זינוק בבקשות לקבלת אזרחות של תושבי מזרח ירושלים, ירידה במספר האישורים

רוב תושבי מזרח העיר הם בעלי מעמד קבע ובשנים האחרונות חלה עלייה במספר הבקשות להתאזרח שהגיע השנה ל-1,600, כ-70% יותר מאשתקד. עם זאת, הם עדיין נתקלים בקשיים וסירובים רבים: "הם מחפשים לדחות". לאחרונה הודיעה רשות האוכלוסין כי זמן ההמתנה להגשת בקשה יתקצר לשנה

סטילס: מתוך הטוויטר של ניצן הורביץ, וידאו: מתוך ה-FB של Elad Zamir, עריכה: ניר חן

1,633 בקשות לקבלת אזרחות ישראלית הוגשו בשנת 2020 על ידי תושבים ממזרח ירושלים - כך עולה מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה. זוהי עלייה של כ-70% מהשנה שעברה ושל יותר מ-100% ביחס לתחילת העשור. מנגד, מספר הבקשות שאושרו ירד. בעוד ב-2019 אושר מספר שיא של 1,200 בקשות, בשנה האחרונה עמד המספר על 934.

הרוב המוחלט של תושבי מזרח ירושלים אינם אזרחים, אלא חיים במעמד של תושבי קבע. הם אמנם נולדו ומתגוררים בעיר, אך אינם יכולים להצביע לכנסת, אינם זכאים לדרכון אלא לתעודות מעבר וניתן לשלול את המעמד שלהם.

ההליך לקבלת אזרחות הוא סבוך, ולוקח לעיתים שנים. אולם, מספר התושבים שפותחים בקשה לקבלת אזרחות ישראלית הולך וגדל. בעוד שבשנים 2003-2000 הוגשו פחות ממאה בקשות להתאזרחות, החל משנת 2009 מוגשות יותר מ-700 בקשות בכל שנה, ובשנת 2016 הגיע המספר ליותר מאלף בקשות. זאת, כשפעמים רבות בקשה מכילה כמה בני משפחה.

עוד בוואלה!

הקורונה מתפשטת במזרח ירושלים, אך התושבים מוטרדים יותר מהריסות הבתים

לכתבה המלאה
הביקוש לאזרחות הולך וגדל משנה לשנה. תור בסניף משרד הפנים בוואדי ג'וז (צילום: מערכת וואלה! NEWS, -)

את הבקשות לקבלת אזרחות רשאים תושבי מזרח ירושלים להגיש רק בלשכת האוכלוסין בוואדי ג'וז, דבר שיצר תורים ארוכים של שנים. בעקבות עתירות שהוגשו בנושא, נפתחו לאחרונה שתי לשכות נוספות עבור תושבי מזרח ירושלים - במחסום קלנדיה וכן בשכונת צור באהר, שם ניתן לחדש תעודות מעבר ולבצע רישומים נוספים, אך בקשות לאזרחות עדיין ניתן להגיש רק בלשכה בוואדי ג'וז.

כך למשל, למשפחה שפנתה במאי 2019 נקבע תור רק ביוני 2022 ולאחר מכן הוקדם התור לאפריל 2021. במסגרת עתירה שהגישה המשפחה, הודיע נציג רשות האוכלוסין כי החל מ-2021 ייקבע לפונים לבקשת אזרחות תור בתוך כשנה. עורכות הדין שייצגו את העותרים, עדי לוסטיגמן והגר שחטר, אמרו כי מדובר "ברע במיעוטו" וביקשו כי תקופת המתנה של שנה תהיה יעד ביניים.

השופטת דנה כהן-לקח ציינה בתשובתה כי על רשות האוכלוסין להשקיע את מירב המאמצים כדי שבהמשך יהיה צמצום נוסף בזמן ההמתנה לתורים. היא דחתה את הבקשה בעתירה לאפשר הגשת בקשות לאזרחות בלשכות אחרות או בדואר, ונימקה זאת בטענת הרשות כי ללשכת ואדי ג'וז יש את הנסיון והידע לטפל בבקשות.

השופטת הוסיפה בתשובתה כי "אין יסוד להתערב בעמדה המקצועית של רשות האוכלוסין לפיה נדרשת נוכחות פיזית של הפונים לצורך הגשת הבקשה, ולפיכך אין מקום לאפשר הגשתן באמצעות הדואר, לכל הפחות עד לפיתוח מערכת ממוחשבת שתאפשר 'הגשה מרחוק'".

לפי רשות האוכלוסין וההגירה בדיקת בקשה לאזרחות נמשכת שנה בממוצע. מתוך 2,084 בקשות שהסתיים בהן הטיפול השנה, 1,150 סורבו. זאת, כשכיום נותרו כ-1,500 בקשות שטרם הסתיים טיפולן - רובן מהשנה האחרונה.

3 שנים חלפו מהפנייה ועד מועד התור. תושבים במזרח ירושלים (צילום: רוני כנפו)

עו"ד לוסטיגמן הסבירה כי "אנחנו עדים לתופעה מדאיגה של הקשחת התנאים הלא כתובים ואף המצאת תנאים להתאזרחות". כך לדבריה, בחלק מהמקרים מסורבת בקשה של אשה שנולדה וחיה בעיר בשל חשד כי למשפחתה המורחבת יש נכס בגדה ואולי תרצה להשתקע בו.

ג'אנה, המתגוררת בכפר עקב, היא אחת מהן. היא הגישה בקשה לאזרחות בשנת 2016, וכשנה אחרי כן התחתנה עם תושב העיר שגם הוא הגיש בקשה. היא נדרשה שוב ושוב להעביר מסמכים נוספים, ובין היתר מסמכים הנוגעים לנכס בגדה של משפחתו של בעלה.

"אני לא אזרח של אף מדינה בעולם"

בדיון בעתירה שהגישה ג'אנה בעקבות דחיית הבקשה, אמרה נציגת רשות האוכלוסין כי "עצם העובדה שלחמה יש נכס בשטחים, עלה חשד ממשי לכך שהיא עצמה מתגוררת בנכס הזה", וזאת משום שכיום הם מתגוררים בנכס של המשפחה בכפר עקב.

גם בקשתו של בן זוגה אוסאמה נדחתה בנימוקים אחרים. "זה תלוי בעניין של גישה. הם מחפשים לדחות ולא לתת. אם יש אפשרות הכי קטנה אז דוחים", הוא אמר והסביר את הצורך באזרחות. "אני לא אזרח של אף מדינה בעולם". לדבריו, "אם אני נוסע לחו"ל והיה אסון במדינה שאני שוהה בה, מי יחזיר אותי הביתה, המדינה והשגרירות יחזירו? זה גם נותן לי זכויות, אני חי במולדת שלי, לא היגרתי מעולם. המולדת הפכה למדינה אחרת לפני שנולדתי ועכשיו אני במדינה אחרת. אני חי במדינה שאני לא אזרח שלה. מסתכלים אלי כזר, מסתכלים עלינו אחרת".

במקרה אחר, אמרה עו"ד לוסטיגמן כי היא סורבה בקשה בשל "קשר לפלילים" לאדם שאין לו כלל תיק פלילי, ובמקרה נוסף נדחתה בקשה של אשה בנימוק שלא יודעת מספיק טוב עברית, על אף שלדבריה היא כן יודעת. "האצטלות רבות ומגוונות ויחד עם משיכת הזמנים הקיצונית במתן אפשרות להגשת בקשות ובטיפול בהן עולה המסקנה המובהקת והכואבת כי בקשות אלו אינן רצויות לרשות האוכלוסין", הבהירה. מנגד, ברשות האוכלוסין דוחים את הטענה לשינוי ואומרים כי אלה התנאים לפי החוק, המהווים בסיס לאישור אזרחות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully