הטילים ששוגרו ממטוס לא מאויש אמריקני מסוג MQ-9 מעל שדה התעופה הבינלאומי בבגדאד ב-3 בינואר 2020, חיסלו את מפקד כוח קודס האיראני קאסם סולימאני. זהו האירוע שמעצב יותר מכל את כהונת הרמטכ"ל אביב כוכבי.
לא נגיף הקורונה, לא התכנית הרב-שנתית "תנופה" ולא חיסול אדריכל הגרעין מוחסן פחריזאדה, אלא בעיקר הסתלקותו של סולימאני, שהיה לדמות המשפיעה ביותר על הטרור במזרח התיכון. דמותו הוגדרה על ידי קהילת המודיעין בישראל כמערערת מספר אחת של היציבות האזורית. הוא חיבר בין רעיונות, טרור, ארגונים, מדינות, נשק, כסף ואינטרסים בשלל שפות. והוא כבר לא כאן יותר.
ההחלטה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לאשר את הסיכול הממוקד של סולימאני, חרף החשש העצום מנקמה קיצונית, יחד עם הביצוע המושלם, גרמו למנהיגים רבים בעולם לדריכות גבוהה. יש גורמים במערכת הביטחון שטוענים שאפילו קוריאה הצפונית השהתה פעילות התקפית מחשש שטראמפ יבצע שוב שחמט בהפתעה גמורה. מכאן ההשפעה על אויבי ישראל שחישבו את צעדיהם. חלקם הוריד הילוך, חלקם השהה פעולות וחלקם שינה צורה.
לקריאה נוספת בנושא
האיראנים, למשל, לא נעלמו מסוריה, בניגוד לדבריו של שר הביטחון לשעבר נפתלי בנט. הם עדיין רוצים לנקום את חיסול בכירי הצמרת ופועלים להמשיך פרויקטים שיזם וקידם סולימאני - אך החלל שנותר הוא גדול מאוד. בחלוף שנה, ברור לכולם שאין לגנרל סולימאני מחליף ראוי. המוח היצירתי שיפתור בעיות, ירכיב קואליציות ויהיה מספיק אמיץ ונועז לאשר פעולות - איננו. התוצאות בשטח בהתאם.
כבר עכשיו ניתן להגדיר באופן יחסי את שנת 2020 כאחת השנים השקטות ביטחונית, בטח בהשוואה לשנים 2019-2018. ישראל לא נדרשה לתקופות הסלמה משמעותיות או התמודדות עם אירועים דוגמת הפלת מטוס חיל האוויר בגבול הסורי, חדירת כלי טיס לא מאויש איראני, הפגנת עשרות אלפי פלסטינים על הגדר ברצועת עזה או שריפת עשרות אלפי דונמים בנגב המערבי.
יחד עם זאת, אין להקל ראש בשיגורי רקטות סוררים מרצועת עזה, וברציחתם של לוחם סיירת גולני עמית בן יגאל, הרב שי אוחיון ואסתר הורגן. בנוסף, האיום התמידי שמציבה איראן ברחבי המזרח התיכון מגדיר בכל פעם מחדש את סדר העדיפויות של צה"ל במערכה שבין המלחמות.
את השקט היחסי יש לזקוף גם למקצועיות חיילי וקציני אגף המודיעין בפיקוד אלוף תמיר הימן, לכתפיים הרחבות של מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, שטייסיו מספקים איכות ביצוע תקיפות גבוהה מול מערכות ההגנה האווירית מתוצרת רוסיה, ולמקבלי ההחלטות - מהרמטכ"ל, דרך ראש אגף המבצעים אלוף אהרון חליוה ומטה, על יוזמה וביצוע.
זו עובדה שבחלוף שנה מחיסול סולימאני וכחודשיים מאז חיסול פחריזאדה, יש על פי פרסומים זרים תקיפות בלתי פוסקות של צה"ל בסוריה והאירנים טרם הצליחו לנקום. צה"ל, לפי דיווחים זרים, שלל יכולות מתקדמות לאיראנים בטווחים קרובים ורחוקים והם הגיבו עד כה בדממה.
"זה לא אומר שהכול הולך חלק לטייסי חיל האוויר", הסבירו גורמים במערכת הביטחון. "לא נעים לשבת בתא השליטה ולראות או לשמוע שלעבר טייסי הקרב הנמצאים במרחק רב מישראל משגרים טילי קרקע-אוויר בהיקף גדול מאוד. הם גם מנסים ליירט את הטילים שלנו". לדברי אותם גורמים, "האויב לומד אותנו והטייסים צריכים כל פעם לחדש. להמציא רעיון אחר. לשמור על רמת בטיחות ומקצועיות גבוהה מאוד. האיראנים הם אויב עקשן ונחוש".
השאלה היא איך הרמטכ"ל יודע שהתהליך שאליו הוא מוביל את הצבא, כדי לפגוע ביכולות של איראן במרחב, הוא הכיוון הנכון? החלק הראשון של התשובה כולל את המילה "שקט". העובדה שלפי פרסומים זרים צה"ל תוקף בתוך השטח הסורי במסגרת המערכה החשאית שבין המלחמות מבלי שהאויב מצליח לפגוע במטוסי חיל האוויר, או לאיים בצורה ישירה על עורף מדינת ישראל, מצביעה על כיוון פעולה נכון.
תמונות הלוויין של חברת אימג' סאט הישראלית (ISI) במרחב הסורי, מעידות על ביצועי תקיפה אפקטיביים של טייסי חיל האוויר. מנגד, לפי הדיווחים הזרים, מרבית ההרוגים הם חברי מיליציות או סורים ולא איראנים או פעילי חיזבאללה, בהם נזהר צה"ל לא לפגוע במסגרת אותו מאזן כוחות.
החלק השני של התשובה נעוץ במידע המודיעיני הרגיש, שמשקף מציאות למקבלי ההחלטות. מה האויב רצה להשיג ומה צה"ל להשמיד לו על בסיס פעולות שונות מהאוויר, מהים או באמצעות התקפות סייבר, שהתגברו בכהונת כוכבי.
יש גורמים בצה"ל שטוענים שמדובר בעלייה בהתקפות הסייבר במאות אחוזים בהשוואה לשנים קודמות. גם כשמופיעה צוללת ישראלית בים האדום לראשונה מאז שנת 2009 ונעלמת לשבועיים מתחת למים, ואז שוב מופיעה פתאום במרחב אילת - המשמעות היא שמתרחשות פעולות עמוק מתחת לגלים והרחק מגבולות ישראל, שמסייעות במערכה החשאית.
בסוף כל התהליכים כוכבי יודע שהמבחן הגדול במשמרת שלו יהיה בנוגע להצלחת האיראנים להתבסס בסוריה ובעיראק ויכולתם להעביר כמויות אמצעי לחימה מתקדמים שמאיימים על ישראל. תחת הגישה הזו הוא נדרש לנהל סיכונים, לנתח מורכבויות ולנצל הזדמנויות. אסור לו, כמובן, לנוח על זרי דפנה או להתרפק על תוצאות מהעבר, כי המציאות משתנה מהר מאוד. לכן יש לבחון את כהונתו בשני ממדים נבחרים נוספים: הטכנולוגיה בשילוב המודיעין והמבצעים המיוחדים.
כוכבי ייבחן לא רק על התוצאות, אלא גם על הדרך
כהונתו של כוכבי משתלבת היטב עם מושגים שהפכו לשכיחים כמו הבינה מלאכותית, טרנספורמציה דיגיטלית ומהפכת המידע - מושגים שמשנים סדרי עולם. בכירים בצה"ל מרגישים די בנוח להשתמש בהם בדיונים ובמצגות, אך השאלה היא עד כמה באמת צה"ל מצליח להטמיע אותם בצורה אפקטיבית בייעודו של הצבא להגן ולתקוף? האם צה"ל 2021 מצליח לחולל גם מהפכות ופריצות דרך בתחום המדעי בקנה מידה עולמי?
צה"ל פיתח יחד עם חברות אזרחיות אל הלוחמ"מ (לוחמה מועשרת מודיעין) והקים בכהונתו של כוכבי את מנהלת המטרות המטכ"לית, סוג של מכונה שמייצרת מטרות בהיקפים תעשייתיים. אבל האם זה באמת מה שיביא את היתרון בשגרה ובחירום? צה"ל, שמגייס אליו צעירות וצעירים בני 18, צריך לזנוח פרדיגמות ישנות ולהציג פריצות דרך באופן תדיר יותר. עליו "ללכוד" את אותם בני נוער מבריקים כשהם אצלו, ולא להמתין שיצאו לאזרחות ויקימו חברות סטארט אפ.
תפקידו של צה"ל לאתר את הגאונים הללו ולתת להם את מלוא האפשרויות לקבל החלטות ולהניע פרויקטים. החיבור בין ההון האנושי לעולם המודיעין ועולמות המחשבים והמידע, מעלה שאלות כמו האם בידי צה"ל כבר היום היכולת ליצור מציאות חדשה שלא מתבססת רק על תקיפות של טייסי קרב וסייבר? ישנם הישגים והם רבים, אך האם זה מספיק ומה הלאה?
השליטה בעולם המידע והחישוב הוביל למשל לפיתוח מהיר של חיסון לקורונה. תהליך נוסף ומעורר השראה הוא "דוקטרינת גרסימוב", שפיתח ראש המטה הכללי הרוסי הנוכחי ולרי גרסימוב, שמשלבת בסכסוך בין מדינות פעולות צבאיות - אך גם פעולות כלכליות, פוליטיות, קיברנטיות ולוחמת מידע, כדי לשרת אינטרסים רחבים יותר כמו שינוי הנהגה פוליטית במדינה המתנגדת לרוסיה.
המקרה הקלאסי נחשף במעורבות הרוסית במערכת הבחירות בין הילרי קלינטון לטראמפ. התוצאות ידועות. ישראל, כמעצמה אזורית, חייבת לדעת לפחות להתגונן מפני יכולות מהסוג הזה ואף להפעיל אותן.
יכולות מהסוג הזה מחזירות אותנו שוב לשאלה המרכזית - מה צה"ל רוצה? בכירים בצבא משיבים: למנוע מסוריה להתעצב כמרכז כובד איראני באופן שיוצר חזית קרובה וחדשה לישראל, למנוע יכולת טילים מדויקים בלבנון, למנוע כניסה ופיתוח של אמצעי פיתוח לחימה משני מערכה ולגרום לכך שאיראן תעסוק בבעיות פנימיות ולא בייצוא המהפכה.
בשלב הזה התבססות איראן בסוריה מהווה את האיום הגדול. התרחיש הקשה ביותר בעיני בכירי צה"ל כולל יציאה של ארצות הברית מעיראק והשתלטות איראנית מוחלטת על עיראק. מצב שכזה יוצר רצף גיאוגרפי שנשלט בידי איראן מטהראן דרך עיראק, סוריה ועד גבול ישראל. "זהו לא תרחיש דמיוני", מזהירים בצה"ל.
במרחב הלבנוני יש לא מעט שאלות מורכבות עמן התמודד כוכבי כבר בראשית הכהונה, לפחות לפי הפרסומים הזרים. באוגוסט 2019 נשברה הפרדיגמה, כשחיזבאללה דיווח על התקפת רחפנים נגד רכיב לייצור נשק מדויק בלב ביירות. נסראללה הבין שמשהו השתנה - ללבנון אין יותר חסינות כשמדובר בטילים מדויקים מבחינת כוכבי. יחד עם זאת בצה"ל ידעו "להתפשר", כשחיזבאללה שלח פעם אחר פעם חוליות מחבלים לפגוע בחיילי צה"ל, כנקמה על הרג נהג משאית שיעי מלבנון בסוריה שהבריח אמצעי לחימה.
שנתיים אחרי, צה"ל עדיין מלקק את הפצעים מהתקרית בחאן יונס
בנובמבר 2018 נחשף בלב חאן יונס מבצע סודי של מערך המבצעים המיוחדים בצה"ל בו נהרג סא"ל מ', מעוטר צל"ש הרמטכ"ל, שתמונתו ומקום קבורתו אסורים בפרסום. מבצע מסוג זה נועד להרחיק איומים, לשפר את מצבו של צה"ל במלחמה ולקזז את יכולות האויב במסגרת המערכה שבין המלחמות.
צה"ל תחת כהונתו של כוכבי עדיין מלקק את הפצעים מאז. זו איננה צלקת שהגלידה ולעיתים לוקח שנים לצאת מאירוע שכזה, למרות החילוץ ההרואי ותהליך הפקת הלקחים, שהצטייר בחוץ כסוג של הלקאה עצמית.
בקצה כל תהליך המבחן הוא במעשים, ביוזמה. סכנות גדולות טמונות במבצעים המיוחדים בהם מוכן כל לוחם ולוחם לסכן את חייו, כדי ליטול את חייו של האויב. המציאות בשנה האחרונה מוכיחה פעם אחר פעם שמי שמנסה להתקיים רק מקרבות עם רובוטים או מהאוויר עלול להפסיד במלחמה. לצה"ל היו תקופות בהן היקף המבצעים המיוחדים היה רחב, רחוק ומורכב הרבה יותר, למשל בזירה הימית.
בשנים האחרונות הזרוע הצבאית של חמאס מצליחה להתעצם ולהתחזק ברצועת עזה. צה"ל יודע על רוב התהליכים, כי תמיד יישארו פרטים בסוד. הם לא פוטרים את הצבא מאחריות כשיגיע הרגע בו ינסו ארגוני הטרור לגרום להיווצרות מערכה. בפעם האחרונה צה"ל נלחם במשך 51 יום ולא השיג הכרעה בה היה ברור מי ניצח ומי הפסיד. תפקידו של צה"ל לא לאפשר כניסת רכיבים קריטיים לעזה ולמנוע ייצור אמצעי לחימה מדויקים.
ייאמר לזכות אגף המבצעים שהוא מתחבט רבות בשאלה האם השקט היחסי הזה הוא מדומה, או שהמכונה האדירה שנקראת צה"ל באמת מתקדמת ומשיגה את מטרותיה. האם התקופה היציבה הזו מאפיינת את ממשל טראמפ ואילו תחת ממשל ג'ו ביידן החיים במזרח התיכון הולכים להראות לגמרי אחרת.
ביתרת כהונתו של כוכבי, יהיה באחריותו לדאוג שלא תיווצר חזית איראנית רחבה מול מדינת ישראל עם יכולות שמאיימות על החיים של כולנו ולסייע במסגרת תפקידו בהרחבת הקואליציה האנטי-איראנית. החדשנות הטכנולוגית שהוא מנסה להטמיע, אופן הפעלת הכוח, המהלכים המדיניים והצבאיים של מדינות האזור והמעצמות והיכולת המבצעית שתתפתח בצה"ל בהתאם, יגדירו את כהונתו באופן סופי לכשישתחרר מתפקידו.