הוצאות הרווחה זינקו בקורונה, אך ביום שאחרי הפערים החברתיים עלולים להתרחב

תקופת המגיפה הביאה לעלייה של 47% בתקציב הביטחון הסוציאלי והרווחה, ושינויים חיוביים נראו גם בתוך המשבר הנרחב. אולם מומחים חוששים שבסוף המגיפה, שהולך ומתקרב, ייתכנו קיצוצים שיקצינו את הפערים החברתיים. "השאלה אם לממשלה יהיה עניין להתמודד עם אי-השוויון"

בווידאו: אחרי הכניסה לסגר השלישי: בעלי העסקים חוזרים לאי הוודאות (יואב איתיאל)

משבר הקורונה הביא לגידול של 47% בתקציב המיועד לביטחון סוציאלי ולרווחה, וגרם לשינויים משמעותיים במתן הקצבאות. כעת, החשש הוא מהיום שאחרי המגיפה, שכבר נראה באופק, ומהתרחבותם של הפערים החברתיים אם הסיוע והשירותים יקוצצו.

"אני חושב שצריכים להיות מאוד מוטרדים מהתרחבות של פערים חברתיים, גם אם תהיה צמיחה די מהירה של השוק", אומר פרופ' ג'וני גל ממכון טאוב והאוניברסיטה העברית. לדבריו, "זו שאלה של הקצאת משאבים. השאלה אם תהיה ממשלה שיהיה לה עניין להתמודד עם עוני ואי שוויון ושיפור ההון האנושי של אנשים".

הוא הוסיף כי "זה יחייב גם שינוי בסדר עדיפויות וגם גביית מסים נוספים, אולי פרוגרסיביים יותר, או שתהיה ממשלה שתגיד - אנחנו נותנים לשוק לעשות את העבודה, נקצץ בתקציב כדי לצמצם את הגירעון וניתן לשוק ליצור את התנאים לשיפור רמת החיים. אז מה שיקרה זה שהשוק בהחלט ישפר את רמת החיים של חלק מהאנשים, אבל לא את של כולם".

"לחלק יהיה אפילו קשה יותר לאחר שהמשבר יסתיים". תור בלשכת התעסוקה (צילום: ראובן קסטרו)

גל הוסיף כי "אנחנו צריכים להיות מוטרדים מכך שחלק לא ישתלבו מחדש בשוק העבודה. יכול להיות שחלק מהאנשים, ובפרט בעלי הכנסות מאוד נמוכות שנפגעו במיוחד וצברו חובות, יהיה להם עוד יותר קשה לאחר שהמשבר יסתיים, אם מערכות הסיוע יקוצצו. אני חושש שזה מה שיקרה ואז הפגיעה תהיה יותר גדולה". זאת, לדבריו, לאחר שבשנים האחרונות חל צמצום מסוים בפערים.

אחרי קיפאון יחסי של ההוצאות החברתיות, גדלו הוצאות הרווחה מכ-124 מיליארד שקלים ב-2019 ל-183 מיליארד שקלים השנה בעקבות משבר הקורונה. לפי דוח מרכז טאוב שפורסם הבוקר (רביעי), חל שינוי משמעותי באופן החלוקה של ההוצאות, כך שהרוב המוחלט של התקציבים הופנה להבטחת רשת ביטחון לאזרחים בעת הזו, ורק חלק קטן לטובת פיתוח תעסוקה עתידית מתוך מחשבה הלאה, למשל, באמצעות הכשרות ותוכניות תעסוקתיות וחינוך לגיל הרך.

בעוד ההוצאה על תחומי "הגנה חברתית" עמדה על כ-46 מיליארד שקלים בתכנון ו-33 מיליארד בביצוע, ההוצאה על השקעה חברתית עמדה על כ-4.7 מיליארד מבחינת תכנון, כשבפועל עד סוף אוקטובר נוצלו רק 1.5 מיליארד שקלים. "בשנה האחרונה הפער היה מאוד גדול והשאלה מה עושים הלאה - אם רוצים להחזיר אנשים לשוק העבודה, לשפר את מעמדם, להבטיח הכנסה סבירה, זה דורש השקעה גדולה מאוד בתחומים של השקעה חברתית", אומר גל, שכתב את הדוח יחד עם שביט מדהלה.

תנאי הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה קשים. דוכן סגור בשוק הכרמל (צילום: ראובן קסטרו)

מרבית ההוצאות של רשת הביטחון נגעו לקצבאות דמי אבטלה, עם הגידול במספר המובטלים וההקלות בתנאים לקבלת הקצבאות. כך בין היתר קוצרה תקופת האכשרה לשישה חודשים במקום 12, וכן בעקבות השינויים ניתן לקבל כפל קצבאות, וגם במקרים שעובדים הוצאו חופשה ללא תשלום הם זכאים לדמי אבטלה.

