גורמים משפטיים מעריכים: מותו של אדלסון לא יפגע משמעותית בתיק 2000

בכתב האישום נטען כי נתניהו פנה למו"ל ישראל היום, איתו היו לו קשרים הדוקים, אחרי שיחותיו עם מוזס שעסקו בהטלת מגבלות על העיתון. למרות זאת, בפרקליטות סבורים שגם ללא עדותו יצליחו להוכיח את העבירה שמיוחסת לנתניהו בתיק - מרמה והפרת אמונים

בווידאו: נתניהו סופד לשלדון אדלסון (צילום: לע"מ)

גורמים משפטיים מעריכים כי מותו של מו"ל "ישראל היום" שלדון אדלסון לא ישפיע באופן דרמתי על תיק 2000. זאת, אף שאדלסון אמור היה להעיד בתיק מטעם התביעה.

תיק 2000 עוסק בשיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. בשיחות נידונה בצורות שונות הטלת מגבלות כאלו ואחרות על ישראל היום, המתחרה העיקרי של קבוצת ידיעות אחרונות, בתמורה לשיפור הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת של הקבוצה.

כך, על פי כתב האישום, בפגישות שנערכו ב-2008 ו-2009 הגיע נתניהו ומוזס להבנה לפיה האחרון "ישפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות', ובתמורה, הנאשם נתניהו יפעל לשכנע את אדלסון לבלום את העלאת מהדורת סוף השבוע של 'ישראל היום'.

בעקבות זאת, הנאשם נתניהו פנה לאדלסון וביקש ממנו לדחות את העלאת מהדורת סוף השבוע. מהדורת סוף השבוע פורסמה לראשונה בחלוף כשנה, בחודש נובמבר 2009". דברים דומים מתוארים לגבי פגישות שנערכו ב-2013.

עוד בוואלה! NEWS

נתניהו ספד לאדלסון: "מגדולי התורמים בהיסטוריה לציונות ולעם היהודי"

לכתבה המלאה
נתניהו ובני הזוג אדלסון בטקס במרכז הבינתחומי בהרצליה ב-2016 (צילום: מערכת וואלה! NEWS, אילן אסייג)

עם זאת, הפגישות הללו מופיעות כחלק מעובדות הרקע שבכתב האישום, ואינן חלק מהאישום עצמו, שנוגע לסבב השיחות שנערכו בין נתניהו ומוזס ב-2014. באותן שיחות, שחלקן הוקלטו לבקשת ראש הממשלה על ידי ראש המטה שלו דאז ועד המדינה כיום, ארי הרו, מציע מוזס לנתניהו לשנות את הקו המערכתי בידיעות לטובת ראש הממשלה, בתמורה לחוק שיגביל את תפוצת ישראל היום. בשל כך נאשם כיום מוזס בהצעת שוחד.

בניגוד למו"ל ידיעות אחרונות, נתניהו אינו נאשם בשוחד בפרשה זו, אלא במירמה והפרת אמונים. הסיבה היא שהיועמ"ש מנדלבליט השתכנע כי לא היתה לו כוונה להשלים את העסקה שהציע לו מוזס - אך הוא המשיך לנהל את השיחות מול מוזס בתקווה שמצג השווא כאילו הוא יעביר את החוק יקנה לו סיקור משופר לפחות לתקופת בחירות 2015.

בהתנהלות זו, על פי כתב האישום, "ניצל נתניהו את כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית, ופגע מהותית בטוהר המידות בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו", ועבר לכאורה עבירה של מירמה והפרת אמונים.

מנדלבליט השתכנע כי לא היתה לנתניהו כוונה להשלים את העסקה. נוני מוזס מחוץ למשרדי להב 433 (צילום: טליה קדוש)

אם נתניהו היה מואשם בשוחד בפרשה זו, כפי שביקשו פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן והתובעת ליאת בן ארי, הרי שהפניות של ראש הממשלה לאדלסון מהשנים 2008 ו-2013 היו קריטיות כדי להוכיח שאכן התכוון למלא את העסקה ואף בדק כביכול אפשרויות להוציאה אל הפועל.

עם זאת, כתב האישום שהוגש בסופו של דבר מייחס לנתניהו עבירה רק בשיחות עם מוזס ב-2014, וכן בשל פעולות שביצע סביבן כמו פגישה עם חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין בה בירר אם ניתן לקדם את החוק להגבלת ישראל היום בתקופת בחירות.

במצב דברים זה, אף שעדותו של אדלסון היתה יכולה לשיטת הפרקליטות לחזק את התיק נגד נתניהו, היא אינה הכרחית להוכחת העבירות שמיוחסות לו. בפרקליטות מיסוי וכלכלה שקלו בחודשים האחרונים לזמן את אדלסון לגביית עדות מוקדמת, בשל מצבו הבריאותי, אולם לבסוף החליטו שלאור העובדה שעדותו אינה קריטית, הוחלט שאין הצדקה להליך החריג.

יחסים קרובים מדי

בעוד היחסים בין נתניהו לידיעות אחרונות נמצאים בלב תיק 2000, בעבר עלו טענות דווקא בנוגע ליחסים בינו לבין "ישראל היום", שמבקריו כינו "ביביתון". בבחירות 2015 ביקש עו"ד שחר בן מאיר מוועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי חלוקת גיליונות ישראל היום מהווה תעמולת בחירות אסורה לטובת נתניהו.

הבקשה נדחתה תחילה על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט סלים ג'ובראן. לאחר מכן פנה לבג"ץ - אולם בדיון שנערך הסכים בן מאיר למחוק את העתירה בהמלצת השופטים.

ב-2017 נערכה חקירת משטרה סמויה בחשד שהיחס האוהד של ישראל היום לנתניהו עולה כדי שוחד, מירמה והפרת אמונים. במסגרת החקירה ביצעה המשטרה האזנת סתר לטלפון של נתן אשל - מקורבו של ראש הממשלה שעל פי החשד היה איש הקשר בינו לבין אדלסון.

"טלפונים עם הנחיות לגבי הפרסומים". נתן אשל (צילום: הארץ, אוליבייה פיטוסי / "הארץ")

אשל היה סמנכ"ל ישראל היום בתחילת דרכו, עד שב-2009 מונה לראש לשכת ראש הממשלה. ב-2012 הוא נחשד בהטרדה מינית, ולבסוף במסגרת דין משמעתי הוסכם שלא יעבוד יותר בשירות המדינה. למרות זאת, אשל המשיך להיות מקורב למשפחת נתניהו, ואף ייצג את הליכוד בכמה משאים ומתנים קואליציוניים מאז.

במסגרת הבקשה לצו האזנת סתר, בחודש מרץ 2017, ציינה המשטרה כי המידע המודיעיני מעלה שאשל ושעיה סגל, איש יחסי ציבור שעבד עם משפחת נתניהו ונפטר מאז, נמצאים בקשר עם גורם מישראל היום כדי לתאם את הכתבות שיתפרסמו בו.

עוד נכתב כי על פי מידע נוסף, "עורך עיתון ישראל היום עמוס רגב היה מקבל טלפונים על בסיס קבוע לפני ירידת העיתון לדפוס מאדם בכיר בסביבת נתניהו ובו היה מקבל הנחיות לגבי הפרסומים". לבסוף, צוין בבקשה כי אשל היה מקבל באופן קבוע סכומי כסף משלדון אדלסון, שנועדו לממן את הוצאות משפחת נתניהו. החקירה לא הבשילה לכדי כתב אישום.

"טלפונים על בסיס קבוע לפני ירידת העיתון לדפוס". עורך ישראל היום לשעבר, עמוס רגב (צילום: ראובן קסטרו)

לאחרונה מסר משרד ראש הממשלה את פירוט השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לעורך "ישראל היום" לשעבר עמוס רגב, בין השנים 2017-2015. זאת בעקבות מאבק משפטי שניהלו עו"ד שחר בן מאיר ועיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר משך כשלוש שנים.

המידע שנמסר מעלה כי במשך שנתיים (השיחות הפסיקו בתחילת ינואר 2017, מיד לאחר שנתניהו נחקר לראשונה בתיק 1000) קיימו ראש הממשלה ועורך העיתון 130 שיחות טלפון. הצבר העיקרי היה לקראת בחירות 2015. באותו חודש דיברו השניים 18 פעמים, מתוכן 14 לפני הבחירות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully