חרף משבר הקורונה: שיא של הריסות בתים השנה במזרח ירושלים

שיא בהריסות בתים נרשם השנה במזרח ירושלים עוד בטרם הסתיימה 2020. וזאת, על אף שבשל מצב החירום של משבר הקורונה, במשך שלושה חודשים לא בוצעו הריסות של יחידות דיור לא חוקיות, בהנחיית משרד המשפטים.

לפי עמותת עיר עמים, במהלך השנה נהרסו 125 יחידות דיור שנבנו ללא היתר במזרח העיר - שיא של לפחות 20 שנה, מאז החל תיעוד ההריסות. הנתון הגבוה השנה בולט לעומת 104 הריסות בתים בשנת 2019, 72 בשנת 2018, 86 בשנת 2017 ו-123 בשנת 2016. גם בשנים שלפני כן, לפי הארגון, מספר ההריסות היה בממוצע כ-50 בתים בשנה, ולא נהרסו יותר מ-100 יחידות דיור בשנה.

רוב הריסות הבתים השנה - 84 - נעשו על ידי התושבים עצמם, שחששו שיצטרכו לשאת בהוצאות אם העירייה תהרוס. בשנה שעברה, 40 תושבים הרסו את בתיהם ובשנים לפני כן כ-15 יחידות דיור בכל שנה נהרסו על ידי הבעלים. מרבית ההריסות בשנה האחרונה היו בשכונות ג'בל מוכבר (46) ובסילוואן (31).

• 2020 - 125
• 2019 - 104
• 2018 - 72
• 2017- 86
• 2016 - 123

בחודשים מרץ עד מאי, במהלך הסגר הראשון, הורה משרד המשפטים להקפיא הריסות של מבנים המשמשים למגורים, וכן קבע כי יצומצמו צווי ההריסה כך שיוצאו רק לבנייה חדשה שבוצעה תוך מצב החירום. הנחיה דומה ניתנה החל מאמצע ספטמבר ועד אמצע אוקטובר, במהלך הסגר השני, אז גם התחלואה במזרח העיר היתה גבוהה. למרות זאת, מספר ההריסות שבר השנה שיא.

אברהים סיבעה סיפר כי נאלץ להרוס את ביתו באוגוסט האחרון, אחרי 19 שנה. בבית שנהרס הוא התגורר עם ילדיו ועם אחיו ומשפחתו. "היה לי צו הריסה, וכל הזמן נתנו לי זמן להשיג רישיון ודחו, כל פעם נתנו עוד שנה אבל לא הצלחתי לקבל אישור", הוא אומר.

"בסוף אמרו לי שיש בעיה וחייבים לבוא להרוס השבוע. הגשנו עם עורך הדין בקשה לתת לנו עוד זמן, אבל לא נתנו. רצו להרוס לי את הבית ולחייב אותי ב-250 אלף שקלים. אין לי את הכסף הזה, אז הרסתי את הבית בעצמי". כעת, הוא אומר כי הוא ובני משפחתו מתגוררים בבית שהם שוכרים מחבר.

ניהאד סביח נאלץ אף הוא להרוס את הבית שבו התגורר עם ילדיו ונכדיו מזה כשש שנים בג'בל מוכבר. "קיבלתי צו הריסה בשנה שעברה, וניסינו כמה פעמים לעשות משהו. ניסינו לקבל אישור ואני עדיין עכשיו מנסה, אפילו שהרסתי", סיפר.

את ביתו הרס באוגוסט האחרון ועבר עם משפחתו להתגורר בשכירות. "אמרו לנו שזה בערך 140 אלף שקל אם העירייה תבוא להרוס את הבית, ואני הרסתי את הבית לבד בידיים שלי, אני והילדים שלי", הסביר. "זה כאב לנו מאוד, זה דבר הכי קשה שעשיתי בחיים".

הוא הוסיף כי "הלכתי לבית משפט וניסינו כל מה שאפשר לעשות. כל הבתים בתוך הכפר, מסביב לבית שלי הם בלי רישיונות, ודווקא את הבית שלי הרסו, לא יודע למה". לדבריו, "הרסו לנו את הלב, את החיים שלנו. זה קשה גם לילדים שלי, ועוד באמצע הקורונה".

את הגידול בהריסות מסבירים בארגון עיר עמים בין היתר בחוק קמיניץ, תיקון לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף בסוף 2017. החוק האיץ את ההליכים נגד התושבים וכן החמיר את הקנסות שניתן להטיל במקרה של בנייה ללא היתר.

כמו כן, במזרח העיר אין כמעט תכניות מתאר מעודכנות שמאפשרות הוצאת היתרי בנייה, דבר שהביא לאורך השנה לבנייה לא חוקית רבה עבור האוכלוסייה שחיה בצפיפות. לאחרונה אישרה העירייה תכנית מתאר לשכונת עיסאוויה, שצפויה להכשיר בנייה קיימת. "שיא ההריסות דווקא בימי הקורונה ממחיש את סדרי העדיפויות של הממשלה, שאפילו המגיפה לא מונעת ממנה להמשיך בהריסות בתים", אמר חוקר בעמותת עיר עמים אביב טטרסקי.

"פלסטינים נאלצים לבנות ללא היתר בגלל המדיניות הישראלית לא לאשר תכניות מתאר במזרח ירושלים", הבהיר טטרסקי. "רק אישור של תכניות מתאר יאפשר לפתור את מצוקה הגדולה של פלסטינים בירושלים וזה מה שצריך לדרוש מישראל".

מהעירייה נמסר בתגובה כי היא "מבצעת אכיפה בנושאי תכנון ובניה, לרבות ביצוע צווי הריסה מנהליים, ברגישות ומקצועיות ועל פי כל דין. ביצוע האכיפה הינו שוויוני, ללא קשר לאזור ביצוע העבירה. לאור תקופת הקורונה מתבצעת בימים אלו האכיפה ברגישות ובהתחשבות רבה. עם זאת, העירייה לא תיתן ידה לביצוע עבירות בניה ותפעל למניעת עבירות חדשות".