הנהג יכול לדבר בטלפון - הולך רגל לא: הבעיות בחוקי התעבורה החדשים

ועדת הכלכלה של הכנסת צפויה לאשר בשבועיים הקרובים תיקונים לארבע תקנות תעבורה, אליהן תצטרף תקנה חמישית וחדשה. התקנות עוסקות בנושאים כמו האטה במעברי חצייה, סטייה לשול הדרך, הושבת ילדים והתנהגות הולכי רגל במעברי חצייה. אם לא יחול שינוי משמעותי התקנות החדשות ייכנסו לתוקף החל ב-26 בינואר, אולם עיון בהן מעורר תהיות גדולות לגבי מידת יישימותן ונחיצותן.

תקנה אחת נוגעת להרחבת האפשרות לסטות לשולי הדרך או לשטח ההפרדה (מימין או משמאל) - אם יש צורך לפנות דרך לרכב ביטחון. המצב הנוכחי כיום הוא שמותר לסטות רק לימין במקרה כזה. תקנה נוספת נועדה להחליף תקנה הזהה להוראות תמרורים אחרים ולכן מיותרת. יתר התקנות מעלות תהיות גדולות לגבי שיקול הדעת של הצוות הבין-משרדי שניסח אותן, שכן הן קשות מאוד ליישום ולאכיפה בשטח.

• הרחבת האפשרות לסטות לשולי הדרך או לשטח ההפרדה
• החלפת תקנה להוראות תמרורים
• חובת האטה של נהגים המתקרבים למעבר חצייה
• איסור הושבת ילד במושב הקדמי אם טרם מלאו לו עשר שנים
• איסור על הולכי רגל לשוחח בטלפון או במכשיר אחר המשמש לתקשורת

הראשונה מבין התקנות החדשות היא 67(א'1), המחייבת את הנהג המתקרב למעבר חצייה להאט את מהירות הנסיעה ולתת זכות קדימה להולך הרגל. התיקון מבקש להחיל חובת האטה בכל מקרה של קרבה למעבר חצייה, ללא קשר להבחנה בהולך הרגל.

לדברי עו"ד מוטי אורנג', יו"ר משותף של ועדת בית המשפט לתעבורה, וחבר הוועדה עו"ד משה רווח, כבר בנוסח הקודם של התקנה הייתה בעייתיות לא מבוטלת. "בחלק ניכר מהתיקים שהגיעו לפני בית המשפט, עלתה השאלה האם אכן ניכר היה כי בכוונת הולך הרגל לחצות את הכביש, שאם לא כן, הרי שלא הייתה חובה על הנהג להאט ולתת לו זכות קדימה", הם מסבירים.

אולם, עם הניסוח המעורפל של "חובת האטה", הסיפור מורכב לא פחות, שכן הוא מעלה שאלות בנוגע להאטה, השיעור והמרחק ממעבר החצייה בהם חלה החובה ומה נחשבת האטה.

התיקון השני, תוספת לתקנה 83א', נוגע לאיסור הושבת ילד במושב הקדמי אם טרם מלאו לו עשר שנים. אולם, הניסוח של סוף התקנה הוא שמעורר את הבעייתיות הגדולה יותר. "אלא אם כן היו נוסעים יושבים בכל מושבי הרכב". ההחרגה הזו - שאינה מגדירה את אותם "נוסעים" - פותחת פתח בעייתי.

"האם מותר להושיב במושב הקדמי ילד שטרם מלאו לו עשר שנים כאשר בשאר המושבים יושבים מבוגרים?", תהו עו"ד אורנג' ועו"ד רווח. אם לא תוגדר במפורש תקנה זו, היא אף עשויה להחמיר את המצב, שכן יתאפשר להושיב ילד בכל גיל במושב הקדמי אם המושב האחורי תפוס.

"לשאלה זו, אין תשובה ברורה בחוק, סביר להניח שכאשר שאלה זו תעמוד בפני בית המשפט, ייבחן בית המשפט את 'כוונת המחוקק'" מסכם עו"ד אורנג'. כיום, החוק מתיר להושיב ילד במושב הקדמי בכל גיל כל עוד הוא רתום להתקן בטיחות מתאים, אך התקנה כאמור הפוכה לרוח החוק.

התקנה המסתמנת כבעייתית ביותר היא התוספת לתקנה 110א', לפיה "לא ישוחח הולך רגל בטלפון או במכשיר אחר המשמש לתקשורת, לא יצפה בתצוגה הנראית בו ולא יקליד בו, בעת שהוא חוצה כביש, שביל אופניים או מסילת ברזל, או הולך בהם".

לכאורה, מטרת התקנה היא להביא למצב בו הולך הרגל קשוב ומודע לנעשה סביבו. "האם באמת ניתן לאסור על הולך הרגל לשוחח בטלפון הנייד בעת חציית כביש - כשלנהג מותר לעשות את אותה פעולה במהירות של 90 או 110 קמ"ש"?, תוהה עו"ד אורנג'.

לדבריו, "כלפי נהגים, התיר המחוקק שימוש בטלפון באמצעות דיבורית (או על ידי אוזניה), בעוד שמלשון המחוקק עולה כי להולך רגל לא ניתן היתר כזה". גם כאן, כוונת המחוקק ברורה אך הניסוח לא מסביר מהי ההגדרה של "מכשיר תקשורת" והאם טאבלט או מכשיר חכם שאינו בעל יכולות תקשורת ייכלל בתקנה זו.

"קיימת לאזרח האפשרות להגיש בקשה להישפט ולשטוח את טענותיו ככל שיש לו בפני בית המשפט", אומרים רווח ואורנג', "סביר להניח שעם תחילת האכיפה על ידי המשטרה, יעלו ויתבררו שאלות לא מעטות בפני בית המשפט".

אולם, יש עדיין סיכוי לעצור את התקנות האלו. שכן כחלק מהליך החקיקה, מחויב המשרד לפרסם להערות הציבור את טיוטת התקנות באתר החקיקה הממשלתי במשרד המשפטים, שם ניתן להציע תיקונים או להתנגד לתקנות. השלב הבא לאחר מכן הוא הבאתן לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שבמקרים קודמים - כמו הטכוגרף הדיגיטלי והתקנות לחיוב מכשירי התרעה למניעת שכחת ילדים ברכב - החזירה את אנשי המשרד "לעשות שיעורי בית".

פניות לדוברות משרד התחבורה להתייחסות לתקנות ובקשה לעיין במקור התקנות לא נענו.