ממשל טראמפ החזיר אתמול (שני) את קובה לרשימת המדינות תומכות הטרור. שר החוץ מייק פומפאו, שהודיע על הצעד, נימק אותו בהמשך מתן המקלט של קובה לפושעים אמריקנים ותמיכתה בנשיא ונצואלה ניקולס מדורו. זהו צעד משמעותי נוסף שנוקטת וושינגטון לקראת תום כהונתו של נשיא ארצות הברית ב-20 בינואר.
הוצאת קובה מהרשימה הייתה אחד מהישגיו הבולטים של הנשיא הקודם ברק אובמה, שקידם את ההפשרה ביחסים עם האי הקומוניסטי. הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, אז סגנו, תמך בכינון היחסים, שהוקפאו לאחר המהפכה הקומוניסטית בהובלת פידל קסטרו ב-1959.
הוואנה כינתה את המהלך "אופורטוניזם פוליטי".
לקריאה נוספת בנושא
כמו שנהג עם איראן, טראמפ ביקש להפוך רבים מהישגיו של אובמה הנוגעים לקובה. הוא נקט קו קשה מול הוואנה והחזיר סנקציות רבות שממשל אובמה הקל או הסיר במסגרת שיפור היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ב-2015.
מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד, בתום קמפיין בחירות שבמהלכו תקף בחריפות את צעדי ממשל אובמה לנרמול היחסים עם קובה, יחסי המדינות נעשו מתוחים יותר ויותר.
הסרתה של קובה מרשימת המדינות נותנות החסות לטרור - שהוביל אובמה - הייתה יעד מרכזי למתקפות מצדו של הנשיא היוצא, פומפאו וניצים אחרים בממשל הנוכחי.
בנוסף לביקורת נגד קובה על תמיכתה במדורו, ממשל טראמפ הציע כי קובה היא שעמדה מאחורי מתקפה מסתורית שהותירה עשרות דיפלומטים אמריקנים בהוואנה עם נזקים מוחיים מאז 2016.
קובה סירבה שוב ושוב למסור מבוקשים נמלטים אמריקנים שקיבלו מקלט באי, ובהם פעיל שחור שהורשע בהריגתו של חייל בניו ג'רזי בשנות השבעים. בנוסף למעמד של פליט פוליטי, מבוקשים גולים אמריקנים קיבלו בקובה דיור חינם, שירותי בריאות והטבות נוספות, הודות למדיניות של ממשלת קובה, לפיה אין לארצות הברית "בסיס משפטי או מוסרי" לדרוש את החזרתם.
אולם, אולי השינוי הגדול ביותר בחל במדיניות של קובה מאז 2015 הוא הגיבוי הנרחב שהיא מעניקה למדורו, שנחשב לדיקטטור שמדיניותו הכלכלית גרמה לחמישה מיליון מאזרחיו להגר מבתיהם.
להוואנה ברית ארוכת שנים עם מדורו, אם כי היא מכחישה זה זמן רב שהיא מחזיקה 20 אלף חיילים ואנשי מודיעין בוונצואלה, וטוענת כי לא ביצעה במדינה שום פעילות ביטחונית. עם זאת, בכירים במדינה כבר צוטטו אומרים כי יש להם את הזכות לקיים שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני נרחב עם ונצואלה, שלדעתם הוא לגיטימי.
היחסים בין המדינות רק התחזקו בשני העשורים האחרונים, כשוונצואלה שלחה משלוחי נפט לקובה בשווי מיליארדים וקיבלה עבורם רק עשרות אלפי דולרים.
עם זאת, מעט מבעלות הברית של ארצות הברית סבורות שקובה נותרה נותנת חסות לטרור בינלאומי. הוויכוח ביניהן נסוב סביהתמיכתה במדורו, או שאלת האותנטיות בטענות של וושינגטון על כך שהרשויות בקובה מממנות או מתכננות פעולות טרור ברחבי העולם.
חבר בית הנבחרים גרגורי מיקס, היו"ר החדש של ועדת החוץ של הבית, תקף את צעדיו של טראמפ ואמר כי הם לא יסייעו לעם הקובני, ונועדו רק לקשור את ידיו של ממשל ביידן.
"הכינוי של קובה כנותנת חסות לטרור, פחות משבוע לסיום כהונתו, ואחרי שהוא הסית להתקפת טרור מבית על בירת ארצות הברית, זו צביעות", אמר לסוכנות אי-פי.
אף על פי כן, בתמיכתם של גולים קובנים וונצואלינים מפלורידה, ממשל טראמפ הרחיב בהתמדה את המגבלות על טיסות, מסחר ועסקאות פיננסיות בין ארצות הברית לאי הקומוניסטי.
הסנקציות האחרונות מעמידות את קובה בשורה אחת לצד צפון קוריאה, סוריה ואיראן - כמדינות היחידות שוושינגטון מגדירה כמממנות טרור מכספי מדינה.
השלכות המהלך - בעיקר במישור הדיפלומטי
כתוצאה מהכרזת פומפאו, הנסיעה מארצות הברית לקובה תימנע ברוב המקרים, וכך גם העברת כספים לקובה מקרובי משפחה בארצות הברית - מקור הכנסה משמעותי עבור האי העני.
אולם, בשל הפגיעה הכלכלית שגרמה מגיפת הקורונה לעסקים באי שנסמכים על הכנסות בדולרים, וכמו כן בגלל סנקציות קודמות של ממשל טראמפ על הוואנה כמו האיסור על שייט תענוגות בין המדינות והגבלה על על העברות כספים, המשמעות של הצעד האחרון היא בעיקר דיפלומטית.
"זה באמת יאט כל הפשרה ביחסים עם ממשל ביידן", אמר אמיליו מוראלס, כלכלן קובני גולה ונשיא חברת הייעוץ "הוואנה" שבמיאמי.
להערכתו, הפיכת הצעד הזה "בחזרה" על ידי ביידן תיקח לפחות שנה ותדרוש מחקר מקדים מעמיק מצד וושינגטון. בנוסף לכך, ספק אם ביידן, שלא מילא שום תפקיד משמעותי בתהליך נרמול היחסים עם קובה, יהיה מוכן להשקיע הון פוליטי כמו שעשה אובמה, ולזרוק חבל הצלה להנהגת קובה ללא שום תמורה.