מבעיה מדינית לסוגיה עירונית: כך שינה טראמפ את החיים בירושלים

את הסיפור הזה אפשר ואף רצוי להתחיל מהאמצע: מאות משתפים, בהם הצמרת הפוליטית בישראל ובארצות הברית, התכנסו בשכונת ארנונה בירושלים. האירוע: טקס העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לבירת ישראל. קרני השמש המלטפות של מאי 2018 סייעו בהעצמת האופוריה, בחסות החבר שנכנס לבית הלבן רק כשנה מוקדם יותר. התפאורה הפסטורלית היתה ההיפך הגמור מהמתרחש באותה עת ברצועת עזה - עשרות פלסטינים ההרוגים ואלפי הפצועים שמחו נגד המהלך.

בחירתו של נשיא ארצות הברית היוצא, דונלד טראמפ, לנשיאה ה-45 של ארצות הברית לפני כארבע שנים, לוותה בנבואות זעם לצד תקוות בנוגע לירושלים. כל אחד לפי עמדותיו. חמישה ימים לקראת סיום כהונתו, חוקרים ופעילים מצביעים על השינויים שחלו בחסות האור הירוק שנתן לישראל - חלקם סמליים יותר ואחרים מעשיים. לצדם ניצב סימן שאלה לגבי המדיניות העתידית של הנשיא הנכנס ג'ו ביידן.

העברת השגרירות הייתה בהחלט ציון הדרך המרכזי בכל הקשור לפעולותיו של טראמפ בירושלים, לאחר שהכיר בה כבירת ישראל. גם אם הפעילות לא הועברה במלואה, המהלך היה משמעותי לנוכחות הישראלית במזרח העיר. "החלטת טראמפ להעביר את השגרירות הייתה נקודת מפנה מסוימת, שנתנה לממשלת ישראל הזדמנות להעמיק את הישראליזציה ואחיזתה בשכונות", מסביר פרופ' יצחק רייטר, ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון. "זה חיזק היכולת להפוך את הפלסטינים תושבי ירושלים ליותר ישראלים, ליותר פרגמטיים. בעצם ישראל מנתקת את התושבים במזרח העיר מהגדה הערבית והופכת אותם ליותר ערבים-ישראלים".

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-356 אלף בני אדם, המהווים 38% מתושבי ירושלים הם ערבים. לא ניתן להתייחס אליהם כמקשה אחת. על אף הקשיים הפיזיים מאז הקמת הגדר, רבים מהם עדיין שומרים על קשרים הדוקים עם הגדה, בין אם במסגרת עבודה או משפחה. ועם זאת, הקשר למערב העיר הפך גם הוא לבלתי נפרד במהלך השנים.

ד"ר אמנון רמון ממכון ירושלים למחקר מדיניות, סבור כי מגמה זו התעצמה עוד יותר בימיו של טראמפ, ברקע היחלשות הרשות הפלסטינית והיעדר תהליך מדיני. לדבריו, הפלסטינים בשכונות מזרח העיר הופכים להיות יותר מעשיים בגישתם לרשויות בישראל. "זה תהליך שראשיתו כבר ב-2014", ציין. "יש התפתחות של גישה יותר פרגמטית כלפי השלטון הישראלי וכלפי מה שהוא מציע, מתוך תפיסה שקשה לראות שמשהו יזוז בעתיד. יש כאלה שאומרים שבעצם הרשות במידה מסוימת הרימה ידיים והצד הישראלי, שקיבל חסות אמריקנית בימי טראמפ, איבד חלק גדול מהמעצורים שלו. ההבנה הזו משפיעה גם על הצד הפלסטיני - שמעדיף לנקוט בגישה פרגמטית במציאות כזאת".

• 22 במאי 2017: טראמפ מבקר בכותל המערבי - ביקור ראשון של נשיא אמריקני מכהן במקום
• 6 בדצמבר 2017: ארצות הברית מכירה בירושלים כבירת ישראל
• 14 במאי 2018: חניכת שגרירות ארצות הברית בירושלים
• 28 בינואר 2020: פרסום עסקת המאה, לפיה ירושלים המאוחדת תהיה ברובה תחת ריבונות ישראל, כולל העיר העתיקה כולה ושכונות במזרח ירושלים
• 18 בפברואר 2020: הוגשה תכנית לבניית אלפי יחידות דיור בעטרות, אך טרם נידונה
• 15 בנובמבר 2020: נפתח המכרז לבניית 1,257 יחידות דיור בשכונה בגבעת המטוס
• דצמבר 2020: התכנית לבניית מאות יחידות דיור בהר חומה הופקדה להתנגדויות

כחלק ממגמה זו ניתן לראות בין היתר את העלייה הנמשכת במספר הבקשות להתאזרחות של התושבים החיים במעמד של תושבי קבע. בעוד בשנים 2003-2000 הוגשו פחות ממאה בקשות להתאזרחות, החל משנת 2009 מוגשות יותר מ-700 בקשות בכל שנה וב-2020 הוגשו כבר 1,633 בקשות. בנוסף, חלה בשנים האחרונות עלייה במספר התלמידים שלומדים את תכנית הלימוד הישראלית, מהלך שישראל מקדמת בין היתר במסגרת תכנית החומש שאושרה בשנת 2018 לפיתוח מזרח העיר.

לדברי ד"ר רמי נסראללה מייסד המרכז הבין תחומי לשלום ולשיתוף פעולה, צעדיו של טראמפ לא הובילו לשינוי מהותי במדיניות ישראל, אלא רק חיזקו את זו הקיימת. "ממשיכים את המדיניות שמצד אחד מעמיקה את השלטון הישראלי ומצד שני לא נותנים פתרונות", אמר. "הפכנו להיות בשוליים של ירושלים המערבית ומנותקים בגדה המערבית. אין המשכיות פונקציונלית וממסדית ותרבותית וזה יצר יותר בעיות. בטווח הקצר, נראה כי ישראל מעוניינת להעמיק את הריבונות ויש אכיפה של החוק, אבל בטווח הארוך זה ייצור יותר בעיות. יש כ-400 אלף פלסטינים שהם לא אזרחים, וישראל כנראה לא רוצה להפוך אותם לכאלה. כך נוצר עוד רובד של סכסוך שהוא גם אורבני, גם כלכלי". בהקשר הזה, לטענתו, יש לראות גם סוגיית קידום הבנייה למגורים לאוכלוסייה הפלסטינית הגדלה. אמנם לאחרונה בעירייה מקדמים תכניות בנייה גם לפלסטינים, אך הן מכשירות בעיקר בנייה לא חוקית קיימת.

לפני העברת השגרירות השינוי הבולט נגע לתכניות הבנייה במזרח העיר - ליהודים. בעוד בתקופת אובמה, תכניות מעבר לקו הירוק בשלביהן השונים גררו ביקורת וגינויים, בימי טראמפ, הן לא עוררו יחס מיוחד. כך למשל, זמן קצר לאחר השבעתו, אושרו היתרים לבניית מאות יחידות דיור בשכונות פסגת זאב, רמות ורמת שלמה. לעומתן, תכניות לשכונות חדשות קודמו רק בשנה האחרונה. המכרז לתכנית גבעת המטוס, שעוררה ביקורת בינלאומית ועוכבה במשך שנים, פורסם רק לאחר בחירתו של ביידן וגם התכנית לבניית שכונה חדשה בשטח שדה התעופה עטרות מקודמת עד כה באיטיות.

"למרות הכול, הייתה תחושה שאין גיבוי בינלאומי לצעדים כאלה, וכנראה כשטראמפ העביר את השגרירות לירושלים הוא לא סימן לישראל שיש אור ירוק לעשות כל מה שרוצים ושבכל זאת צריך להתחשב במדינות אחרות", משער פרופ' רייטר. "יש גם חשש מהאינתיפאדה שלישית-רביעית. וזה קצת ריסן את ממשלת ישראל". אביב טטרסקי מעיר עמים סבור כי ייתכן שהעיכוב נבע בין היתר בשל ההמתנה ל"עסקת המאה", ולכן רק אחרי פרסומה ננקטו הצעדים היותר משמעותיים של קידום התכניות של גבעת המטוס ועטרות.

לדברי ד"ר רמי נסראללה מייסד המרכז הבין תחומי לשלום ולשיתוף פעולה, צעדיו של טראמפ לא הובילו לשינוי מהותי במדיניות ישראל, אלא רק חיזקו את זו הקיימת. "ממשיכים את המדיניות שמצד אחד מעמיקה את השלטון הישראלי ומצד שני לא נותנים פתרונות", אמר. "הפכנו להיות בשוליים של ירושלים המערבית ומנותקים בגדה המערבית. אין המשכיות פונקציונלית וממסדית ותרבותית וזה יצר יותר בעיות. בטווח הקצר, נראה כי ישראל מעוניינת להעמיק את הריבונות ויש אכיפה של החוק, אבל בטווח הארוך זה ייצור יותר בעיות. יש כ-400 אלף פלסטינים שהם לא אזרחים, וישראל כנראה לא רוצה להפוך אותם לכאלה. כך נוצר עוד רובד של סכסוך שהוא גם אורבני וגם כלכלי". בהקשר הזה, לטענתו, יש לראות גם את סוגיית קידום הבנייה למגורים לאוכלוסייה הפלסטינית הגדלה. אמנם לאחרונה בעירייה מקדמים תכניות בנייה גם לפלסטינים, אך הן מכשירות בעיקר בנייה לא חוקית קיימת.

לפני העברת השגרירות השינוי הבולט נגע לתכניות הבנייה במזרח העיר - ליהודים. בעוד בתקופת אובמה, תכניות מעבר לקו הירוק בשלביהן השונים גררו ביקורת וגינויים, בימי טראמפ, הן לא עוררו יחס מיוחד. כך למשל, זמן קצר לאחר השבעתו, אושרו היתרים לבניית מאות יחידות דיור בשכונות פסגת זאב, רמות ורמת שלמה. לעומתן, תכניות לשכונות חדשות קודמו רק בשנה האחרונה. המכרז לתכנית גבעת המטוס, שעוררה ביקורת בינלאומית ועוכבה במשך שנים, פורסם רק לאחר בחירתו של ביידן וגם התכנית לבניית שכונה חדשה בשטח שדה התעופה עטרות מקודמת עד כה באיטיות.

"למרות הכול, הייתה תחושה שאין גיבוי בינלאומי לצעדים כאלה, וכנראה כשטראמפ העביר את השגרירות לירושלים הוא לא סימן לישראל שיש אור ירוק לעשות כל מה שרוצים ושבכל זאת צריך להתחשב במדינות אחרות", משער פרופ' רייטר. "יש גם חשש מהאינתיפאדה שלישית-רביעית. וזה קצת ריסן את ממשלת ישראל". אביב טטרסקי מעיר עמים סבור כי ייתכן שהעיכוב נבע בין היתר בשל ההמתנה ל"עסקת המאה", ולכן רק אחרי פרסומה ננקטו הצעדים היותר משמעותיים של קידום התכניות של גבעת המטוס ועטרות.

לפי תכנית המאה שפורסמה ב-2020, כמעט כל ירושלים תישאר בריבונות ישראל, למעט השכונות כפר עקב ומחנה הפליטים שועפאט שמעבר לגדר, בהם מתגוררים בהם יותר ממאה אלף תושבים. במסגרת התכנית מוצע כי שכונות אלה, שכיום הן שטח הפקר, יהפכו עם אבו דיס לעיר הבירה הפלסטינית. אמנם לא ברור מה יעלה בגורל התכנית, אבל עבור התושבים בשכונות היא מרמזת על עתידם.

"זה ממשיך צורת מחשבה שכבר עלתה כמה פעמים בכמה הזדמנויות מאז 2015 שהאזורים האלה יהיו במעמד אחר", אמר ד"ר רמון. "מבחינת התושבים, יש כאן לוגיקה שמעידה על כוונה להוציא אותם. עבורם, התפיסה היא כאילו הם באיזשהו מקום נמצאים בפלנטה אחרת. למרות כל מאמצי ישראל, עדיין בנושא השכונות מעבר לגדר לא נמצא אפילו מתווה לטיפול בבעיה הקשה הזו שהיא הופכת יותר קשה בגלל שיש שם שליש מתושבי מזרח ירושלים. הם הופכים יותר ויותר לבנים ובנות חורגים, ולא חלק מירושלים. השיא זה באמת כפר עקב, נוצר שם אזור שהוא בלי שלטון וזה המצב הכי גרוע שיש, זה הולך ומחריף".

אחת המגמות המרכזיות שחלו בארבע השנים האחרונות היא בהריסות ופינויים של בתים במזרח העיר. היקף ההריסות הגיע השנה לשיא של יותר מ-140 בתי מגורים, וגם מספרם של אלו העומדים בפני פינוי הולך הגדל. אמנם הדבר קשור בין היתר לחוק קמיניץ, שנועד להגביר את האכיפה על עבירות בנייה, וכן להליכים משפטיים שהתחילו מוקדם יותר, אך ייתכן כי תחת ממשל אחר הדבר לא היה עובר ללא תגובה. "ארצות הברית הפעילה לחץ פוליטי בכל מה שקשור להקפאת בנייה, זה לא קיים יותר. לפני תקופת טראמפ התערבו בהריסות בתים ושאלו שאלות, ועכשיו נתנו יד חופשית", אמר נסראללה.

סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג, הפועל לייהוד מזרח ירושלים, ציין אף הוא כי מידת ההתערבות האמריקנית פחתה בנושאים שלדבריו הם עירוניים. "כיום יש הנהלת עיר ימנית עם אוריינטציה ימנית, וראש עיר פחות תלוי פוליטית בראש הממשלה, ולכן עושים דברים שצריך - ולא עושים מעבר", אמר. זה נכון שבתקופת טראמפ לא קיבלנו כותרות משר החוץ האמריקני או הנשיא על כל הריסת מבנה. למעשה ראינו יותר התערבות מצד האיחוד האירופי ופחות מהאמריקנים, משום שהם זנחו את העניינים הפנים עירוניים שלנו".

האוריינטציה הימנית עליה דיבר קינג משתלבת היטב עם כוונותיהם של ההנהגה בישראל. אחת התמונות הזכורות יותר מתקופת טראמפ זו היא של שגריר ארצות הברית דיוויד פרידמן שובר קיר במנהרה בסילוואן בטקס חנוכת "דרך עולי הרגל". האירוע, שנערך בהשתתפות רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, ראש עיריית ירושלים לשעבר, ח"כ ניר ברקת, והשליח האמריקני ג'ייסון גרינבלט, העיד בין היתר על כוחן של העמותות אלע"ד ועטרת כהנים הפועלות אף הן לייהוד מזרח העיר. הראשונה עוסקת בעיקר בפיתוח תיירות באזור העיר העתיקה והשנייה בפינוי פלסטינים ובקידום התיישבות יהודית במזרח העיר.

"אין ספק שעידן טראמפ נתן ביטחון רב מאוד לצד הישראלי - גם ברמה העירונית, גם ברמה הממשלתית, וגם ברמה של המושכים בחוטים בצד הפוליטי, בוודאי בכל הנוגע לאגן ההיסטורי, כלומר העמותות אלעד ועטרת כהנים", הבהיר ד"ר רמון. "הימין הישראלי רב הכוח, הממסד המתנחלי ובמקרה של ירושלים הממסד של העמותות, שיש לו השפעה גדולה מאוד גם בפוליטיקה העירונית והממשלתית, מרגיש שזו שעת כושר לעשות המון דברים, שמן הסתם בימים של אובמה היו יותר קשים לעשייה. וזה בא לידי ביטוי גם בצעדים שישראל הייתה מאוד זהירה ובתקופה הזו עשתה בגלל התמיכה האמריקאית שבאה לידי ביטוי במאורע הסמלי של העברת השגרירות". לדבריו, במידה מסוימת הקשרים יימשכו וכוחן של העמותות יישמר. "הקשר עם הקבוצות האוונגליסטיות לא ייעלם, זה ימשיך בכל מיני דרכים. יש כבר דינמיקה תוך ישראלית. זה לא פשוט לעצור צעדים כאלה".

עדות לכך ניתן למצוא בהשוואה בין אופן התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2009, אז הוא נמנע מלחנוך תעלת ניקוז בסילוואן, לאחר שפרסום הגעתו עורר ביקורת. "עשר שנים אחרי שגריר ארצות הברית הגיע בעצמו לחנוך את המנהרה, כך שזו מהפכה מבחינה מדינית", ציינה חגית עופרן מ"שלום עכשיו". לדבריה, השינוי בתקופה זו היה יותר ברמה ההצהרתית והדיפלומטית. "טרמאפ עשה המון נזק שהעביר את השגרירות, ובאופן מאוד מופגן נותן לישראל רוח גבית". מנגד, ברמה המעשית, היא סבורה שישראל אמנם הרגישה יותר חופשי לנקוט בצעדים, אך הרבה מן המגמות שנעשו נולדו מוקדם יותר. "ההתפתחות היא יותר לינארית, ממשיכים ומרגישים יותר חופשי. יכול להיות שבשלטון אחר חלק מהדברים יהיו נבלמים".

"עד טראמפ לישראל לא היה חופש פעולה והיא הייתה כל הזמן צריכה להדוף לחצים לחלק את ירושלים", הוסיף טטרסקי מעיר עמים. "טראמפ עשה שני דברים: אמר שירושלים תחת שליטת ישראל, אין כאן עניין. ומאחר שמדובר שמדובר בעניין ישראלי - אזי שתעשה מה שהיא רוצה". הדבר לדבריו בא לידי ביטוי בבנייה, בפינוי ובמיוחד בפרויקטים כמו הרכבל לכותל ומרכז המבקרים למורשת יהודי תימן המתוכנן בסילוואן. כעת, הוא סבור שהמבחן של ביידן יהיה גבעת המטוס, שהמכרז שלו מסתיים בשבוע בו הוא יושבע לתפקיד.

עם זאת, סגן ראש העירייה קינג סבור כי ישראל לא ניצלה את האור הירוק כנדרש. "היה שינוי כיוון לנורמליות, כלומר מתנהלים כמו שצריך בלי שיקולים זרים, אך זה עדיין לא מושלם", אמר. "נתניהו לא סיפק את הסחורה. אנחנו חיים במדינה עם משילות וריבונות, לא צריכים שמדינה שזרה תתערב לה בעניינים הפנימיים כמו שנהגו בימי אובמה וקלינטון וזה דבר שהופסק לחלוטין בימי טראמפ. לצערי הרב ראש הממשלה לא ניצל בכלל את החלון הזדמנויות הנדיר שהיה לנו". לדבריו, השאלה המרכזית כעת היא פחות מי הנשיא הנכנס אלא מי יהיה ראש הממשלה ואיזו ממשלה תוקם.

למעט החזרת הפעילות של הקונסוליה ששירתה את תושבי מזרח ירושלים, הגדה ועזה, החוקרים מעריכים כי לפחות בתחילתו כהונתו ביידן ימעיט לעסוק בסוגיה הירושלמית. "באופן הצהרתי אני חושבת שביידן יחזיר את העיקרון של שתי מדינות ושההתנחלויות לא לגיטימיות, אבל זה יהיה הצהרתי", אמרה עופרן. לדברי ד"ר נסראללה, שמתאר ייאוש בקרב הפלסטינים בעיר, פתיחת הקונסוליה מחדש והחזרת הסיוע הכלכלי תהיה הישג, אבל הוא לא סבור "שיחול שינוי מהותי שישבש את תכניות ישראל לבניה של ההתנחלויות במזרח העיר".

עם זאת, פרופ' רייטר מעריך כי בינתיים תהיה איזושהי הקפאה בפעילות מצד ישראל, בין היתר בשל הבחירות. "ישראל תצטרך לרסן את עצמה, כי כמובן שקודם ימתינו לממשלה חדשה. והממשלה חדשה תצטרך לגשש אצל הממשל החדש, מה עמדתו בנושאים הללו. אני חושב שיהיו הצהרות, של הרבה גורמים, כולל בתוך קמפיין הבחירות, אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד. תהיה המתנה ואיזשהו יקפאון עד שיבררו את עמדת הממשל החדש".