מסיבת אירוסים אחת, 79 נדבקים: צוות חדש בשיתוף 8200 נלחם בקטיעת ההדבקה

יחידת המודיעין ופיקוד העורף הקימו צוות משימה מיוחד לבלימת התפשטות המוטציות שנכנסות לישראל. כל נוסע שיורד מהמטוס נבדק לנגיף ולאחר שמתקבל אישור לאחד הזנים - המערכת מתחקה אחר מגעיו האחרונים. כך, חקירת חולת קורונה אחת הובילה ל-740 מגעים ו-146 מאומתים

בווידאו: מפקדת אלון של צה"ל לקטיעת שרשאות ההדבקה (צילום: דו"צ, עריכה: אסף דרורי)

בעקבות ריבוי המאומתים שנדבקים מהמוטציה הבריטית, החליטו במפקדת אלון להקים צוות משימה מיוחד (צמ"מ) כדי לאתר את החולים המסוכנים המגיעים בעיקר מחוץ לארץ, ולקטוע במהירות את שרשראות ההדבקה בנגיף הקורונה - כך נודע היום (רביעי) לוואלה! NEWS.

הצמ"מ מתעסק בעיקר בווריאנטים, ובנוי על אלגוריתם מחשובי שנבנה בעזרת המודיעין של יחידת 8200. האלגוריתם מאחד מגוון נושאים שקשורים במגעים של החולה ומחבר את כל המידע יחד, כך שתוך זמן קצר כלל האלמנטים מביאים לתוצאה הרצויה של התחקות אחר שני מגעים של החולה לאחור וקטיעת השרשרת. הצוות מורכב מאנשי התקשוב של 8200 ואנשי התשאול של מפקדת אלון במחנה פיקוד העורף.

עוד בוואלה!

דוח אמ"ן: ישראל מובילה על מדינות העולם במספר חולים חדשים למיליון איש

לכתבה המלאה
צוות משימה מיוחד. מפקדת אלון של פיקוד העורף (צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל)

המבצע הגיח לראשונה בראשו של מפקד מרכז החקירות האפידמיולוגיות, אלוף-משנה רלי מרגלית, כשישב עם חבריו, כולם קצינים בדימוס, לארוחת ערב שגרתית בניסיון להבין איך מנצחים במרוץ את המוטציה הבריטית שידועה במהירות ובקצב ההדבקה שלה. מבחינתו זה היה כמו כל אויב אמיתי, אך חמקמק הרבה יותר. במפקדת אלון הבינו מהר מאוד שהאויב החדש לא מתכוון לעשות להם חיים קלים, ולעיתים ישנה תחושה שידו על העליונה.

המטרה - קטיעת שרשרת הדבקה תוך 48 שעות - לא השתנתה, אך כעת צריך לחכות גם לריצוף הגנטי שמאט את הקצב ביומיים יקרים מאוד. כל נוסע שיורד מהמטוס, בעיקר מהמדינות המסוכנות ביותר - בריטניה, דרום אפריקה וברזיל - עובר בדיקה כפולה, אחת בנתב"ג ועוד אחת בביתו. המפקדה מוציאה מדי יום כ-70 דוגמים לכל בתי המאומתים כדי לדגום אותם בשנית. משם הדגימות מגיעות למעבדה הראשית של משרד הבריאות בבית החולים שיבא בתל השומר יחד עם שאר הבדיקות של המאומתים שלא חזרו מחו"ל.

כל נוסע עובר בדיקה כפולה. בדיקת קורונה בנתב"ג (צילום: ראובן קסטרו)

לאחר שמתקבל אישור לזן הבריטי או הדרום אפריקני, המערכת המתוקשבת יודעת ללכת שני "דורות" אחורה ולהתחקות אחר המגעים האחרונים. המאומת עובר חקירה אפידמיולוגית הדוקה ומעמיקה ביותר, אליה הוסמכו חוקרים מיוחדים. לאחרונה הבינו במפקדה כי אם הם רוצים לנצח את המוטציה הם צריכים לעבוד יעיל יותר, כך שאדם שאומת לאחת המוטציות, אך עברו לפחות ארבעה ימים מרגע הבדיקה, אינו עובר את אותה בדיקת עומק. במפקדה בודקים מי בשרשרת ההדבקה חולה הכי מעט זמן, או בלשון צבאית בעל הפז"ם הכי קצר בקורונה, ו"מסתערים עליו".

מהבדיקות והחקירות מובן עד כמה מהיר הזן הבריטי. במפקדה נמצאה אישה שאומתה כחולה במוטציה, אולם זוהתה מאוחר בגלל הריצוף הגנטי. האישה יצרה מגע עם 150 אנשים במסגרת עבודתה, והחקירה הסתיימה עם לא פחות מ-740 מגעים ו-146 חולים מאומתים.

בדקו את מגמת התחלואה ביישוב שלכם:

במקרה אחר, הצמ"מ נאלץ להתמודד עם מסיבת אירוסים שהתקיימה בניגוד לתקנות. באותה המסיבה נדבקו 79 חוגגים. הצוות הבין במהרה שצריך להתמודד עם אירוע גדול מאוד. הם איתרו בזריזות את החולה הראשון, בודדו את כל החוגגים במסיבה, והצליחו להגיע לרוב המגעים של המאומתים.

אלה שאינם משתפים פעולה עם החקירה

במפקדה מתמודדים גם עם חולים שאינם משתפים פעולה עם החקירה, מה שהופך את כל תהליך הקטיעה למורכב הרבה יותר. בשישי שעבר שב מדובאי חולה קורונה שנמצא חיובי למוטציה הבריטית. החולה המאומת לא חש בטוב עוד כששהה באיחוד האמירויות הערביות אך סירב להיבדק בטענה כי לא נשאר לו כסף להישאר בחו"ל.

בדרך, הוא הדביק נוסעים רבים שהיו על הטיסה והוביל לשרשרת הדבקה ארוכה במיוחד שטרם פוענחה עד תום. החולה אישר את הדברים בחקירה האפידמיולוגית שלו. החוקרים העבירו את המידע למשטרת ישראל, אולם יהיה קושי להרשיע אותו בהפצת מחלה מאחר ולא נבדק טרם העלייה למטוס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully