משרד ראש הממשלה מסר היום (שני) את פירוט השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לעורך "ישראל היום" לשעבר עמוס רגב, בין השנים 2017-2015. המידע אודות עשרות השיחות שקיימו השניים נמסר לאחר שלוש שנות מאבק משפטי שניהלו עו"ד שחר בן מאיר ועיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר.
נתניהו התנגד תקופה ארוכה לפרסום הנתונים בטענה כי השיחות עם רגב היו חבריות ועסקו בנושאים פרטיים. גם לאחר שבית המשפט העליון הורה למסור את המידע, ראש הממשלה ביקש לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב. רק לאחר שנתניהו פרסם בעמוד הפייסבוק שלו הודעה המתייחסת לפסק הדין של העליון ובה כתב כי הוא "משוחח מעת לעת עם אנשי תקשורת שונים ומציג בפניהם את עשייתו, ומציע להם להביא את הדברים לפרסום", הציעו לו השופטים לחזור בו מהבקשה - והוא הסכים.
מהנתונים שנמסרו היום עולה כי צבר השיחות הגדול ביותר היה לקראת מערכת בחירות שנערכה ב-2015, בחודשים פברואר-מרץ באותה שנה. באותם חודשיים שוחחו ראש הממשלה ועורך העיתון לשעבר 30 פעמים - 18 מתוכן בחודש מרץ בלבד. מרבית השיחות בחודש מרץ התקיימו לפני הבחירות, ורק ארבע לאחריהן. רק ביום שקדם לבחירות, 16 במרץ, שוחח נתניהו עם רגב שלוש פעמים.
אל תפספס
בחודשים שלאחר מכן הקשר הטלפוני דעך מעט, ובחודשים מאי-יולי נרשמו כשמונה שיחות בממוצע בחודש. לאחר מכן, לאורך רוב שנת 2016 היו בערך כחמש שיחות חודשיות בין השניים.
עם זאת, היו גם ימים חריגים. למשל, ב-17 בפברואר 2016, דיברו השניים לא פחות משלוש פעמים בשעות שונות של היום. שער ישראל היום למחרת כלל ידיעה בולטת שכותרתה "למה המשטרה 'קברה' תלונה נגד מני נפתלי על הטרדה מינית ומעשה מגונה?". ב-1 במרץ אותה שנה שוחחו נתניהו ורגב פעמיים בשעות הערב. למחרת שוב הופיעה בשער ישראל היום ידיעה בולטת על אב הבית לשעבר במעון הרשמי, שכותרתה: המתלוננת על הטרדה מינית התעמתה עם מני נפתלי.
ב-6 ביוני 2016 התפרסם בערוץ 10 ריאיון עם איש העסקים הצרפתי ארנו מימרן. באותו בוקר אישר נתניהו כי מימרן תרם לקמפיין שלו 40 אלף דולר, אך בשיחה שהתפרסמה בערב טען מימרן כי בפועל הסכום היה גבוה בהרבה: 170 אלף דולר. נתניהו שוחח עם רגב באותו יום בשמונה בבוקר, ומעט אחרי השעה עשר בערב. למחרת הכותרת הראשית בחינמון היתה ציטוט של פרקליטו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון: "טענות מימרן יופרכו; האוויר ייצא מהבלון".
חודש לאחר מכן, ב-26 ביולי, נערך טקס האזכרה הממלכתי לחללי צוק איתן, במהלכו התפרצו הורים שכולים לעבר נתניהו. ראש הממשלה דיבר באותו יום עם רגב בשעות הצהריים, ולאחר מכן פעמיים נוספות סביב השעה 22:00. למחרת, בעוד בשאר שערי העיתונים המודפסים הובלטה מחאת ההורים השכולים, בישראל היום בחרו בתמונה ראשית של נתניהו נואם, לצד הכותרת המתייחסת לתגובתו להאשמות כלפי היערכות החסר לאיום המנהרות: "מי שטוען שלא נערכנו - משקר". מחאת ההורים הוזכרה בהפניה קטנה שנוסחה: כמה הורים שכולים התפרצו לעבר רה"מ.
ב-17 בנובמבר 2016 פורסם תחקיר "המקור" על פרשת הצוללות. באותו יום דיברו נתניהו ורגב שלוש פעמים בשעות הערב. למחרת, כצפוי, עסקו כל העיתונים בתחקיר שפורסם ערב לפני כן. בישראל היום הודגשה בכותרת הראשית תגובת נתניהו לטענות. "רה"מ: רכישת הצוללות - כדין, לפי צורכי צה"ל".
ראש הממשלה נחקר לראשונה בתיקי האלפים ב-2 בינואר 2017. אז נגעו החשדות לתיק 1000 בלבד, שעוד כונה "תיק המתנות". באותו יום שוחח נתניהו פעם אחת בלבד עם רגב, ולמחרת התקיימה השיחה האחרונה בין השניים לפי הפירוט שנמסר. מאותו יום ועד שרגב עזב את התפקיד, בסוף אפריל, לא נרשמה שום שיחה בין השניים.
עו"ד בן מאיר, שהגיש את עתירת חופש המידע יחד עם רביב דרוקר, ביקש בבחירות 2015 מוועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי חלוקת גיליונות ישראל היום מהווה תעמולת בחירות אסורה לטובת נתניהו. הבקשה נדחתה תחילה על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט סלים ג'ובראן. לאחר מכן פנה לבג"ץ - אולם בדיון שנערך דחו השופטים את הטענות, ובהמלצתם הסכים בן מאיר למחוק את העתירה.
בתגובה לפרסום הנתונים מסר בן מאיר: "פירוט השיחות מוכיח שני דברים - הראשון הוא שישראל היום אינו עיתון ומעולם לא היה עיתון, אלא רק כלי תעמולה בשירות נתניהו, דבר שמהווה עבירת מימון מפלגות הכי גדולה שניתן להעלות על הדעת. הדבר השני הוא שאת נתניהו לא מעניין שום דבר (ומעולם לא עניין) למעט התדמית שלו ומה יכתבו או ישדרו עליו. בגלל זה הוא עומד כעת למשפט פלילי, ולדעתי גם על הקשרים עם ישראל היום היה עליו לעמוד למשפט פלילי".
סביבת רה"מ: "אכיפה בררנית והמצאת סטנדרט פיקטיבי"
מסביבת ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "הפרסום רק מוכיח את טענתו של ראש הממשלה נתניהו שהשיחות שקיים עם וואלה! NEWS היו מקובלות ופחותות בהרבה משיחותיו עם אמצעי תקשורת אחרים. הסקאלה הייתה מתפוצצת אם היו בודקים פירוט שיחות דומה מלפיד, ליברמן או בנט, שקיבלו סיקור חיובי אדיר מידיעות אחרונות וקיימו אינספור שיחות עם נוני מוזס".
"העובדה שלא בדקו זאת מוכיחה שמדובר באכיפה בררנית ובהמצאת סטנדרט פיקטיבי לגבי מה שמקובל או מה שחריג, בלי לבדוק את הסטנדרט הקיים אצל פוליטיקאים אחרים", הוסיפו.
שניים מהתיקים בהם נאשם נתניהו כיום עוסקים ביחסיו עם התקשורת ובניסיונו להשפיע, לכאורה, על סיקורו. במרכז תיק 2000 עומדות שיחות שניהל עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, ובהם לכאורה הציע מוזס לנתניהו לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות אחרונות תמורת קידום חקיקה שתגביל את תפוצת ישראל היום.
אף שכתב האישום לא מייחס לנתניהו כוונה להשלים את עסקת השוחד, הוא מואשם בהפרת אמונים משום שניהל את המגעים מול מוזס, כביכול כדי להשפיע על סיקורו לפחות בתקופת בחירות 2015. בנוסף, בתיק 4000 נאשם נתניהו כי העניק לכאורה הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים לאיש העסקים שאול אלוביץ', וזאת כביכול בתמורה להטיית הסיקור באתר וואלה! NEWS.
מעמוס רגב וישראל היום טרם נמסרה תגובה.