הממשלה אישרה הערב (שלישי) הטלת סגר כולל על המשק, שבמסגרתו תופסק לחלוטין פעילות מערכת החינוך למעט החינוך המיוחד, ופעילות המשק תצומצם למקומות עבודה חיוניים בלבד. הסגר הסגר יחל ב-7 בינואר, ויימשך 14 יום. מגבלת אלף המטרים תישאר על כנה, אך ההתקהלויות יצומצמו עוד יותר לחמישה אנשים בלבד במקום סגור, ועשרה אנשים בשטח פתוח.
בנוסף לכך, מי שרכש כרטיסים לפני הסגר יורשה לטוס לחו"ל במהלכו. הנכנסים לישראל ממדינות מסוכנות יועברו לבידוד במלוניות, כדי למנוע את המשך ההתפשטות של המוטציה הבריטית או הדרום אפריקנית. לאחר מכן יינתן היתר פרטני. כמו כן, שר האוצר ישראל כץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין יכריעו בניהם לגבי עבודות בנייה ותשתית. שר הסייבר דוד אמסלם הצביע נגד ההחלטה, משום שלא הוטלה הגבלה על השתתפות בהפגנות.
בפתח הישיבה הסכימו ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ כי יש לנקוט בצעדים להחמרת הסגר. "נטיל סגר הדוק וכולל, לצד המשך מבצע החיסונים", אמר נתניהו. "צריך לעשות מאמץ אחרון ביחד".
גנץ הביע אף הוא תמיכה בהידוק הסגר. "אין ספק שלנוכח מקדם ההדבקה של המוטציה והשפעותיה בכל מה שקשור להגברת ההדבקות, אנחנו צריכים לבצע צעדים רוחביים וכלליים להורדת היקף התחלואה", אמר גנץ. "אני מאמין שכל חברי הממשלה יבינו שצריך לעשות צעדים רוחביים על כולנו".
אל תפספס
היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת אמר בישיבה כי מקדם ההדבקה עומד על נתון גבוה במיוחד של 1.27. "מזמן עברנו את נקודת הפריצה של הגל הקודם, ואנחנו נמצאים בנקודה יותר גבוהה מבחינת התחלואה מזו שנכנסנו אליה בסגר הקודם", הבהיר. ממונה הקורונה, פרופ' נחמן אש טען כי למרות שיא של יותר ממאה אלף בדיקות ליום, "אחוז החיוביים רק הולך ועולה".
לדברי ממונה הקורונה, עד כה זוהו כ-30 מקרים ודאיים של המוטציה הבריטית בישראל, וכי ישנם גם 189 מאומתים שנדבקו מהם. הוא ציין כי "ניתוח שרשראות המגעים שלהם מובילים למאות רבות של חולים, במספר מוקדים ויישובים מזוהים קצבי הכפלה מהירים וחריגים, החשודים כעדות למוטציה". הוא הבהיר כי "ההערכה היא שהמוטציה כבר מפושטת בקהילה, וצפויה להגביר קצבי הדבקה". עם זאת, ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס ציינה כי "עד כמה שאנחנו יודעים החיסון עובד על המוטציה הבריטית".
"בגלל שהסגר הוא לא סגר, אז יש המשך שירות רפואי שגרתי בבתי החולים והעומס עליהם גדול", המשיך פרופ' אש. "הייתי הבוקר בשערי צדק, ואני יכול לומר שיש תפוסה של מעל ל-90%. יש להם יכולת להרחיב את מחלקת הקורונה, אבל זה יבוא על חשבון מחלקות אחרות בעלות תפוסה גבוהה גם כן".
הצעדים להידוק הסגר שנידונו בממשלה
- פעילות מערכת החינוך תופסק לחלוטין, למעט החינוך המיוחד
- פעילות המשק תצומצם למקומות עבודה חיוניים בלבד
- הסגר ייכנס לתוקף בחמישי בחצות
- ההתקהלויות יצומצמו ל-5 אנשים במקום סגור בלבד ו-10 אנשים בשטח פתוח
- מגבלת אלף המטרים תישאר על כנה
- הפגנות יוחרגו ממגבלת המרחק ויותרו לפי התקנות
- איסור שהייה בבבית מגורים של אדם אחר
- מי שרכש כרטיסים לפני הסגר יורשה לטוס לחו"ל במהלכו
- הנכנסים לישראל ממדינות מסוכנות יועברו לבידוד במלוניות
אדלשטיין הבהיר בישיבת הממשלה שהסגר לא יימשך רק עשרה ימים. "דיברתי בבוקר עם ראשי המסחר ושווקים ואחרים, וקודם כל אני שומע דיבורים שיוצאים לסגר של עשרה ימים. אנחנו בעוד עשרה ימים כנראה נהיה במספרים יותר קשים מהיום", אמר שר הבריאות והדגיש: "אמון הציבור מאוד חשוב, אני לא יודע להסביר איך סגרנו ב-8 אלף ופותחים בעשרת אלפים".
"אנחנו נמצאים במצב לא פשוט", הוסיף. "לא שמעתם ממני אף פעם את המשפט הזה - אנחנו על גבול קצה היכולת, גם של קופות החולים וגם של בתי החולים. כרגע כולנו מתחת לאלונקה". לדבריו, "צריך מדיניות של אפס החרגות - לאכוף בצורה הכי קיצונית. אם פוגשים מישהו ברחוב שאינו לובש מדים, צריך לשאול אותו מה הוא עושה מחוץ לבית".
שר החינוך יואב גלנט, שהתנגד עד לאחרונה לסגירת מערכת החינוך, הסכים כי "במידה והתלמידים ילמדו בהיקפים נרחבים - לא יתאפשר סגר כללי. כך נוכחנו בשבועות האחרונים". לדבריו, "הדבר קשור בתנועות הנלוות להפעלת מערכת החינוך, אם באופן חוקי ואם בניצול לא חוקי של התנועות הנרחבות סביב מערכת החינוך. לכן, למרות הצורך החיוני של התלמידים להגיע למוסדות החינוך - אני נאלץ לרתום את כל מערכת החינוך לצורך הלאומי של בלימת התפשטות המגיפה, באמצעות סגר קצר ואינטנסיבי בכל המשק ובכלל זה במערכת החינוך".
שר הפנים אריה דרעי: "אני מציע ששר הבריאות יסכם ויגיד את העמדה שלו. בכל הכבוד לא צריך לשמוע חמש או שש חוות דעת של מומחים. אין ספק שהמצב מסוכן וצריך סגר. אני מציע שהשרים יציעו את עמדותיהם, כל אחד על המשרד שלו".
שרת התיירות אורית פרקש הכהן: "זו החלטה מאוד משמעותית ולי זה שווה עוד חצי שעה, ולשמוע את כולם. יש נתונים נוספים. מגיע לציבור הזמן שלנו, גם אם נבזבז עוד שעה".
דרעי: "יש לך ספק שעושים סגר? כבר הודעתם את זה עם ראש הממשלה שעושים סגר עם הפגנות".
פרקש הכהן: "לא אני פרסמתי את זה".
מאיר בן שבת: "ניתן הצגה של 20 דקות למומחים".
נתניהו ציין כי "בתי החולים מתריעים בפנינו שאנחנו נכנסים לגל המסוכן ביותר מאז פרוץ המגיפה". לדבריו, "משרד הבריאות והמומחים מזהירים שאנחנו במצב חירום, ושאם לא נפעל מיד נאבד מאות רבות של ישראלים שימותו - ואף יותר מכך. אסור לנו לתת לזה לקרות".
נתניהו חזר בימים האחרונים על קריאתו להדק את הסגר בניסיון לסיים את המגיפה, ושר הבריאות יולי אדלשטיין דרש סגר "ללא הנחות לשום ענף ולשום מגזר". עם זאת, דרישותיהם עומדות בסתירה עם עמדה שהציג גנץ בימים האחרונים, לפיה יש לנקוט ב"אכיפה ומניעה במקומות שצריך" כדי למנוע סגרים במקומות שלא צריך.
מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי התייחס בישיבת הממשלה לנושא החיסונים, והסביר כי "הניסוי של החיסון של פייזר נוסה על שתי מנות, ה-FDA אישר אותו בתנאי שהוא מתקיים בשתי מנות. אין לפייזר שום מידע על היעילות של החיסון במנה הראשונה בלבד, ובמקום שבו הגנה אינה מושלמת הירידה יכולה לגרום ליצירת מוטנטים נוספים". הוא הבהיר כי "המלצת משרד הבריאות היא חד וחלק שתי מנות וגם כן עם החיסון של מודרנה כשיגיע".
"על מנת לשמור על המומנטום של החיסונים, אנחנו עושים מאמצים רבים כדי להביא עוד חיסונים, גם מפייזר וגם ממודרנה", הוסיף לוי, "אנחנו נחסן עד סוף ינואר כמיליון ו-800 מאות אלף איש בשתי מנות. על מנת להגיע לחיסון עדר צריך לחסן כמה מיליונים, והאוכלוסיה בת החיסון היא כשישה מיליון, בלי הילדים, ואז אולי עם אורח חיים נכון נוכל להגיע לשגרה אחרת ולפתוח את המשק. עד אז נצטרך לפתח שגרת חיים, אני לא סבור שנחייה עם הכל סגור עד סוף מרץ".
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה התייחס לעניין ההפגנות, ושאל למה מחריגים אותן. אדלשטיין ציין כי "מבחינה אפידמיולוגית ההפגנות הן סכנה. אבל אם נבוא עם ההצעה להגביל את ההפגנות שזה עדיף רפואית, כל השיח ישתנה". לדבריו, "כל התקשורת תפמפם שזה סגר פוליטי, וחלק מהציבור ישתכנע מזה וחבל".
"אני הצלחתי להתנהל ללא חשש שעושים צעדים פוליטיים, ובמצב הנוכחי בריאות הציבור יקרה מדי והתמיכה הציבורית יקרה", המשיך. "הלוואי והייתי יכול גם לעצור את הבלאגן הזה של ההפגנות, אין ספק שיש שם הדבקה".
מאוחר יותר, התייחס גם שר הסייבר דוד אמסלם להפגנות: "זה מחורר את הספינה".
בני גנץ: "זה חלק מהחוק, אני חושב שלא צריך להפגין בעת הזו, אבל לא צריך לאסור את זה".
אורית פרקש הכהן: "במה אתם מתעסקים בעת הזו שסוגרים את המדינה?"
נתניהו: "צריך לדון בזה בנפרד, אני לא מציע שנעשה את זה כרגע, ואולי גם לא בהמשך".
גנץ: "אני מבקש מכל השרים מכחול לבן להפסיק להתייחס להערות בנושא ההפגנות. זה מותר לפי החוק".
בהמשך הוויכוח, אמסלם צעק על היועמ"ש אביחי מנדלבליט: "אתה השחלת את נושא ההפגנות לחוק".
פנינה תמנו שטה: "ההשתלחות שלך ביועץ המשפטי לממשלה לא מקובלת. כאישה דתייה אני פחות אוהבת את ההפגנות וחשוב לי בתי הכנסת, אבל היכולת שלנו לקחת החלטות קשות נשאבות מזה שמאשרים לאזרחי המדינה להפגין. בדיון כל כך חשוב מה שיצא מכאן זה סגירת חשבונות שלך עם היועמ"ש. זה ממש לא ראוי".
אמסלם: "מאיפה הבאת סגירת חשבונות?"
תמנו שטה: "אתה מאשים".
אמסלם: "אל תתני לי ציונים".
תמנו שטה: "יש חוק, תרצו לתקן אותו - תביאו ואנחנו חצי מהממשלה ולא נאפשר את זה".
אמסלם: "יש פרופורציות. יש חשוב ולא חשוב. זה דיני נפשות, יש אנשים ששיקול הדעת שלהם לא במקום".
תמנו שטה: "במבחן התוצאה, לי ולך יש יכולת להכריע לגבי סגר רק כי אנחנו מאפשרים להפגין".
השרה אורית פרקש הכהן: "אני אכן מבינה שהמצב דורש הגבלות משמעותיות. אני רוצה להגיד שאני בדיון הקודם לא חשבתי שצריך להרחיב כפי שהרחבנו את מערכת החינוך. כאמא לילדה בבית ספר יסודי אני רואה שגם בקפסולות יש הרבה מאוד בידודים. בצורה די עקבית באיזון בין היכולת לאפשר חמצן לכלכלה לבין פתיחה רחבה של החינוך, אני חושבת שטוב נעשה אם נצמצם את החינוך לטובת הכלכלה".
"אנחנו מבינים שצריך עכשיו סגר, עלינו להחליט איפה אנחנו מקלים", המשיכה. "כאזרחית, אני חושבת שצריך לדבר שוב על עסקים ללא קבלת קהל. 'סלף רגוליישן' זה שגוף מבקר את עצמו - לא תמיד זה עובד אבל בעסקים ללא קבלת קהל זה עבד פנטסטי. אין ספק שבמבחן ההדבקה זה לא מגיע מאותם אנשים בסקטור העסקי ללא קבלת קהל. צריך להסמיך את שר האוצר, בדיוק כמו בסגר השני, שישבו עם משרד הבריאות".
"הסתכלתי על התוספת של אותו הלילה והצליח משרד האוצר לפתוח את העסקים ללא קבלת קהל והסגר הזה היה מאוד מוצלח עם ירידה חדה בתחלואה. רק אתמול העברנו את הסיוע בארנונה לחברות הגדולות, שגם הן כבר הגיעו לפגישה שנדרשת לסיוע וכבר כתבנו באותה החלטה שאנחנו מקצצים ב-50% את המענקים כדי שיהיה לנו כסף לסייע לעסקים".
שר האוצר כץ: "כל מה שקרה במענקים הוא שתרחיש הייחוס של סוף יוני עבר לסוף מאי. לא לקחנו לאף אחד שום דבר, כי ההערכה היא שלא יהיו זכאים".
פרקש הכהן: "נכון, השמיכה קצרה ואנחנו מנסים לאזן את העלויות הכלכליות של המשבר. זה קרה כבר בסגר הקודם, היתה תוספת, בין אם של שירותים חיוניים לבין של חמצן לתשתית הכלכלית שתעבוד. אני חושבת שצריך לעשות את זה שוב. במה שעובד צריך לתת לאוצר ושר הבריאות לעבוד. ברור שאין מצב לדבר על סגר ושאנשים יסעו לסגר באילת. זה אחרת".
בהמשך הישיבה נתניהו ציין כי ההחלטה על הידוק הסגר תצטרך לעבור גם בכנסת. "הממשלה הולכת לאשר הטלת סגר כללי אבל צריך שהכנסת תאשר את זה מיד - זה עניין של הצלת חיים", אמר.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי אמר כי צריך להסביר לציבור שהסגר לא מתקן טעויות שנעשו בהחלטות הממשלה, אלא מוטל בעקבות הגעת המוטציה הבריטית. "הוא מטפל בסכנה האפשרית של הווריאנט הבריטי ובאסון שעלול להתרחש כאן בעוד כמה שבועות אלמלא פעולות המנע שאנחנו דנים בהן הערב. הציבור חייב להבין את הסכנה ולשתף פעולה ככל שיוכל".
הוא הבהיר כי חשוב שהמגבלות יחולו על כל המדינה ועל כל אוכלוסיית המדינה. "חייבים לקרוא למנהיגי כל הקהילות וכל הציבורים לשתף פעולה ולמלא אחרי הוראות הממשלה כלשונן, בהקפדה מלאה". בנוסף, ציין כי "חייבים לדון באופן מידי באסטרטגיית היציאה מהסגר. לא רק מתי זה קורה, אלא גם מה פותחים, מתי ובאילו התניות".
לקראת הישיבה, שרי כחול לבן קיימו ישיבת התייעצות כדי לגבש את עמדת המפלגה בנוגע להידוק הסגר. במהלך הישיבה גנץ אמר כי כחול לבן תתמוך בסגר מלא למשך עשרה ימים - "כולל סגירת מערכת החינוך וללא החרגות של מגזרים. עם זאת, לא נאפשר פגיעה בזכות ההפגנה". דבריו נאמרו ברקע המחלוקת עם הליכוד על אופי ההגבלות.