איראן, היחסים עם כוכבי - והקרבות הפוליטיים: כיצד ייזכר שר הביטחון גנץ

הרמטכ"ל לשעבר קיבל שורת החלטות דרמטיות בזמן כהונתו, אך גם נכשל בכמה סוגיות עיקריות. אבטחת הגבולות, המלחמה מול טהראן והטרור הפלסטיני הם רק חלק מהנושאים אליהם נדרש - במקביל למאבקיו הפוליטיים. אך דבר אחד ניתן לומר בבטחה: למערכת עדיף שר ביטחון שמבין בביטחון

בווידאו: גנץ אומר שישראל תפעל נגד כל מי שינסה לפגוע בה (צילום: טל עוז/משרד הביטחון)

ב-17 במאי 2020 נכנס בני גנץ ללשכת שר הביטחון, וזמן קצר לאחר מכן נפגש עם פורום המטה הכללי של צה"ל. "אולי המפקדים יציגו את שמם ותפקידם", הציע הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי לאלופים שישבו סביב השולחן הארוך בקומה ה-14 של הקריה בתל אביב.

ראשון לדבר היה ראש אגף המודיעין. "שלום. אני תמיר", פתח - אך גנץ, שישב בראש השולחן חמש שנים קודם לכן כרמטכ"ל, הרים את היד, מעט נבוך מהסיטואציה. "תעצור… לא צריך… מכיר את כולכם", אמר. ככלות הכול, כל הקצינים בחדר היו פקודיו יותר מפעם אחת במהלך השנים, וחלקם הגיע לדרגת האלוף בעקבות החלטות שלו.

זאת רק דוגמה אחת לטבעיות הממשק המחודש בין גנץ לבין הצבא. אחרי מספר שבועות נחת גנץ עם מסוק בפיקוד הצפון, לא הרחק מגבול רמת הגולן, ומפקד הפיקוד, אלוף אמיר ברעם, הראה לו בפניו מצגת המשווה בין המצב שהיה בגזרה ביום בו סיים גנץ את תפקיד הרמטכ"ל, ומה שהתפתח מאז ועד היום בגבול הסורי. אוגדה 210 בה ביקר באותה הזדמנות, המופקדת על הגזרה, נפרסה למעשה בעקבות החלטה שלו, חרף התנגדות חריפה מתוך הצבא ומחוצה לו. גנץ זיהה אז את האיום שהתפתח בסוריה. המציאות הוכיחה שצדק.

עוד בוואלה!

למרות הירידה בהיקף הפיגועים, בשב"כ חוששים מהסלמה בשנה הקרובה

לכתבה המלאה
חידוש ממשק טבעי עם הצבא. גנץ בסיור בפיקוד צפון (צילום: משרד הביטחון)

כעת, האווירה במטכ"ל השתנתה: המערכת הצבאית, שהתנהלה כמעט בחלל מיניסטריאלי במשך זמן מה הייתה צמאה לשר שמבין היטב את הדקויות הביטחוניות, שאפשר לחלוק עימו סוגיות מורכבות ולחלק איתו אחריות על סמך הבקיאות שצבר לאורך עשרות שנים. אחרי תקופה ארוכה שלא כיהן שר ביטחון "קלאסי", הגיע אקס-רמטכ"ל שמבין עניין ולא צריך להסביר לו את כל תהליך מהיסודות. בהתאם, הדיונים עניינים, קצרים וממוקדים.

בתשעת החודשים שגנץ מכהן כשר ביטחון התקבלו הכרעות דרמטיות לביטחון ישראל. לפחות לפי פרסומים זרים, צה"ל ערך מאות מבצעים בזירות מגוונות במסגרת המערכה שבין המלחמות - מושג שגנץ עצמו טבע לפני כמעט עשור. גנץ היה האיש לאשר אותם בקצה השרשרת.

במטכ"ל הבינו מהר שגנץ לא הגיע כדי להיות רמטכ"ל-על, וגם לא להוכיח שהוא מר ביטחון - בניגוד לשרים קודמים - מה שהוריד הרבה לחץ מהאלופים. גנץ הרי לא באמת צריך חותמת ציבורית לעניין הזה, אך הוא גם לא אפשר לתהליכים קריטיים לחלוף לידו.