"האבטלה הגואה והשינויים שנעשו בתכנית לביטוח אבטלה כדי לספק רשת ביטחון לנפגעי המשבר הביאו לעלייה תלולה ויוצאת דופן במספר מקבלי דמי האבטלה בישראל מאז הופעלה התוכנית לראשונה בשנת 1973", נכתב בדוח. לפי גל, חלק מהשינויים היו צריכים להיעשות עוד קודם משום שהתנאים לקבלת דמי אבטלה היו מחמירים. הוא סבור כי יש לשמר חלק מהשינויים גם אחרי המשבר. "נעשו שינויים משמעותיים ונכונים בדמי אבטלה, שחבל שלא נעשו קודם ומקווה שחלק מהם יישארו גם אחרי המשבר", הוא אומר.

למרות השינוי המשמעותי שחל בדמי האבטלה ובהיקף המקבלים, דווקא בקצבת הבטחה הכנסה, שאמורה להבטיח דמי קיום מינימליים למי שאינם מוצאים עבודה או אינם מסוגלים לעבוד, לא חל שינוי. תנאי הזכאות לקצבת הבטחה קשים וסכום הקצבה נמוך במיוחד - יחיד יקבל בין 1,400 ל-2,200 שקלים בהתאם לגיל, וזוג עם שני ילדים בין 2,949 ל-4,368 שקלים בהתאם לגיל. אמנם מספר מקבלי הבטחת הכנסה כמעט לא השתנה בתקופה כזו, אך זאת ככל הנראה משום שרבים זכאים עדיין לדמי אבטלה.

עוד בוואלה!

הנכשלים, הנפגעים - וההזדמנות הגדולה: שש הערות על משבר הקורונה בישראל

לכתבה המלאה

אחרי שההקלות הסתיימו, מעריך גל כי מספר מקבלי הבטחת ההכנסה צפוי לגדול, וזאת בעת שמדובר בקצבה שאינם מאפשרת קיום בסיסי. "מצבם של מקבלי הבטחת הכנסה הוא קשה הרבה יותר כי הקצבה שלהם נמוכה. גם מי שקיבל שכר מינימום לפני שפוטר, אז דמי האבטלה שלו יהיו גבוהים יותר. במובן הזה, למרות שנעשו שינויים נכונים בדמי אבטלה, לא נעשו שינויים בהבטחת הכנסה", הוא אומר.

"סביר להניח שבסופו של דבר, אם לא בחודש יוני אז אחרי, יגבילו את תקופת הזכאות של דמי האבטלה או יקשו על הנגישות לדמי אבטלה, כי ידרשו שיתייצבו לשוק העבודה ויוכיחו שחיפשו עבודה. תהיה הקשחה או שיחזירו את המצב לגבי דמי אבטלה, ואז יהיה גידול בהבטחת הכנסה והתנאים ימשיכו להיות כאלו שלא מאפשרים קיום", הוסיף. "היה צריך להקדיש מחשבה לזה שיש אנשים שחיים ברמה מאוד נמוכה. גם לפני הקורונה וגם במהלך הקורונה היה צריך לתקן את הבטחת הכנסה. למשל, תיקנו את קצבאות הנכות ודמי אבטלה, ואני חושב שהקצבה הזו היא הבעייתית יותר, דווקא הסכומים שנדרשים הם קטנים כי מספר מקבלי הבטחת הכנסה הוא נמוך".

מדיניות הרווחה הפכה למרכזית בעת הקורונה. חנויות סגורות בתל אביב, באוקטובר (צילום: ראובן קסטרו)

מדיניות הרווחה הפכה להיות מרכזית בעת הקורונה, אך לדברי גל השאלה היא אם הציבור ומקבלי ההחלטות יזכרו את התפקיד החשוב של המערכות במשבר, גם כשמספר המובטלים ירד. "למדנו במשבר שמצד אחד, בלי מדינת רווחה במובן של מערכת הבריאות, החינוך והרווחה, ברור שבכלל לא יכולנו לחשוב איך לעבור את המשבר הזה. מי שרוצה לדמיין את זה יכול לנסוע לניו יורק ולחוש את המשמעות של היעדר מסגרות טובות של המדינה בתחומים הללו", הוא אומר.

לדבריו, "זה חשוב כי כל השנים היו אנשים שאמרו שצריך לקצץ וצריך לצמצם את הרווחה והבריאות ולהעביר את האחריות לפרט, וצריך להפריט דברים. אנחנו צריכים לחשוב טוב מאוד על מה המשמעות של מדינה בה המערכות הללו לא מצליחות לתפקד, לפחות ברמה שהן מתפקדות או תפקדו בשנה האחרונה. מה היינו עושים אם לא היו כל כך הרבה עובדים סוציאליים, או מערכת ביטחון סוציאלי שמסוגלת די מהר להתארגן כדי לסייע ולתת דמי אבטלה?".

גל מוסיף כי "במובן הזה יש משהו שאולי זה טוב שהכול מובן מאליו. זה לא נוצר יש מאין והיו לא מעט אנשים וכוחות פוליטיים שרצו לצמצם את המערכת הזו. אני שמח שאנשים מרגישים שזה מובן מאליו וזו הזכות שלהם להשתמש במערכות. אני מקווה שהתחושה הזו תעזור להתמודד עם הפניות שיהיו בהמשך הדרך בשנה הקרובה או אחרי ששוב יצמצמו ויקצצו בבריאות או בחינוך וברווחה, ושוב יעבירו את האחריות למימון המערכות לאזרחים. אני חושש שזה מה שיקרה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully