רשם ההקדשות במשרד המשפטים, היחידה עוסקת ברישום נכסים ציבוריים בעלי אופי הומניטרי ודתי, קבעה כי נדרש אישור של בית המשפט המחוזי לצורך קידום מרכז המורשת ליהודי תימן בשכונת סילוואן שבירושלים. זאת מפני שהמרכז מתוכנן לקום בנכס שבבעלות הקדש שיועד לעניי העיר.
בתגובה לעתירת עמותת "עיר עמים" להקפאת קידום המרכז, המדינה מסרה כי "מתחם מורשת תיירותי בנכס ההקדש מעלה שאלה באשר להלימת הדברים למטרות ההקדש, שהינן מתן זכות מגורים לעניים על פי מדרג שנקבע בכתב ההקדש. לכן, קידומו של הפרויקט דורש אישור מראש של בית המשפט". עוד הבהירה המדינה כי המשך תקצוב הפרויקט ייעשה לאחר קבלת האישור.
הפרויקט מתוכנן בבית כנסת בשטח בו התגוררה קהילה של יהודים מתימן במאה ה-19, ומטרתו הרשמית היא "שיקום בית הכנסת בכפר השילוח כמרכז מורשת יהדות תימן שיהווה מרכז ללימוד, עיון, סיור והדרכה אודות מורשת יהדות תימן, התיישבותה הקדומה והמתחדשת בירושלים".
לקריאה נוספת בנושא
הכפר ננטש בשנת 1938, במהלך המרד הערבי הגדול, אז מרבית המבנים נהרסו ופלסטינים שהגיעו למקום הקימו בו מבנים חדשים. עמותת "עטרת כהנים" חשפה בתחקיר שערכה מידע על נכסי ההקדש במקום, ובתחילת שנות ה-2000 אישר בית המשפט את בקשת אנשי העמותה להפוך לנאמני ההקדש.
לפני כשלושה חודשים, פרסמה החברה הממשלתית לפיתוח ירושלים (פמ"י) מכרז להפעלת "מרכז מבקרים בכפר התימנים". בעקבות זאת, "עיר עמים" עתרה, באמצעות עורכי הדין כרמל פומרנץ וישי שנידור, בבקשה להקפאה. זאת עד לסיום בדיקת משרד המשפטים בנוגע לטענות על ניגוד עניינים של בעלי הנכס - הקדש בנבנישתי, שנאמניו הם אנשי עמותת "עטרת כהנים". לפי העותרים, נאמני ההקדש פועלים בהתאם למטרות העמותה לייהוד האזור, ולא בהתאם למטרות ההקדש - סיוע לעניים. עוד נטען בעתירה כי ישנו חשש ש"כספי הציבור שהוקצו למטרה זו, מיועדים לקידום מטרותיה של עמותת עטרת כהנים, השולטת באמצעות מנהלים זמניים בהקדש בנבנישתי".
בתגובה שהגישה ביום שני, טענה המדינה כי יש לדחות את הבקשה לצו ביניים, וזאת בין היתר בשל היעדר סמכות וכן שיהוי הליכים. בנוגע לבדיקה, נכתב בתגובה כי "הביקורת היא כלי בידי רשם ההקדשות לפקח על הקדשות ציבוריים בישראל. טענות העותרת בעניין 'ניגוד עניינים' של נאמני ההקדש והיחסים בין ההקדש ועמותת 'עטרת כהנים' יתבררו במידת הצורך מול הרשויות הרלוונטיות ובמידת הצורך בערכאות המוסמכות. ובמובן זה מדובר אף בעתירה מוקדמת".
המדינה הבהירה בנוסף כי משרד ירושלים ומורשת יפעל אל מול ההקדש על מנת לקבל אישור מבית המשפט. זאת בהתאם לחוק הנאמנות המאפשר לבית המשפט לשנות או לבטל הוראות כתב הקדש, "אם מטעמים שיוצר ההקדש הביא לפניו ואם משום שראה כי חל שינוי של ממש בנסיבות המצדיק לעשות כן ושהדבר תואם את אומד דעתו של יוצר ההקדש". עוד ציינה המדינה כי "עד אז יקפיד המשרד שלא ייצאו תקציבים חדשים לפרויקט, והוא יקודם בתיאום עם רשם ההקדשות ומתוך הבנה שאין לאפשר פעולה הנוגדת את מטרות ההקדש".
גם בפנייה של רשם ההקדשות לנאמני ההקדש בחודש שעבר נכתב כי הפרויקט, על פניו, "אינו עולה בקנה אחד עם מטרות ההקדש". כמו כן, צוין כי עד לקבלת עמדת הרשם לא ניתן לקדם את הפרויקט בנכס ההקדש.
"אנו שמחים מאוד שמדינת ישראל ורשם ההקדשות דחו את טענות הסרק המופרכות של עמותת 'עיר עמים' וכתבו כי דינה של העתירה לסילוק על הסף", מסר בתגובה עו"ד אברהם משה סגל, בא כוח הקדש בנבנישתי, "ההקדש יעשה את כל הפעולות הנדרשות בתיאום עם מדינת ישראל ורשם ההקדשות כדי לקדם את המיזם הציוני החשוב וכדי להשיב עטרה ליושנה".
עוד אמר סגל כי "מן הראוי להזכיר כי בית הכנסת בכפר השילוח היה קיים עוד מראשית המאה ה-20 עם ייסודו של ההקדש, והוא שירת בגאון את התושבים היהודיים שהתגוררו שם. למגינת הלב, הפולשים הערביים רמסו וביזו גם את קודשי ישראל. לשמחת ההקדש, בית הכנסת שוקם ומתפללים בו מדי יום התושבים היהודים ששבו בגאווה לישב את כפר השילוח".