבע: המשטרה לא תוכל לבקש להציג תעודת זהות ללא סיבה

השופטים הורו למשטרה לגבש נוהל מצומצם לבקשת תעודת זהות, שיכלול קריטריונים מפורשים המחייבים אדם להזדהות. את העתירה הגישו ארגוני זכויות אדם שטענו כי נעשה שימוש בנוהל נגד אוכלוסיות מוחלשות. חיות: "הדרישה עשויה להוביל לפגיעה ממשית בזכות לכבוד האדם"

  • משטרת ישראל
  • בג"ץ
בווידאו: המשטרה אוכפת את תקנות הקורונה (צילום: דוברות משטרת ישראל, עריכה: עמית שמחה)

בג"ץ פסל היום (שני) נוהל משטרתי שמאפשר לשוטר לדרוש מאדם להציג תעודת זהות ללא כל סיבה. פסק הדין מורה למשטרה לגבש נוהל חדש ומצומצם יותר, שיקבע מפורשות מהם הקריטריונים בהם אדם נדרש להזדהות בפני שוטר. זאת, בעקבות טענות כי המשטרה משתמשת בסמכות ההזדהות באופן מפלה נגד אוכלוסיות מוחלשות.

את העתירה הגישו האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה, לשכת עורכי הדין והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. הם דרשו מבית המשפט לאסור על המשטרה לעכב אנשים ברחוב לצורך הצגת תעודה מזהה כשאין כל חשד שביצעו עבירה, וכן יבטל את הנוהל המשטרתי שעיגן את הפרקטיקה הזו.

הטענה הייתה כי שוטר לא יכול לדרוש מאדם להזדהות ללא כל סיבה, או רק כי הוא נראה לו "בעייתי", וכי הפרקטיקה המשטרתית הזו אינה חוקתית ופוגעת בזכות לכבוד, בזכות לשם טוב, בזכות לפרטיות, בזכות לחופש תנועה ובזכות לשוויון.

עוד בוואלה!

הקורונה ריסקה את אמון הציבור במשטרה. למפכ"ל המיועד יש משימה קריטית אחת

לכתבה המלאה
שימוש באופן מפלה. שוטרים ביפו (צילום: ראובן קסטרו)

עוד נטען כי הדרישה להזדהות וביצוע פעולות נוספות כמו בדיקת התעודה במסוף המשטרתי מיושמות תוך אפליה גזעית, שכן הן מופנות בעיקר כלפי בני העדה האתיופית, האוכלוסייה הערבית ובני מיעוטים אחרים.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, קיבלה את טענת המשטרה שהחוק מסמיך שוטר לדרוש הצגת תעודת זהות גם אם אין חשד סביר שהאזרח ביצע עבירה. עם זאת, היא קבעה שעל המשטרה לגבש קריטריונים ברורים להפעלת הסמכות הזו.

עוד נקבע כי בעוד שוטר יכול לדרוש מאדם להציג תעודה גם אם אינו חשוד, הרי שללא חשד כזה הוא לא יכול לבצע פעולות נוספות כמו בדיקה במסוף המשטרתי. שוטר יכול לדרוש הצגת תעודת זהות ללא חשד רק במצבים בהם מתעורר צורך לברר האם אדם נושא תעודה, או כדי לברר מידע המופיע בתעודה עצמה.

חיות הדגישה את הפגיעה שעלולה ללוות דרישה להצגת תעודת זהות. "לגישתי, הדרישה כי אדם יזדהה בפני שוטר באמצעות תעודת זהות עשויה להוביל לפגיעה ממשית בזכות לכבוד האדם. פגיעה זו מתבטאת בכך שפניית גורם אכיפת חוק לאדם המצוי ברשות הרבים והחשוף לעיני עוברי אורח מלווה בתיוגו של אדם כחשוד בביצוע מעשה עבירה", כתבה.

"חשש כי הסמכות הופעלה באופן שרירותי". שוטרים בשוק הכרמל (צילום: ניב אהרונסון)

"בנסיבות שבהן בפני אותו אדם אף לא הוצג טעם מוברר שבעטיו הופעלה הסמכות, עשוי להתעורר חשש כי הסמכות הופעלה באופן שרירותי, וכבר נפסק לא אחת כי סמכות שלטונית שמופעלת בשרירות וללא כל מגבלה יש בה משום פגיעה בכבודו של אדם ואף באוטונומיה שלו", הוסיפה.

עוד כתבה הנשיאה בפסק הדין כי "על מנת להימנע מתיוגם של אנשים כחשודים בלא סיבה, יש לעשות שימוש בסמכות לדרוש מאדם להזדהות באמצעות הצגת תעודת זהות רק באותם מקרים שבהם מתעורר צורך ספציפי לברר אם האדם הוא בעל תעודת זהות או צורך לברר מידע לגביו שקיים בתעודת הזהות".

"קיומה של זיקה עניינית בין הדרישה להזדהות באמצעות הצגת תעודת זהות ובין הפרטים שאותם ניתן לדלות מתעודת הזהות, לרבות עצם קיומה, מהווה אמת מידה אובייקטיבית להפעלת הסמכות, ובכך יש כדי להפחית מהחשש להפעלתה של הסמכות באופן שרירותי או מפלה, ולו במבחן התוצאה", הבהירה חיות.

נוהל חדש בתוך 90 ימים

השופט אלכס שטיין ביקש לאמץ פרשנות מרחיקת לכת אף יותר מזו של חיות. הוא סבר שחוק תעודת זהות, שעליו נסמכה המשטרה, כלל לא נותן לשוטר או לבעל תקיד אחר לדרוש מאדם להציג תעודת זהות. החוק קובע כי "תושב... חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו".

על פי שטיין, החוק אמנם יוצר חובה לאזרח לציית לדרישה להציג תעודה, אך החובה מותנית בכך שלשוטר תהיה סמכות לבקש את הצגתה. סמכות כזו, לדברי שטיין, לא קיימת בחוק הזה. "כששוטר או בעל שררה אחר פונה לאזרח ודורש ממנו דבר-מה מבלי שדרישתו מגובה בסמכות מכוח דין, רשאי האזרח לענות לאותו בעל שררה 'לאו בעל דברים דידי את' ואחר כך להפנות לו את גבו וללכת לענייניו", כתב שטיין.

"נימוסין והליכות שבהן האזרח נתברך יכול שינחוהו לתת לאיש השררה תשובה אחרת ולהיענות לדרישתו, אך לא באלו קא עסקינן, אלא בהיעדר חובה שבדין", הבהיר השופט. "היעדר חובה שבדין, משמעה חסינות מפעולות של אנשי שררה וחירות שלא להיות מוטרד על ידיהם בשום דרך".

ביקש לאמץ פרשנות מרחיקת לכת אף יותר מזו של חיות. שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין (צילום: עיבוד תמונה, יונתן זינדל, פלאש 90)

השופט חנן מלצר צידד בחיות, כך ששטיין נותר בדעת מיעוט. בסופו של דבר נקבע כי על המשטרה לגבש נוהל חדש בתוך 90 ימים, ולאחר מכן לא תוכל עוד להשתמש בנוהל הישן. בנוסף, נקבע כי המשיבים לעתירה - משטרת ישראל והיועמ"ש - ישלמו לעותרים הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים.

עורכי הדין אן סוצ'יו ואייל אבולעפיה, שייצגו את האגודה לזכויות האזרח, עמותת "טבקה" ועמותת יוצאי אתיופיה, מסרו כי "בית המשפט הבהיר למשטרה באופן ברור כי האופן שבו שוטרים פועלים מזה עשרות שנים הוא פסול. החוק לא מקנה לשוטרים סמכות לדרוש מאדם להזדהות באופן גורף ונרחב כפי שמבוצע על ידם כיום".

"במיוחד מברכים על הקביעה של בית המשפט כי בדיקת פרטיו של אדם במסוף המשטרתי ובמיוחד עברו הפלילי אסורה אלא אם קיים חשד סביר לביצוע עבירה", מסרו העותרים. "פסק הדין הוא בשורה אדירה לאוכלוסיות המוחלשות בישראל - ערבים, מזרחים ויוצאי אתיופיה - שסבלו מזה שנים מהפרקטיקה המשפילה הזו".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בירך על ההחלטה. "אני מברך את בית המשפט העליון שביטל הערב את הנוהל המשטרתי בדבר הדרך שבה שוטרים דורשים מאזרחים להזדהות בפניהם עם תעודת זהות, גם כשאין חשד כלשהו לביצוע עבירה. פסק הדין יבטיח מצב בו אכיפת החוק תהיה יעילה ושוויונית כלפי כל חלקי האוכלוסייה במדינה. לשכת עורכי הדין תמשיך להצטרף גם בעתיד לכל עתירה הנוגעת לזכויות בסיסיות ובעלת חשיבות המבקשת לתקן עוולות חברתיות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully