ועדת הכלכלה דנה בחובת התקן נגד שכחת ילדים ברכב, אך הדרך לשם ארוכה

משרד התחבורה הביא לאישור ועדת הכלכלה תקנות לחיוב בשימוש בהתקן להסעת ילדים מתחת לגיל 5 החל מיוני. משתתפי הדיון הסכימו על נחיצות המהלך אך עלויות גבוהות, הליך לא מסודר וחוסר התיאום בין משרדי הממשלה עוררו התנגדות: "הנושא חשוב, צריכים לראות שזה אכן ישים"

בווידאו: נציגת משרד התחבורה אומרת שהשרה רגב הנחתה להתקדם בפרוייקט המטרו (צילום: ערוץ הכנסת)

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה השבוע בהצעת תיקון תקנות התעבורה שעל פיו הסעת ילדים מתחת לגיל חמש תותנה בהתקנת אמצעי למניעת שכחת ילדים ברכב. לפי ההצעה, החל מ-1 ביוני הסעת ילדים במכונית ללא ההתקן תוגדר כעבירה פלילית וקנס יוטל בגינה.

הדיון שהתקיים הינו דיון מקדים ובו הציגו נציגי משרד התחבורה את התקנה לחברי הוועדה. כמו כן, משרדי הממשלה השונים וגורמים הקשורים לנושא העלו נקודות והתייחסויות לעניין. במהלך הדיון הדגיש שוב ושוב היו"ר יעקב מרגי (ש"ס) כי הוא ייתן דגש לניקיון הכפיים של הדיון על מנת שלא להגיע למצבים בהם ייראה כאילו מקודמות תקנות במטרה להועיל כלכלית לגורם מסחרי - בדומה לאלו שהועלו בעבר נגד חיוב נשיאת אפוד זוהר במכוניות.

עוד בוואלה!

המכשיר המתעד נתוני נסיעת נהגים ברכבים כבדים אושר לשימוש: "מפלילים את הנהג"

לכתבה המלאה
היו"ר אמר כי ייתן דגש לניקיון הכפיים של הדיון. ועדת הכלכלה (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בפתח הדיון העלו נציגי משרד התחבורה את הקווים המנחים של התקנה החדשה. המהלך מורכב משני חלקים, הראשון הוא תמרוץ ייבוא כלי רכב המצוידים במערכות כאלו עוד מפס הייצור באמצעות הטבות מס והחלק השני והמשמעותי יותר הוא הפער שישנו בתחום כלי הרכב המשומשים.

עו"ד דוד תמיר מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה הציג את נתוני העשור האחרון בו מתו 34 פעוטות ו-462 הגיעו לבתי החולים כתוצאה משכחה במכונית. כמו כן עורך הדין ציין כי העבודה על התקנות החלה לפני כארבע שנים, אך ההסדר הנוכחי הועלה באוקטובר האחרון.

התקנות שהובאו לוועדה

  • איסור הסעה ברכב פרטי של ילד שגילו עד גיל 5 שנים ללא מערכת התרעה על שכחת ילדים
  • המערכת תהיה ניידת או קבועה
  • האכיפה והתקנה תיגע להסעה עצמה ולא לחיוב הימצאות המערכת בכל רכב
  • הוצע כי לחובת העובר על התקנה יירשמו ארבע נקודות חובה ברישיון
  • מאז פתח משרד התחבורה בקול קורא התקבלו 20 פניות של חברות ויזמים

בהתייחסות של משרד האוצר התגלה גם המחיר של המהירות בה הובא ההסדר לדיון. לטענתם משרד התחבורה לא השיב להתייחסויות שלהם הנוגעות להיבטים הכספיים של התקנות. על פי הערכות של משרדי הממשלה ושל יזמים וגורמים פרטיים בשוק, עלות המערכות האלו מתחילה בכ-400-300 שקלים כשהעלות עשויה להיות גבוהה יותר, אם ידרשו פיתוחים נוספים כדי לעמוד בתקן.

נציג משרד האוצר דניאל מלצר אמר בדיון כי מדובר בעלות כוללת לציבור של מאות מיליוני שקלים ועלות ישירה למדינה של עשרות מיליונים - רק לציוד כלי רכב של המדינה בהתקנים. לטענתו, למשרד האוצר לא ניתנה סקירה של רמת התחרותיות בשוק המערכות האלו, או סקירה בינלאומית של השימוש במערכות הללו (כיום באיטליה בלבד, תחת סבסוד של כ-50%), כמו גם אם מוצו פעולות ההסברה שננקטו בטרם המעבר לחיוב בהתקן.

עלות כוללת לציבור של מאות מיליוני שקלים. זירה בה נהרג ילד בן 4 שנשכח ברכב (צילום: אתר רשמי, אין)

כמו משרד האוצר, גם במשרד לביטחון פנים, אותו ייצג נועם בייגנסקי, ראש מחלקת תנועה במשטרה, אמרו שהם תומכים בתקנה אולם לא נועצו איתם והם מבקשים שהתקנות יוחלו גם על מוניות, וכן שיינתן מענה לכך שלמשטרה לא תהיה אפשרות לאכוף את תקינות המערכת בתקן המתאים אלא רק את הימצאותה. עוד הוסיפו כי הפיקוח על תקינות המערכת צריך להיעשות במסגרת מבחן הרישוי השנתי.

גם באגף הרגולציה במשרד ראש הממשלה הופתעו לדבריהם מהתקנות. לדברי עמיחי פישר, ראש האגף, הם לא הכירו את התסקיר, לא היה הליך עבודה מסודר ודוח הערכת תהליכי רגולציה היה דל. לטענתם, הם לא קיבלו התייחסות ממשרד התחבורה לבקשות ההבהרה שלהם - טענה שנדחתה על ידי מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה שהשתתף בדיון.

כמו כן ציין מלכה כי "לא מקבלים החלטות כאלו דרך החור של הגרוש. שלושה ילדים מתו מכך השנה ולעשרות נגרם נזק הם הסיבה המרכזית לתקנה הזו. אנחנו נראה יותר ויותר מכוניות חדשות בעתיד עם המערכות האלו. הנושא הזה נמצא בדיונים כבר שנים ומתגלגל מוועדה לוועדה וממשרד למשרד - אנחנו החלטנו להעביר את זה לביצוע".

"לא מקבלים החלטות כאלו דרך החור של הגרוש". מנכ"ל משרד התחבורה עופר מלכה (צילום: שלומי גבאי)

אולם בין התקנת התקנות לבין היישום שלהן עוד קיים פער משמעותי, לא רק בשל חוסר התיאום בין משרדי הממשלה והעובדה שהכנסת התפזרה, אלא גם בהיבט של הליכים משפטיים. כך למשל, הובהר כבר בתחילת הדיון על ידי מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה, כי המשרד משך את היבט הקנס והעבירה הפלילית משום שעל אלו נדרשת חתימת שר המשפטים וזו לא התקבלה, גם גורמים מקצועיים בתוך משרד המשפטים טענו כי התקנות שונו משמעותית מאז הוצגו להם וכי התהליך החפוז בו הועברו לא יאפשר יישום שלהם בפרק הזמן של חצי שנה.

הבעיות

  • עלויות גבוהות למשפחות בהן שני כלי רכב ויותר מילד אחד מתחת לגיל 5
  • תהליכי תקינה שעשויים לייקר מערכות ולנפות מתחרים
  • היעדר אפשרות לאכיפה של תקינות המערכות
  • קשיים בהתקנת מערכות נייחות ושילוב שלהן במערכות רכבים ובמושבים קיימים
  • השקעה של מאות מיליוני שקלים מבלי שנבחנו חלופות זולות יותר
  • על מי יחולו עלויות בדיקה שנתית ותקינות המערכת וכיצד תבוצע?
  • לוחות הזמנים לתקינה, שיווק והתקנה לא ישימים

במהלך הדיון הסכימו חברי הוועדה כי התקנות החדשות חשובות ועוסקות בהצלת חיים, אולם לצד אלו שצדדו בהן ללא הסתייגויות כמעט, כמו ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שציין כי חובת המדינה לסייע בסבסוד המערכות.

היו גם חברי כנסת שהציגו הסתייגויות, דוגמת אלו של ח"כ הילה שי וזאן (כחול לבן) שטענה כי הערכות המחיר של האוצר כלל לא לוקחות בחשבון משפחות בעלות יותר משני ילדים מתחת לגיל 5, וכן שלא הוצגו כלל חלופות שקיימות בשוק - דוגמת אפליקציות המעניקות פתרון דומה במחירים נמוכים משמעותית. היא גם ציינה שלמעט איטליה, אף מדינה כיום לא פנתה לכיוון הזה של חקיקה. בתשובה לטענות אלו אמר מנכ"ל משרד התחבורה כי מדינת ישראל יוצאת דופן בשל תנאי מזג האוויר והחום הרב השורר פה בקיץ.

הערכות המחיר לא לוקחות בחשבון משפחות בעלות יותר משני ילדים מתחת לגיל 5. הילה שי וזאן (צילום: אתר רשמי, ללא)

חבר הכנסת יצחק פינדרוס (יהדות התורה) זעם על הניסיון להציג את הוויכוח בין אלו שמעודדים יישום התקנות לבין אלו שלא אכפת להם מילדים. "לא יכול להיות שאני אחשב לעבריין בכל פעם שאסיע באופן מזדמן את הנכד שלי", אמר. הוא אף טען כי "שרים מצאו בוועדות מקום להעביר בו תקנות לצורך יחסי ציבור והון פוליטי בתקופה שבה אי אפשר לחוקק חוקים".

רחלי טבת ויזל, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ציינה כי ישנם בשוק מערכות ומכשירים בעלויות נמוכות יותר, אבל שוכחים שהורים גם מחוייבים לרכוש ולעשות שימוש בכיסאות בטיחות.

גם גורמים מסחריים בתחום האביזרים לרכב ומוצרי התינוקות וכן נציג מכון התקנים ציינו סדרת בעיות וקשיים בתקנות המוצעות. מצד המשווקים, חברת א.ד.י מערכות שבדקה את עלויות התקינה של מערכת כזו הגיעו לסכומים של 100 אלף שקלים ובעלויות כאלו שיווק המערכת כלל אינו כדאי.

גם ליאור בן עזרא, יזם בתחום, ציין כי הרגולציה והתקנים הנוכחיים הופכים את לוח הזמנים ליישום ביוני הקרוב לבלתי אפשרי. מצד שני, הצורך בתקינה כזו ירחיק מוצרים שכבר קיימים בשוק ועשויים להעניק מענה. לבעייתיות בלוחות הזמנים הצטרפו גם נציגי חברות השכרה וליסינג שהשתתפו בדיון.

"המכשור חייב להיות מותקן ברכב והלוואי שהמדינה תעשה את זה". מרגי (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

בסיכום הדיון אמר היו"ר יעקב מרגי לנציגי משרד התחבורה כי "אני מאמין שנעשתה עבודה מקצועית ואין העדפה של יצרן כזה או אחר. אנחנו כן רוצים להיות משוכנעים במאה אחוז. יש לנו קושי שמשרדי ממשלה אחרים מרגישים אי נוחות. אנחנו נקדם את זה".

הוא הדגיש כי "הנושא חשוב, המכשור חייב להיות מותקן ברכב והלוואי שהמדינה תעשה את זה. אנחנו צריכים לראות שהתקינה אכן ישימה נכונה מדתית. אם זה רשות ולא חובה אז נוותר על סנקציות. אביא הסכמה לזמן את הוועדה גם בפגרת הבחירות. בדיון הבא נקיים הצבעה. אין פה סוגיה פופוליסטית אלא של הצלת נפשות. רוצה לשמוע תיאום בין משרדי הממשלה - זה שיעורי הבית של משרד התחבורה. אעשה הכל לכנס את הוועדה בשבוע הבא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully