משרד הבריאות מציע לקצר באופן משמעותי את זמני ההמתנה לשירותי בריאות הנפש בקופות החולים, ברקע הזינוק בביקוש מאז תחילת משבר הקורונה. עם זאת, הקופות צפויות להתנגד למהלך לאור תוספת כוח האדם הנדרשת ליישום התקנות החדשות.
טיוטה של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, שהועברה באחרונה לקופות לצורך קבלת הערות, קובעת כי בקרוב ייושם סטנדרט מחמיר ולפיו פגישת אבחון (אינטק) תתקיים בתוך שבועיים מיום פניית המטופל לקופה, והטיפול יתחיל לא יאוחר מחודש לאחר מכן. כלומר, בסך הכול שישה שבועות מיום הפנייה.
הקופות נדרשות לעמוד ביעד השאפתני החל מ-2021 לגבי 80% מהמטופלים, ולהחילו על כל המטופלים בשנתיים שלאחר מכן. כך, 90% מהמטופלים אמורים ליהנות מהסטנדרט החדש ב-2022 ו-100% ב-2023. החוזר טרם פורסם, אך לפי הערכות צפוי לעורר התנגדות עזה מצד קופות החולים.
לקריאה נוספת בנושא בריאות הנפש
בסקר שערך משרד הבריאות בחודש שעבר נמצא זינוק חד של 81% בפניות לטיפולים נפשיים במהלך הגל השני של הקורונה ו-71% בפניות בעלות תכנים אובדניים. אלא שנכון להיום, זמני ההמתנה לטיפול נפשי בישראל עשויים לנוע בין חצי שנה לשנה - הרבה יותר מהמקובל ב-OECD ומההמלצות המקצועיות של מומחי בריאות הנפש. לפי המומחים, טיפול המתעכב ביותר משישה שבועות מרגע הפנייה הראשונית מביא לתוצאות פחות יעילות.
על פי נתוני קופות החולים, שפורסמו במצגת שהוצגה במועצת הבריאות באוקטובר 2018, שיעור מקבלי הטיפול נפשי מתוך סך המבוטחים נע בין 1.5% ל-2.5% בקרב ילדים, ובין 3% לכמעט 5% בקרב מבוגרים. במצגת דווח כי זמני ההמתנה מגיעים בממוצע לעד 150 ימי המתנה, חמישה חודשים בקירוב.
בקרן ידידות טורונטו, המפעילה תכניות בריאות נפש בקהילה עבור אלפי ילדים הנותרים מדי שנה ללא טיפול עקב זמני ההמתנה הממושכים, בירכו על המהלך. בקרן צופים כי קופות החולים יתנגדו לסטנדרט החדש, הדורש מהן התייעלות עמוקה וגיוס משמעותי של כוח אדם, אך קוראים למשרד האוצר ולממשלה שלא להיכנע ללחצי הקופות וליישם את השינוי.
"אחרי שנים של הזנחה, ולנוכח המצוקה המחריפה בקורונה, משרד הבריאות מוביל מאמץ ראוי לשבח לקיצור התורים בבריאות הנפש", אמר שאלתיאל סבן, מנהל פיתוח אסטרטגי ושותפויות ממשל בקרן ידידות טורונטו. "חייבים לתקן את המצב הקטסטרופלי שבו ישראלים נאלצים להמתין קרוב לשנה עבור טיפול נפשי - גם אם הם סובלים מבעיות חמורות. בעבר נתקלנו אפילו במקרים של אנשים אשר שמו קץ לחייהם כי לא קיבלו טיפול בזמן, ולכן הסטנדרט החדש הוא חיוני כדי להציל חיים ולתת מענה מקצועי בהתאם לנהוג בעולם".
לעומתו, פרופ' ערד קודש, מנהל מערך בריאות הנפש קופת חולים מאוחדת ומרצה בחוג לבריאות הנפש באוניברסיטת חיפה, הסביר כי קופות החולים לא יכולות לעמוד באמות המידה האלו כי אין די תקנים. "החוזר קובע כי יינתן טיפול לא מאוחר משישה שבעות מיום הפנייה, אחרי פגישת ההיכרות והאבחון, שקובעת האם המטופל צריך טיפול פסיכיאטרי או פסיכודינמי", ציין.
"על פניו זה מהלך חיובי, כי עיכוב בזמן קבלת הטיפול יכול להיות לא יעיל או להפוך את הטיפול ללא רלוונטי, אבל הנוהל לא עושה הבחנות בין מטופלים פסיכיאטריים וכאלו שצריכים עזרה נפשית, לא קובע תעדוף בין תתי אוכלוסייה או מפריד בין ילדים ונוער לבוגרים. במשאבים שקיימים, אי אפשרות לעמוד בסטנדרטים שהם מבקשים להציב", קבע פרופסור קדוש.
עוד הסביר כי מספר המבוטחים שמבקשים טיפול נפשי עלה מאז הרפורמה בבריאות הנפש בקהילה. לדבריו, "אין מספיק תקנים, יש תקצוב חסר. צריך ליצור אמות מידה אחידות לקופות, מדד איכות שייבחן גם על פי זמן המתנה, אבל אי אפשר לפרסם את המדדים האלה בלי תוספת כלכלית".
"במטרה לעמוד ביעדים נדרשים עוד עשרות תקנים, לא בודדים. במאוחדת חסר סדר גודל של 70 תקנים, ואנחנו הקופה השלישית בגודלה. במקביל לדרישות של המשרד, כמה מרפאות בריאות הנפש ברחבי הארץ נסגרו וצמצמו את השירות, כך שזה פשוט לא הגיוני לדרוש ולהגדיל את השירות", סיכם.
פרופ' קדוש הסביר כי היעדים אמנם נקבעו על פי הנורמות הנהוגות בעולם, אך ישראל תתקשה לעמוד בהם. "אנחנו לא כמו מדינות אחרות", אמר. "המידע שלנו מרוכז בארבע קופות, והוא אמין יותר, שלא כמו במדינות אחרות. אנחנו לא באמת יודעים אם הם עומדים בדרישות האלו ומה נכלל אצלם במגזר ציבורי. צריך להכיר את מערכת הבריאות בכל אחת מהמדינות, כמה מהן באמת מתקיימת ביטוח בריאות ממלכתי וזה מטה את הכף".