לא הגיע להוכיח שהוא מר ביטחון. גנץ (צילום: משרד הביטחון, --)

כבר עם כניסתו לתפקיד הוא בחן באופן מעמיק את הקצינים בעלי הפוטנציאל לדרגות התא"ל, אישר דרגות ותפקידים באופן שמהווה בסיס לתהליכים בעתיד. לאחר מכן הוא מינה עוד שורה ארוכה גורמים בלי יותר מדי רעש ושבבים שעפים לכל עבר, בניגוד למשרדי ממשלה אחרים: צנזור ראשי, מנכ"ל משרד ביטחון, ראש רשות חירום לאומית, מבקר צה"ל ונציב קבילות חיילים, וממש לאחרונה גם את סגן הרמטכ"ל הבא - האלוף הרצי הלוי.

אפשר לומר שהיה לו משקל משמעותי בהחלטה הזאת. במסגרת התהליך הוא ערך שיחה עם כוכבי, שיחות עם האלופים המתמודדים לתפקיד, ואז שיחה נוספת עם הרמטכ"ל - והנושא נסגר. לשם השוואה, כשהוא ניסה כרמטכ"ל לשכנע את אהוד ברק למנות את גדי איזנקוט לסגנו, התהליך התארך לכ-13 פגישות.

הסגנון הבלתי-מתלהם בא כתרופת הרגעה למערכת

מצד אחד, היומן של גנץ היה עמוס בניהול בעיות הקואליציה, השמירה על השורות של הסיעה שלו, ודאגות מזירות מטענים שמפלגת הליכוד הניחה לו מדי יום. עם זאת, נראה כי המציאות הפוליטית לא זלגה אל הדיונים הביטחוניים. לזכותו של גנץ ייאמר שהוא ענייני בחיתוכי מצב וקבלת החלטות ביטחוניות. גורמים בכירים בצה"ל סיפרו שכשמתארים לו מצב מבצעי מסובך או אירוע בו נדרשת לקבל החלטה מידית, הוא מנתח במהירות את האירוע, המנוהל על ידי דמויות שעליהן פיקד בעבר ועל כן סומך עליהן. מה גם שאת רוב המשימות הקרובות והרחוקות, והיו הרבה כאלה בשנה האחרונה, הוא ביצע בעצמו בעבר בשלל התפקידים.

הסגנון השקט והבלתי-מתלהם שלו בא כתרופת הרגעה למערכת שסבלה מספינים פוליטיים, סערות ותזזיתיות של שרים שרצו להוכיח על חשבון הצבא שהם ראויים לתפקיד. בצה"ל לא שוכחים את אחד משרי הביטחון שירד ממסוק הבלקהוק עם ספר על משטר האייתולות, כדי להראות שהוא בקיא בהלכי הרוח של טהראן. זו היתה תמונה מביכה מאוד עבור אנשי צבא, שמתמקד באיסוף מידע מסיבי על מה שקורה באיראן.

האופי של גנץ מאפשר התנהלות נינוחה מאוד באופן יחסי של המשרד מול הצבא ושאר גופי הביטחון, ללא הרבה דריכות על הרגליים. גנץ מכיר את כוכבי מאז שהיה קצין מבצעים בדרגת סגן, מריצה משותפת בחורשת דלווה ברמת הגולן במסגרת תרגיל. מאז גנץ פיקד עליו בצורה ישירה ועקיפה בכל הדרגות, והוא מודע היטב ליתרונותיו וחסרונותיו. יש ביניהם יחסי הערכה: כוכבי מכבד את דברי גנץ, שמצידו חש שהוא יכול לסמוך על כוכבי - נקודה חשובה מאוד ביחס לכהונות מהעבר, שהתנהלו בצל חשדנות יתרה. במזרח התיכון כמו במזרח התיכון, יש לא מעט אירועים בהם נדרשת החלטה מהירה, וכשיש אמון ועל מי לסמוך החיים קלים יותר לשני הצדדים. לפי גורמים במטה הכללי, רק במקרים בודדים החליט גנץ שהוא לא מאשר מבצעים.

יחסי הערכה הדדיים. גנץ וכוכבי (צילום: אתר רשמי, אריאל חרמוני, דוברות משרד הביטחון)

כבר בתחילת כהונתו הניח גנץ את מס הרצינות שלו, למרות מאבקי הכוח הפוליטיים, המורכבות בסיטואציה של ממשלה לא יציבה ומדינה ללא תקציב. גנץ, בניגוד לקודמו בתפקיד, הקדיש שישה דיונים על התכנית הרב-שנתית "תנופה" של כוכבי עד שאישר אותה מחדש. זה לא סוד שהוא ראה בה קווי מתאר שהושפעו מהחלטות שקיבל בעצמו כסגן רמטכ"ל וכרמטכ"ל, למשל ההשפעות של הקמת אגף התקשוב, העבודה הבין-זרועית, מחלקות הסייבר באגפים השונים ועוד. אפשר גם להחמיא שוב ולציין שפרט להקמת אוגדה 210 - גם מפקדת העומק קמה בזכותו, שהוא דחף את הלוחמ"מ (לוחמה מבוססת מודיעין), ולזקוף לזכותו גם את הקמת המטה המבצעי בחיל האוויר.

החלטה דרמטית אחרת שקיבל הייתה ההכרעה להעביר את יחידת 8200 לצומת ליקית בנגב. גנץ הראה אז עמידות מול הביורוקרטיה הממשלתית, והציג שרירים גם מול כוכבי שהתנגד לכך בחריפות.

אך בדבר אחד עיקרי הוא נכשל - סוגיית התקציב. הפער הזה מלווה אותו מיומו הראשון בלשכת שר הביטחון, וכמו שזה נראה כרגע גם עד יומו האחרון, כי לא נראה שיש לנתניהו כוונה לאשר תקציב מדינה. הוא גם לא הצליח לטפל לעומק בסוגיית קיצור השירות הסדיר, למרות הדרישות של כוכבי למנוע זאת באופן נחרץ.

נסיונותיו לעכב את אישור התקציב פגעו בתכניות המשרד. נתניהו וגנץ (צילום: פול צלמים, אורן בן חקון)

לצד זאת, הוא דשדש בכהונתו גם בתחום רכש המטוסים, המסוקים והנשק עבור חיל האוויר. למרות שמדובר בתהליך קריטי לביטחון המדינה, הוא לא הצליח להביא עד כה להכרעה בנושא, מאחר ונתניהו משחק עם תאריך הדיון שיכריע על המתווה הכלכלי. עד אז, חלומות הרכש של מפקד חיל האוויר עמיקם נורקין יישארו במגירה עד להודעה חדשה. ברור לכול שמי שדוחה דיונים מהסוג הזה משחק בביטחון, אך בכל זאת גנץ לא הצליח לכפות על נתניהו את ההכרעה.

אך גם ללא רכש המטוסים, גנץ פעל בדרכים נוספות להבטיח את העליונות הצבאית של ישראל באזור, תוך ניצול קשריו הענפים בפנטגון. לפני מספר חודשים הוא טס לוושינגטון, וחזר עם הצהרה אמריקנית רשמית המבטיחה את עליונותה הביטחונית של ישראל ל-20 השנים הבאות לפחות - לא רק באמצעי לחימה ותחמושת, אלא בפיתוח טכנולוגיה משותפת באופן שישפיע על מעמדה של ישראל במזרח התיכון.

זהו הישג משמעותי, בפרט כשבימים אלו נכנסת ישראל לאזור דמדומים מבחינת ממשל ג'ו ביידן: לא ברור לאן הוא לוקח את הספינה הענקית, וכיצד חילופי השלטון ישפיעו על המזרח התיכון. בחודשים שעוד נותרו לגנץ בלשכת שר הביטחון הוא יוכל להשפיע על כך לפחות באמצעות הקשרים האישיים שלו עם שתי דמויות מפתח, איתן פיתח מערכת יחסים חמה בשירותו הצבאי ובעיקר בימיו כנספח צבאי וכרמטכ"ל: לויד אוסטין, שר ההגנה הבא, וקולין קהאל, תת-שר ההגנה לענייני מדיניות. בימים הבאים הוא יידרש להבהיר בפניהם את חשיבות ביצור מעמדה הביטחוני של ישראל מול לבנון, סוריה ובטח מול איראן.

חתר לשמירה על עליונות צה"ל מעל שמי לבנון

לצד כל אלו, במהלך כהונתו של גנץ פעלה מערכת הביטחון במגוון גזרות ותחומים. את גבול לבנון, שאותו הוא מכיר היטב, גנץ ירש ללא מנהרות חיזבאללה הודות למבצע "מגן צפוני" בפיקודו של גדי איזנקוט. ואולם, עדיין נותרה לו משימת שימור העליונות המודיעינית והאווירית בלבנון. חיזבאללה, גם בימים אלו, שואף לאתגר את צה"ל ומחפש נקמה על מות פעיל הארגון שעסק בהברחות אמצעי לחימה מסוריה לביירות.

גנץ הבהיר בשיחות סגורות עם המטכ"ל כי הערובה להצלחה במלחמה הבאה עם חיזבאללה היא שמירה על העליונות של צה"ל מעל שמי לבנון. "זו תהיה מערכה מאוד קשה, קשה באש ובתמרון. היא תקרע ללבנון ת'צורה ואני יודע על מה אני מדבר", העריך גנץ. "אם הם יעשו את הטעות ויקחו אותנו למלחמה, הם יצטרכו 30-25 שנה להתאושש אחר כך. [אני] מקווה בשבילם שהם לא יעשו את הטעות הזו".

"אם חיזבאללה יקחו אותנו למלחמה, יקח להם 30 שנה להתאושש". שריפה בכפר חולא לאחר תקיפת צה"ל בלבנון, אוגוסט (צילום: רויטרס)

לפי הערכות בצה"ל, תקרית יזומה מצד חיזבאללה תיתכן, מאחר ונסראללה עדיין מתלבט האם להגיב או לא להרג הפעיל - אך לפי הניתוח של גנץ, נסראללה נהיה אחראי יותר מבעבר, מאחר שאם יעשה זאת הוא ישלם מחירים כבדים שהוא לא יכול לעמוד בהם. על כן, הוא דוחה את ההחלטה, "אך זו לא ערובה לשקט", ציין גנץ בשיחות סגורות.

ובכל זאת, אם בוחנים את פיקוד הצפון, בולט המכשול שלא הושלם בגבול הלבנון. גנץ סגר כרמטכ"ל את גבול מצרים בגדר חדשה ואת גבול רמת הגולן, והתניע את גדר הגבול ברצועת עזה שבימים אלו על סף סיום. הגבול הלבנוני כעת בראש סדר העדיפויות שלו, לצד שיפור המענה ביהודה ושומרון. כדי שצה"ל יצמצם את פערי ההגנה לאורך הגבול יידרשו עוד מאות מיליוני שקלים ולא ברור האם גנץ יצליח לארגן תקציב לשם כך, נוכח המצב הפוליטי בממשלה והוויכוחים עם משרד האוצר.

גם הגזרה הסורית העסיקה רבות את מערכת הביטחון תחת גנץ. לפי פרסומים זרים חיל האוויר הישראלי מפעיל מאמצים רבים במזרח סוריה, כולל נגד יעדי התבססות איראנית. במהלך תקופתו של טראמפ נהנתה ישראל מחופש פעולה וגיבוי משמעותי בפעולות מסוג זה, במיוחד במשקל המדיני-ביטחוני נגד הרוסים.

עכשיו, משנכנס נשיא חדש לבית הלבן, שייתכן מאוד שתהיה לו אג'נדה אחרת, יכולים להיות שינויים בהקשר זה. נכון לימים אלו, ההערכות הן שביידן לא יקפל את כוחות צבא ארצות הברית מסוריה, והשאלה היא איך תיראה כעת מערכת היחסים בין וושינגטון למוסקבה. בנקודה הזו יידרש גנץ כבר בחודש הקרוב להבליט את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל מול מקביליו, היות והמשכיות המערכה החשאית היא אתגר גדול מאוד.

הגזרה הסורית העסיקה אותו רבות. תקיפת חיל האוויר בסוריה, נובמבר (צילום: אתר רשמי, -)

נוכח האיום מצד איראן, צה"ל פועל לפי פרסומים זרים ביעדים רבים במזרח התיכון, ביניהם גם בעיראק כדי לסכל הברחות אמצעי לחימה. בניגוד לשנים שעברו, כשצה"ל ניצל את הסכם הגרעין כדי להעביר משאבים לכוחות היבשה - כעת עולה הדריכות בכל מה שקשור לאיראן. צה"ל עוסק בכך באמצעות צוותי חשיבה, כמו גם בהקמת בניין כוח שלם, למשל באמצעות הקמת אגף אסטרטגיה ואיראן בפיקודו של טייס הקרב טל הלמן, שגנץ זוקף לזכותו. בתהליך עולות לא רק שאלות מודיעיניות, אלא גם מבצעיות ובין-ארגוניות, גם בזכות שיתוף פעולה בין המוסד לצה"ל בנוגע לפרויקט הגרעין האיראני - אך לא רק.

לשיטתו של גנץ, יש להרבות בבניית נכסים מודיעיניים על איראן ליום פקודה. בשונה מנתניהו הוא לא סבור שאיראן היא קודם כל בעיה ישראלית מרכזית, אלא בראש ובראשונה בעיה בינלאומית ואזורית. לפי הערכות במערכת הביטחון, ביידן ואנשיו ינסו לחזור להסכם הגרעין המקורי, אבל יהיה עליהם ללחוץ לסגור את כל פרצות הפיקוח שמאפשרות מחקר ופיתוח של הנשק, טילים בליסטיים, הטרור במזרח התיכון ומשלוחי הנשק.

גם בתחום זה, התפקיד של גנץ בחודשים הקרובים יהיה להשפיע על מקביליו בפנטגון לבסס הסכם קשוח יותר מול איראן. לאחרונה התקיימו דיונים בראשותו בנושא, במקביל לעבודה במל"ל. כישלון בתהליך זה יעצים את כוחה של איראן ויפגע ישירות בעליונות הביטחונית של ישראל. מנגד הוא לא ממתין לרגע, ומאשר, כפי שפורסם לאחרונה, גם פעולות שנועדו לקדם את פני האיום ולשבשו.

עוד בוואלה!

גנץ במסר לנתניהו: לא אתן לעקוף את מערכת הביטחון במגעים עם ביידן על איראן

לכתבה המלאה
ינסה להשפיע על מקביליו בפנטגון בנושא הגרעין האיראני. גנץ בוושינגטון (צילום: משרד הביטחון)

היבט אסטרטגי אחר בעניין זה נוגע לנרמול היחסים מול מדינות ערב. לפי גישתו של גנץ, תהליך הנורמליזציה מסייע לישראל להגן על עצמה, במיוחד מול איראן - אך יש בכך גם סכנות. אם יהיו עסקאות נשק גדולות במיוחד, ומרחבים מסוימים יהפכו ללא יציבים - לא רק איכות מערכות הנשק שארצות הברית מכרה תדאיג את ישראל, אלא בהכרח ההיקף. ובכל זאת, גנץ העריך בפני צה"ל כי נכון לקחת את הסיכונים הללו תמורת השלום.

מנגד, זירת המרכז מול ירדן נותרה יציבה. מערכת היחסים עם המקבילים למשרד הביטחון בעמאן התהדקו, והשיח מוגדר כישיר וצפוף. לגנץ היכרות רבת שנים עם בכירים במערכת הביטחון הירדנית עוד מימיו כרמטכ"ל, ובראייתו שימור היחסים עם הירדנים הוא יעד חשוב במיוחד, היות וירדן היא מדינת גבול בין "ציר הרשע" לגורמים הסונים המתונים. בחודשים האחרונים הוא העלה בשיחות סגורות רעיונות לפרויקטים כלכליים משותפים כמו שדות סולאריים ומיזמי חקלאות כדי שלשני הצדדים יהיה אינטרס חזק לשמור על היחסים, לא רק לצורכי הביטחון בגבול.

רצועת עזה נפיצה ושברירית

גם החזרת התיאום הביטחוני והאזרחי בין ישראל לרשות הפלסטינית משפר את היציבות באזור ומשדרג את היכולת לסכל טרור על סוגיו מיהודה ושומרון. פרט לכך, גנץ פעל להתיר חסמים בירוקרטיים כדי לחזק את מרחב האבטחה בקו התפר ולהסדיר תשתיות חשמל, מים וביוב בכל מקום וקרקע חוקיים. ביום חמישי התקיים דיון ארוך בנושא בלשכתו. "זו לא הכרה מדינית", הוא הבהיר לחברי סיעתו וציין גם את האישור שנתן ל-200 בתים פלסטינים ו-800 יחידות לישראלים במקומות חוקיים וללא מחלוקת.

אתגרים אחרים נראו בגבול הדרום. לפי פרסומים זרים, ובהתאם לדבריו של נשיא מצרים בתכנית 60 דקות, צה"ל פעל תחת השרביט של גנץ כשר הביטחון להרחיק איומים בשטח המצרי - וכאלה יש לא מעט. שיתוף הפעולה עם המצרים קרוב ומוגדר יציב וטוב. נכון להיום, לפחות לפי ההערכות, בפיקוד הדרום אין צפי להתקפת טרור מסיני.

לעומת זאת, רצועת עזה נפיצה ושברירית. גנץ הגדיר עם כניסתו לתפקיד כי סוגיית השבויים והנעדרים היא בגדר "קו אדום", והתעקש שללא השבת גופות החללים אורון שאול והדר גולדין לא יאשר תהליך הסדרה ארוך טווח ופרויקטים כמו תחנות כוח, ביוב ומים, מפעלים ואזורי תעשייה.

נקודת תורפה גדולה בגזרה היא התעצמות הזרוע הצבאית של חמאס בחסות השקט היחסי. אמנם גנץ טוען בשיחות סגורות כי אף פעם מדינת ישראל לא הצליחה למנוע התעצמות של מדינות שהיא לא שלטה בשטחן, אך בסביבתו הקרובה מתנחמים מעת לעת בתגובות לשיגורי רקטות, ובקיזוז יכולות צבאיות ברצועת עזה.

את מבצע עמוד ענן ב-2012 התחיל גנץ בסיכול ממוקד של בכיר חמאס אחמד ג'עברי והשמדת 19 טילים ארוכי טווח שהיו לחמאס. המצב שונה לחלוטין כיום. לפי הערכתו, מטסי הפתיחה במערכה העתידית בעזה יהיו הרבה יותר אגרסיביים, ומול הרקטות שיישארו לארגוני הטרור יצטרכו להתמודד לוחמי כיפת ברזל. גנץ, כמו קצינים בכירים בחיל האוויר, חושב שיש להאיץ את תהליכי הרכש של רכיבי הגנה ומיירטים, ולכך נשקל כעת פתרון כלכלי ייחודי.

התמודד גם עם השלכות הקורונה. גנץ במפקדת אלון (צילום: משרד הביטחון, טל עוז / משרד הביטחון)

לצד כל אלו, מערכת הביטחון התבקשה בשנה החולפת, באמצעות פיקוד העורף, להתמודד גם עם חלק מהשלכות מגיפת הקורונה. תחת גנץ הוקמה מפקדת אלון וגדוד אלה לקטיעת שרשראות ההדבקה של נגיף הקורונה, החלו מיזמים קבועים למען הקהילה וסיוע למוגבלים, נכים וקשישים ב-200 רשויות שונות ברחבי הארץ ותפעול המלוניות עבור חולי קורונה ומבודדים.

השנים האחרונות לימדו אותנו מה ההבדלים בין שר ביטחון שמבין בביטחון ושר ביטחון שלומד על ביטחון. ללא ספק, גנץ שייך לסוג הראשון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully