רק לפני שבוע וחצי פתחו הקניונים ברחבי הארץ את כל החנויות לאחר כמעט שלושה חודשים שבהם היו סגורים. הקניונים נפתחו תחת מגבלות התו הסגול, שמגביל בין היתר את מספר הלקוחות בכל חנות וכן בקניון עצמו. לעומתם, חנויות הרחוב נפתחו מוקדם יותר, כבר לפני יותר מחודש. מאז שנפתחו, רובם מספרים על כך שהקשיים הכלכליים החמירו במהלך השנה האחרונה בעקבות הסגרים והמגבלות, וחוששים שיאלצו לסגור בקרוב את העסקים פעם נוספת.
בכירי משרד הבריאות מדברים על כך שלא תהיה ברירה אלא להטיל מגבלות נוספות על המשק, שכוללות את סגירת המסחר, בשל הזינוק בתחלואה וחציית רף של 2,500 חולים מאומתים ביום. ההחלטה לגבי סגר חלקי או "ריסון מהודק" צפויה להתקבל בקרוב, אך עדיין לא נקבע המועד לישיבת קבינט הקורונה כדי לדון בנושא.
משה רוזנבלום, מנכ"ל קניוני עופר, איים כי לא יסגור את הקניונים בקבוצה אם יוחלט על הטלת סגר נוסף. הוא הסביר כי בקניונים יש חנויות חיוניות, וכי הם ימצאו את הדרכים להשאיר את העסקים פתוחים. "שימכרו תפוזים או מנדרינות וכך יהפכו לחיוניות", הבהיר רוזנבלום. "לא הגיוני לסגור את המסחר במדינה אחרי שהוכחנו שהתחלואה היא לא מהקניונים. שיסגרו את שדה התעופה".
עוד בוואלה!
לדברי רוזנבלום, המסחר מספק למדינה הכנסות בשווי 1.4 מיליארד שקלים בשבוע ממסים. הוא ציין כי אינו רואה הצדקה לסגירת הקניונים: "קניון סגור הוא קניון בטוח, אנחנו מקפידים על כל ההנחיות, אני לא מבין איך אפשר לסגור כזה דבר".
מעבר לכך, הפנה רוזנבלום אצבע מאשימה לעבר המצב ברחבי הארץ. "המדינה לא מקפידה על מה שקורה בשדה התעופה, בכיכרות בערים הראשיות, בשווקים הפתוחים. אם יהיה סגר נוסף, 350 אלף אנשים שעובדים בענף הקניונים יאלצו לחזור לחל"ת", הבהיר.
אילן שושן, בעל חנות "אילן עיצובים" בדרום תל אביב, סיפר כי מצב העסק עדיין לא השתקם מהסגר הקודם, כשההגבלות הבאות כבר בפתח. "ניסינו להרים את הראש טיפה, אבל זה לא שעכשיו מגיעים אלינו אוטובוסים של אנשים שרוצים לקנות, אבל לפחות מכניסים טיפה פרנסה". הוא נסער מהמחשבה על סגר נוסף, ותולה חלק מהאשמה בכך שהטיסות יוצאות כסדרן. "אנשים חוזרים מחו"ל עם קורונה ואנחנו אלה שאמורים לשלם את המחיר וצריכים לסבול בגללם".
"למה לסגור אותנו?", תהה שושן. "אם הפעם הזאת סוגרים אותנו - זהו, נגמר הסיפור, אני הולך הביתה ובעקבותיי עוד אנשים. זה מה שיהיה". לדבריו, עד עכשיו הוא ספג הפסדים של קרוב ל-800 אלף שקלים. "גם לפני הקורונה לא היה קל. אבל הקורונה החריפה את המצב עוד יותר, אז לאן הם רוצים להגיע?".
שושן הסביר כי הסיוע הממשלתי שמיועד לעסקים בתקופת הקורונה כלל לא מספיק כדי לפצות על ההפסדים ועל כל ההוצאות. "נתנו לי 15 אלף שקל ועוד 7,000 לכיסוי הוצאות, וכולם רוצים לקבל כסף: בעל החנות מבקש ממני את השכירות והבנקים". הוא הוסיף כי "יש לי ארבעה ילדים בבית, אשתי יצאה לעבוד בתור סייעת בגן ילדים בעקבות המצב, כי אין ברירה. אבל זה גם לא מספיק".
"אני אזרח נאמן למדינה והפסדתי סכום נכבד של כסף ויש עוד הרבה כמוני", הבהיר שושן. "אתם רוצים לסגור אותנו בגלל אנשים אחרים? תנו לי את הכסף שהרווחתי בשנה שעברה, אין לי בעיה לשבת בבית. מה הם רוצים שנהיה השפוטים שלהם?".
