טענות לניגוד עניינים: הוגשה עתירה להקפאת מרכז מורשת יהודית בסילוואן

עמותת "עיר עמים" עתרה בבקשה להקפיא את קידום מרכז מורשת יהדות תימן בסילוואן, עד לסיום בדיקה שעורך משרד המשפטים בנוגע לטענות על ניגוד עניינים של בעלי הנכס - הקדש בנבנישתי, שנאמניו הם אנשי עמותת "עטרת כהנים". בעתירה נכתב כי "אין לקבל מצב בו המדינה עורכת בדיקת עומק (חריגה) לבחינת הטענות בידה האחת, ומזרימה כספי ציבור בהיקף גדול ישירות לידי הנאמנים ולקידום מטרות העמותה, בידה השנייה". כמו כן נטען כי המרכז שמקודם נועד לעודד התיישבות יהודית בכפר.

משרד התרבות והמשרד לירושלים ומורשת השיקו כבר לפני שנתיים את פרויקט מרכז המורשת לכפר התימנים, יחד עם ההקדש ועמותת עטרת כהנים, הפועלת לייהוד מזרח ירושלים. בהודעה על הפרויקט המתוכנן בבית כנסת שפעל במקום, נכתב כי מטרתו היא "שיקום בית הכנסת בכפר השילוח כמרכז מורשת יהדות תימן שיהווה מרכז ללימוד, עיון, סיור והדרכה אודות מורשת יהדות תימן, התיישבותה הקדומה והמתחדשת בירושלים".

עוד נטען כי במבנה יוצג סיפורה של יהדות תימן וההתיישבות במקום מאז ועד היום. לפני כחודשיים, פרסמה החברה הממשלתית לפיתוח ירושלים (פמ"י) מכרז להפעלת "מרכז מבקרים בכפר התימנים".

בשטח שבו ממוקם בית הכנסת גרה במאה ה-19 קהילה של יהודים תימנים, והוקם "הקדש בנבנישתי", שייעד את נכסיו במקום לעניי העיר. אך הכפר ננטש בשנת 1938, במהלך המרד הערבי הגדול. מרבית המבנים נהרסו ופלסטינים שהגיעו למקום הקימו בו מבנים חדשים. עמותת עטרת כהנים חשפה בתחקיר שערכה מידע על נכסי ההקדש במקום, ובתחילת שנות ה-2000 אישר בית המשפט את בקשת אנשי העמותה להפוך לנאמני ההקדש.

בשנים האחרונות פועלת העמותה על מנת לפנות תושבים פלסטינים מבתיהם, בנימוק שמדובר בשטח של ההקדש. בין היתר, לפי העתירה, פונתה משפחה פלסטינית שהתגוררה במבנה שבו מתוכנן מרכז המבקרים. בנוסף, לפני כשנתיים דחה בג"ץ את העתירה של יותר ממאה מתושבי האזור נגד העברת הבעלות על הקרקע לעמותה, והכשיר פינוי של כ-800 תושבים המתגוררים באזור.

בעתירה שהגישה עיר עמים לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבוע שעבר, נטען כי יש לעצור את קידום הפרויקט, בשל ניגוד אינטרסים והבדיקה שנערכת בעניין זה כיום. לפי העותרים, נאמני ההקדש פועלים בהתאם למטרות עמותת עטרת כהנים, ולא בהתאם למטרות ההקדש - סיוע לעניים.

לאחר עתירה קודמת שהגישו בנושא יחד עם תושבים מסילוואן, הודיעה יחידת רשם ההקדשות, הפועלת על מנת להבטיח שנכסים שיועדו למטרה ציבורית ישמשו למטרתם, כי פתחה בבדיקת עומק. הבדיקה כוללת את התנהלות הנאמנים לפי החוק והתקנות, וכן את התנהלותם בהתאם למטרות ההקדש ולכתב ההקדש.

לפי העותרים ישנו חשש ש"כספי הציבור שהוקצו למטרה זו, מיועדים לקידום מטרותיה של עמותת עטרת כהנים, השולטת באמצעות מנהלים זמניים בהקדש בנבנישתי". עוד נכתב בעתירה כי "ההקדש מנוהל, מופעל וממומן על ידי עטרת כוהנים, האופרציה של ניהול פינוי הפלסטינים מנכסי ההקדש ויישוב מתנחלים יהודים בהם מנוהלת על ידי עטרת כוהנים".

עוד צוין בעתירה כי "להקדש אין כלום מלבד 'נכסים', בהם טוען לבעלות: אין לו כספים, אין לו מנגנון אדמיניסטרטיבי, אין לו מנגנון לגיוס תרומות, אפילו חשבון בנק אין לו". כמו כן, בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין כרמל פומרנץ וישי שנידור, מדגישים גם את מעורבות העמותה בפרויקט, ובין היתר טוענים כי סיור למתעניינים במכרז נערך על ידי אחד מאנשי עטרת כהנים, יוסף ברוס. לצד זאת, מוסיפים העותרים כי אותו עובד נשוי לדירקטוריות בחברה לפיתוח מזרח ירושלים.

יועמ"ש החברה, ניסן כוחי, מסר תחילה בתגובה לפנייה של עיר עמים כי עטרת כהנים אינה אחראית לסיור ולמיזם. אולם לאחר יומיים הוסיף כי אנשי העמותה נכחו בפגישות מקצועיות ובדיונים בנוגע לפרויקט, אך הדגיש כי לא נחתם עמם כל הסכם בנושא וכי אותה דירקטורית לא קשורה ולא עסקה במיזם זה.

בתגובה טוענים העותרים כי "החברה הממשלתית לא חתמה על כל הסכם או התחייבות עם בעל הנכס - ההקדש - באופן המעלה חשש לפגיעה קשה באינטרס הציבורי ולסיכון הכספים הציבוריים שעתידים להיות מושקעים במיזם, לטמיון". כמו כן, המסמך שפורסם למתעניינים בפרויקט מעלה כי מעבר ללימוד והכרת המורשת, ישנו רצון לעודד תמיכה בפעילות ואף התיישבות יהודית במקום, בדומה למטרות עטרת כהנים.

כך בין המטרות שצוינו, "חווית ביקור שתעודד ותניע לפעולה את חלק מהמבקרים, וכן יצירת חוויה שתציג את חשיבות פעילי המקום והתמיכה בהם. כמו כן, תחת קהל היעד הוזכרו תורמים פוטנציאלים וכן "מתעניינים (להתגורר במקום כדוגמא)".

בחלק אחר באותו מסמך נכתב תחת הכותרת "הרעיון המארגן", כי סיום הסיור צריך להראות שלאט לאט יהודים עוברים לגור בסילוואן ובונים חיים סביב בית הכנסת, וכי מרכז המבקרים יאפשר מחד "לחוות את סיפור קורותיו של הכפר" אך "יתרה מכך, יפתח את לבבות המבקרים ומתוך כך, מי יודע, יקרוץ לחלקם לקום ולעשות מעשה ולהפוך לחלק מהקהילה".

מהחברה לפיתוח מזרח ירושלים נמסר כי "אכן החברה עוסקת בביצועו של הפרויקט - הקמתו של מרכז מבקרים בבית כנסת ששימש את התושבים היהודים יוצאי תימן שהתגוררו בשכונה". בחברה הוסיפו כי "העתירה של העמותה התקבלה במשרדנו. חשוב לציין שההחלטה על קידום הפרויקט התקבלה הרבה לפני כניסתה של הגברת מיכל ברוס לתפקיד דירקטורית בחברה".

עורך דין אברהם משה סגל, המייצג את הקדש בנבנישתי, מסר בתגובה כי "לאחר שבתי המשפט השונים, לרבות בית המשפט העליון, הוציאו תחת ידם שורה ארוכה מאד של פסקי דין שקובעים כי ההקדש הוא הבעלים הבלעדי של מקרקעי ההקדש וכי על הפולשים למקרקעי ההקדש לפנותם, מנסים גורמים זרים לחבל בפעילות ההקדש כדי למנוע את מימוש פסקי הדין של בתי המשפט".

"ההקדש נוסד כדי להקים את מרכז הקליטה הראשון של העלייה הראשונה, והתגוררו בו עשרות משפחות עולים מן הגלויות השונות, ואלו נאלצו לעקור את מקום מגוריהן בשל מאורעות המרד הערבי הגדול", הוסיף עו"ד סגל. "אם זו איננה מורשת ציונית הראויה לזיכרון וללימוד, איננו יודעים מורשת ציונית מהי. אך טבעי שבשל כך נרתמו לעניין גורמים ממסדיים שמבקשים להיות מעורבים בהנצחה ולימוד הציונות במיטבה. בכל הנוגע לטענות הסרק לגופן הרי שההקדש יפרוס את מלוא סל טענותיו בפני בית המשפט".