לראשונה מזה 20 שנה, חלה ירידה חדה ברמת החיים של האוכלוסייה, והנפגעים העיקריים מהירידה הם ממעמד הביניים - כך עולה מדוח של הביטוח הלאומי המתפרסם היום (חמישי). לפי הדוח, שמציג אומדן ל-2020, בשנת 2019 חלה עלייה בתחולת העוני ובאי השוויון, אך בשנה החולפת נרשמה ירידה משום שקו העוני ירד ובשל הסיוע שנתנה המדינה במהלך משבר הקורונה.
לפי הדוח, בעוד קו העוני עלה בשנת 2019 ביחס ל-2018, בשנת 2020 הוא ירד ל-4.4%, מ-2,514 שקלים בחודש ל-2,403 שקלים. ללא הסיוע הממשלתי שניתן במשבר הקורונה, רמת החיים היתה יורדת ב-22.7%.
בעת משברים כלכלליים, קו העוני יורד יחד עם הירידה באיכות החיים. הפעם האחרונה שבה ירד קו העוני היתה במשבר הכלכלי ב-2008, ואז הוא ירד בכחצי אחוז. בתחילת אותו עשור, בשנת 2001 בעת המיתון החריף שפקד את ישראל, ירד קו העוני בשיעור דומה לזה שנרשם ב-2020. הדוח הנוכחי מאפשר לראות באיזה מצב חברתי נכנסה ישראל למשבר הקורונה וכיצד התמודדה אתו, לפי אומדן שגיבשו בביטוח הלאומי, בהתייחס להשפעות הקצבאות והמענקים השונים.
לקריאה נוספת בנושא
עוד לפי הדוח, שיעור העוני עלה מ-22.1% ב-2018 ל-22.4% ב-2019. שיעורי העוני של משפחות וילדים עלו באופן דומה בשנים אלה, בעוד בקרב קשישים חלה ירידה. בשנת 2020, בעקבות הסיוע הכלכלי, ירד השיעור ל-21.6% - כך שלפי האומדן יש כשני מיליון אנשים בישראל שחיים מתחת לקו העוני, מהם כ-907 אלף ילדים. ללא הורדת קו העוני, היתה נרשמת עלייה קלה של כחצי אחוז בשיעור העוני.
הסיוע הממשלתי לרווחה בישראל נמוך יחסית בהשוואה למדינות המפותחות, אולם בעקבות משבר הקורונה חל שינוי. הסיוע הסוציאלי גדל בשיעור דומה לסיוע שניתן בממוצע ב-OECD, והדבר צמצם משמעותית את הפגיעה הכלכלית.
לפי הביטוח הלאומי, דמי האבטלה חילצו 23.6% מהמשפחות מעוני בהשוואה ל-2% בשנת 2019. בנוסף לכך, קצבת הילדים חילצה כ-8% מהמשפחות מעוני (לעומת 2% ב-2019).
מבין העניים בשנה החולפת, כ-1.4 מיליון הם שכירים וכרבע מיליון הם עצמאים, כשהדוח מראה שהעצמאים היו הנפגעים המרכזיים במשבר. בעוד בקרב העצמאים חלה ירידה של 6% בהכנסות לעומת 2019, בקרב השכירים חלה ירידה של 3.3% בהכנסות, וזאת על אף שבהכנסה ללא סיוע הפער היה קטן יותר - ירידה של 12.5% בקרב העצמאים לעומת 11.5% בקרב השכירים.
פערים בהכנסה הכלכלית (ללא התערבות המדינה) נרשמו גם בין החברה החרדית, הערבית והכללית. בעוד בכלל האוכלוסייה היהודית חלה ירידה של 10.5% בהכנסות, באוכלוסייה החרדית חלה ירידה של 15% ובאוכלוסייה הערבית של 14.2%.
עם זאת, לאחר הסיוע הסוציאלי הפערים היו דומים ועמדו על ירידה של 2.6%. "הסיוע שניתן למשפחות ב-2020 היה אפקטיבי בחילוץ מעוני", נכתב בדוח. עם זאת, צוין כי "הסיוע לא היה מספק כדי לקזז את כל הפגיעה בחלק מהמשפחות, בעיקר העצמאים".
עוד עולה מהדוח כי מדד אי-השוויון עלה בין 2018 ל-2019, בשיעורים של 0.7% ו-0.5% בהתאמה. וכן עלייה של כחצי אחוז נרשמה בעומק וחומרת העוני. זאת משום שחלה ירידה בהכנסה של העשירון התחתון, בעוד בעשירונים האחרים חלה עלייה.
עם זאת, בשנת 2020 העשירון התחתון היה היחיד שהכנסתו לא נפגעה אלא להפך. זאת בעוד עשירוני הביניים נפגעו באופן משמעותי ברמת החיים לאחר שהכנסתם ירדה ביותר מ-4%, וזאת גם לאחר הסיוע הממשלתי. בהתאם לכך חלה ירידה של 0.1% במדד אי השוויון. ללא הסיוע הממשלתי, נקבע בדוח כי המדד היה עולה ב-7.8%, וכי מדובר במצב ייחודי שבו במקביל לירידה ברמת החיים פחתו ממדי העוני.
מיכל כהן, מנכלית קרן רש"י הפועלת לצמצום פערים חברתיים, מסרה בתגובה לדוח כי "אנחנו במצב חירום כלכלי-חברתי. החיסון של פייזר לא יעיל לצערנו לקורונה הכלכלית: חלקים ממעמד הביניים קרסו והקורונה הכלכלית תישאר איתנו הרבה לאחר חלוף הנגיף הבריאותי". לדבריה, "במקום לייצר מנועי צמיחה אמיתיים, הממשלה עסוקה בכיבוי שריפות. מאות אלפי מובטלים יושבים בבית ללא שום תמריץ לחזור לעבודה, חלק מהמקצועות בהם עסקו כבר לא רלוונטיים לעולם החדש ונוצר כאן דור שלם אבוד".
"ממצאי הדוח מוכיחים את חובת המדינה להגדיל קצבאות"
בביטוח הלאומי הבהירו כי על המדינה להמשיך ולספק רשת ביטחון חברתית עד לסיום המשבר הכלכלי. "ממצאי הדוח מוכיחים את צדקת טענותינו על חובת המדינה להגדיל את הקצבאות ולצמצם בכך את הפער הגדול בנינו לבין הניתן בממוצע מדינות ה-OECD", אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר.
"השפעות ההחלטות שהתקבלו בכל הקשור לעיגון הביטחון הסוציאלי של תושבי המדינה, מעידות על כך ויש בהן כדי לחזק את ידי מקבלי ההחלטות בעתיד, באמצעות חקיקה שתאפשר לציבור להתמודד עם המציאות בתקופות שיגרה ובעת משבר", הוסיף שפיגלר. "אני תקווה שבעקבות ממצאי הדוח יערכו דיונים ותתקבלנה החלטות שיסייעו לתת מענה לציבור שזקוק לכך כקרש הצלה בשעות מצוקה".