"המצוקה הכלכלית מאוד גדולה, אי הוודאות גבוהה"
דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף בדיזנגוף סנטר, סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS כי הקניון עדיין לא חזר לפעילות המלאה שהייתה בתקופה שלפני הקורונה. ביום הריאיון היה הקניון הענק שומם יחסית, מה שלא אופייני לימי החנוכה בשנים הקודמות. ההופעות המושקעות שתוכננו בוטלו בעקבות מגבלות התו הסגול. הבריכה וחדר הכושר, שהביאו עמם מבקרים נוספים, עדיין לא פעילים.
"שוב מדברים על סגר בלי שמראים נתונים אמיתיים והסבר אמיתי, האבסורד צועק לשמיים", התרעם פילץ. "על מה ולמה רוצים למנוע שוב פרנסה מעשרות אלפי עובדים ועסקים? מרסקים אותם. שוב רוצים לסגור את המסחר ולתת עונש עצום לאנשים", הסביר.
"בשמונה-תשעה חודשים האחרונים העסקים פה ללא פרנסה, יש פה עובדים שעדיין לא חזרו לעבודה כי העסקים חששו להחזיר אותם. רק חזרנו עכשיו, אבל המספרים לא חזרו למה שהיה ערב הקורונה, המצוקה הכלכלית מאוד גדולה", המשיך פילץ בתיאור המצב בקניון. "אי הוודאות גבוהה - עסקים לא יודעים אם להזמין סחורה, אם להחזיר עובדים, העובדים לא יודעים אם תהיה להם עבודה".
לדבריו, "ההחלטות לא נלקחות באופן מושכל, מדעי ומבוסס על ניתוח עבודות, אלא כל מיני החלטות מטעמים זרים. אנחנו מסרבים לחשוב על האפשרות שיסגרו שוב את המסחר בלי עילה מוצדקת ומנומקת באופן ודאי".
פילץ הבהיר כי "הנזקים הם לא רק כלכליים. גם הנזקים הבריאותיים בסגר הם עצומים - אנשים בדיכאון, צורכים יותר אלכוהול וסמים, יש אלימות במשפחה, עשרות אלפי בני נוער שנפלטו מהלימודים ולא יחזרו, כל אלה הם נזקים בריאותיים חמורים". לטענתו, הנזק מסגירה נוספת של העסקים גדול יותר מהנזק שעלול להיגרם אם הם לא ייסגרו, גם מהבחינה הבריאותית.
"בסנטר בימים כתיקונם יש כ-320 עסקים, עסקים גדולים וראשיים כמו קולנוע, חדרי כושר ובריכה לא חזרו. כל עסקי המזון לא חזרו לנורמה", הוסיף פילץ. "בימי סגר מועסקים אולי שליש או רבע מהעובדים בסנטר, יש כ-1,500 עובדים שלא יודעים אם יחזרו או לא יחזרו לעבודה, בענף כולו מדברים על 300 אלף עובדים".
"כולם חיים מהרגע להרגע"
ניסן פיינמן, מנכ"ל קניון נהריה, סיפר כי להניע את הקניון ולכבות מחדש בכל פעם זו אינה משימה פשוטה. "מדובר במערכות שעובדות, אבל בעיקר האנשים. אנשים שרק חזרו מחל"ת, עדיין לא עברו אפילו שבועיים והם כבר לא יודעים מה יהיה איתם מחר, האם הם חוזרים לחל"ת ומתי זה יקרה. כולם חיים מהרגע להרגע".
הקניון שלו לא השתתף בפיילוט הקניונים, ולכן נפתח רק כשקבינט הקורונה החליט על הרחבת הפיילוט - שהוגדר כהצלחה. "כל החנויות נפתחו בהתראה מאוד קצרה, כולם פתחו בזמן, החליפו קולקציות", הסביר פיינמן. "קיבלנו אישור לפתוח בשעות הלילה, עכשיו אף אחד לא יודע מתי יתחיל ה'ריסון המהודק' הזה. זה קשה ולא פשוט, אבל אנחנו נכבד כל החלטה שתהיה".
שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה תהה כיצד "לאחר שלושה חודשים שהמסחר היה סגור ושבוע לאחר שנפתח רוצים לסגור אותו שוב?". לדבריו, "לכולם ברור שהמסחר לא תורם לתחלואה, כמו שלכולם ברור וידוע מה מקור התחלואה: השבים מחו"ל, ההפקרות במגזר הערבי, החתונות, מסיבות טבע, התפילות בהר הבית וכל המקומות שהמדינה הפקירה".
הוא הודיע כי מעתה יפסיקו בעלי העסקים לשלם את מחיר מחדלי הממשלה. "לא נשלח פעם נוספת חצי מיליון עובדים ללשכת התעסוקה", הכריז תורג'מן. "מבחינתנו העובדים שלנו הם לא עוד נתון סטטיסטי בגרף האבטלה, הם בני אדם שצריכים לפרנס משפחות. אף חנות לא תיסגר, לא חנות רחוב, לא חנות בפאוור סנטר ולא חנות בקניון".