הסנאט אישר את המינוי של לויד אוסטין, שר ההגנה השחור הראשון

מינויו של לויד אוסטין, ראש הפיקוד המרכזי של הצבא האמריקני לשעבר, אושר אמש (שישי) בסנאט של ארצות הברית, והוא הפך לשחור הראשון שכיהן בתפקיד. אוסטין הוא בוגר האקדמיה הצבאית בווסט פוינט שעלה לשורות העילית של הצבא ועבר דרך מחסומים גזעיים בקריירה שנמשכת 41 שנה.

ההצבעה, בה זכה ב-92 קולות בעד לעומת שני מתנגדים, העניקה לנשיא החדש ג'ו ביידן את חבר הקבינט השני שלו, אחרי שמינויה של אבריל היינס אושר ביום רביעי והיא תהיה האישה הראשונה שתכהן כראש המודיעין הלאומי. בימים הקרובים צפויים מינויים נוספים לצוות הביטחון הלאומי של ביידן. הנשיא מצפה שאוסטין יביא מחדש יציבות לפנטגון, אחרי שבתקופת ממשל טראמפ מונו שני שרי הגנה כמינויי קבע דרך הסנאט, ועוד ארבעה זמניים.

אוסטין עצמו צייץ בטוויטר כי הוא גאה להיות שר ההגנה השחור הראשון וכי הגיע הזמן "להתחיל לעבוד". לאחר מכן הגיע לפנטגון, שם קיבלו את פניו שר ההגנה הזמני, דייויד נורקוויסט, שמילא את התפקיד מיום רביעי למשך יומיים, וכן הגנרל מארק מילי, יו"ר המטות המשולבים.

בשעות הראשונות בתפקיד לאחר השבעתו, קיבל אוסטין תדריך מודיעיני, ודן עם גורמים צבאיים על משבר הקורונה. לאחר מכן שוחח בטלפון עם מזכ"ל נאט"ו יינס סטולטנברג, וקיבל תדריכים בנושאי סין והמזרח התיכון.

חלק מהאתגרים העולמיים איתם צריכה וושינגטון להתמודד אינם זרים לאוסטין, כולל אחד הטורדניים שבהם - השהות באפגניסטן. היום הודיע היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, ג'ייק סאליבן, בשיחה עם מקבילו האפגני, כי ארצות הברית תבחן מחדש את הסכמי השלום שנחתמו עם ארגון טליבאן. על פי ההסכם, שנחתם בפברואר 2020 על ידי ממשל טראמפ, חיילי הצבא האמריקני צפויים לעזוב את אפגניסטן עד סוף חודש מאי. אולם, נוכח סבבי האלימות האחרונים בין הטליבאן לכוחות השלטון במדינה, הודיע סאליבן כי תיבחן העמידה של הארגון בהתחייבויותיו לחדול ממעשי הטרור.

ימים ספורים לפני תום כהונתו, הורה טראמפ לקצץ בכוח הצבאי על אדמת אפגניסטן, בה שוהה ארצות הברית מ-2001, וכעת נמצאים שם 2,500 חיילים אמריקנים. הוא הציג לביידן תכנית שלטענתו תעניק לאמריקנים יתרון על הטליבאן, ברקע שיחות השלום.

אישור המינוי של אוסטין לתפקיד לא בא בקלות. הוא פרש מהצבא ב-2016, והחוק מתיר למנות שר הגנה רק לאחר תקופת צינון של שבע שנים. בחמישי אישר הקונגרס את המינוי, מה שסלל את הדרך לאישור הסופי שהגיע אתמול בסנאט.

אוסטין, בן לאב שעבד בדואר ולאם עקרת בית מתומסוויל, ג'ורג'יה, הוא איש גדול ממדים עם קול רועם, ונטייה להירתע מפרסום. הוא הבטיח להביע את דעתו בקונגרס ובפני הנשיא ואמר כי אמנם לא ביקש את התפקיד, אך הוא מוכן לקחת על עצמו את ההנהגה בפנטגון, בידיעה שבהיותו חבר קבינט שנבחר באופן פוליטי, יהיה עליו למלא את התפקיד עם גישה שונה מגישה של איש צבא

בתקופתו כסגן נשיא, עבד ביידן בצמוד לאוסטין בשנים 2010-2011, כשזה פיקד על הכוחות האמריקניים בעיראק. ממשל אובמה הוציא את החיילים מאדמת עיראק באותה תקופה, אך נאלץ לשוב לשם שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2014 כשארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש) החל במסע כיבוש שטחים נרחבים במדינה. בתפקידו הבכיר כראש הפיקוד המרכזי של הצבא האמריקני, היה אוסטין האדריכל בלחימה מול דאע"ש בעיראק ובסוריה.

בדצמבר, כשהודיע ביידן על כוונתו למנות את אוסטין לתפקיד שר ההגנה, הוא ציין כי הוא רואה בו "האדם שאנחנו צריכים בעת הזאת", ואמר כי הוא סומך על כך שאוסטין יידע להשיג שליטה אזרחית יעילה בצבא. חלק מהמבקרים שהתנגדו למינוי, טענו כי העובדה שתקופת הצינון מתקצרת משמעותית, תגרום לכך שעלולה להיות השפעה צבאית על ענייני ביטחון לאומי. רק פעמיים בהסטוריה של ארצות הברית קוצרה תקופת הצינון: ב-1950, כשמונה לתפקיד ג'ורג סי מרשל במהלך מלחמת קוריאה, וב-2017, אז מונה שר ההגנה הראשון של ממשל טראמפ, ג'ים מאטיס.

אוסטין הבטיח להקיף את עצמו בצוות מיומן, וציין כי הוא שותף למאמציו של הנשיא ביידן לבלום את נגיף הקורונה. "אבחן במהרה את פעילות המשרד במלחמה בנגיף, ואוודא שאנחנו עושים הכל, ואף יותר, כדי לחסן את האוכלוסייה האזרחית והצבאית".

הוא התחייב לטפל בתופעת ה"עליונות הלבנה" ובגורמים קיצוניים בתוך הצבא. "תפקיד משרד ההגנה הוא לשמור על אמריקה בטוחה מאויבינו מבחוץ", אמר אוסטין, "אבל לא נוכל לעשות זאת כל עוד קיימים אויבים בתוכנו". הוא הודיע כי יבהיר למפקדים כי לא יקבל שום התנהגות קיצונית או גזענית מצד חיילים.

אוסטין גם סיפק הצצה למדיניות שלו לגבי סין, ואמר כי הוא מקבל את עמדת הקונגרס כי סין מהווה "אתגר", ואחת הבעיות המרכזיות לביטחון הלאומי של ארצות הברית.