החל מהשבוע הבא, מי שירצה לערער לבית המשפט העליון על פסק דין אזרחי יידרש להפקיד ערובה בגובה 35 אלף שקלים, כשערעור לעליון על פסק דין של בית משפט מינהלי "יעלה" 30 אלף שקלים, ומי שיבחר לערער לבית משפט מחוזי על פסק דין של בית משפט השלום יצטרך להפקיד בין 15 ל-20 אלף שקלים - כך עולה מתקנה חדשה שפרסם השבוע שר המשפטים היוצא אבי ניסנקורן. בלשכת עורכי הדין מתנגדים לתקנה וטוענים כי היא פוגעת בזכות הגישה לבתי המשפט.
כל מי שמגיש ערעור על פסק דין או על החלטה אזרחית נדרש להפקיד סכום כספי, כדי להבטיח שאם בית המשפט יטיל עליו תשלום הוצאות, יהיה מאיפה לגבות אותן. עד היום, מי שקבע את גובה ההפקדה היה רשם בית המשפט או המזכירות, שעשו זאת באופן פרטני בכל תיק. התקנה החדשה נועדה להבטיח אחידות, וקובעת "מחירון" להפקדות בכל הליך.
לקריאה נוספת בנושא
"המחירון" החדש לערעורים בבתי המשפט
- ערעור "כללי" לעליון - 35 אלף שקלים
- ערעור לעליון בתביעת נזקי גוף או תאונת דרכים - 20 אלף שקלים
- ערעור לעליון לפי חוק חדלות פירעון או פשיטת רגל - 5,000 שקלים
- ערעור לעליון בעתירה מינהלית - 30 אלף שקלים
- ערעור למחוזי מול שופט אחד - 15 אלף שקלים
- ערעור למחוזי בפני הרכב - 20 אלף שקלים
- ערעור בעניין משמורת או מזונות קטינים - 7,500 שקלים
- ערעור למחוזי בעניין הקשור לאלימות במשפחה - ללא ערבות
- ערעור למחוזי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים - ללא ערבות
התקנה פורסמה להערות הציבור בהליך מקוצר מאוד. בדרך כלל לציבור ניתנים כמה שבועות להגיב על תקנות חדשות לפני שהן נכנסות לתוקף, אולם התקנה פורסמה שלשום ולציבור ניתנו שלושה ימים בלבד להעיר עליה, עד היום (רביעי) בחצות. נראה כי המטרה היא שניסנקורן יוכל לחתום על התקנה מחר, עוד לפני שההתפטרות שהגיש תיכנס לתוקף. כך, התקנה עצמה תיכנס לתוקף ביום שישי, יחד עם כלל תקנות סדר הדין האזרחי החדשות.
בעוד הסכומים על ערעורים "כלליים" לבית המשפט העליון מגיעים לעשרות אלפי שקלים, במקרים אחרים הסכומים שנקבעו נמוכים בהרבה. למשל, הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטות לפי חוק אלימות במשפחה לא ידרשו הפקדה כלל, וכך גם החלטות לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת וחוק נכי המלחמה בנאצים.
אנשים שמיוצגים על ידי הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים - שמייצגת בעלי דין מעוטי יכולת בהליכים אזרחיים - יצטרכו להפקיד שליש מהסכום הקבוע לאותו הליך, ובכל מקרה לא יותר מ-5,000 שקלים.
יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, וחבר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד ערן גולן, פנו היום במכתב דחוף לניסנקורן וביקשו לעצור את התקנה החדשה. לדבריהם, "הסכומים המצוינים בטיוטת התקנות מלמדים על התעלמות מהמצב הכלכלי הקשה השורר במדינה, שילך ויחמיר בחודשים הקרובים. בעת הנוכחית משמעה הפיכת מערכת המשפט למערכת שבה זכות הערעור הופכת להיות פריביליגיה של מתי מעט".
הלשכה מבקשת מניסנקורן לדחות את החתימה על התקנה החדשה, ולהקים ועדה ציבורית בשיתוף נציגי הלשכה שתדון בגובה הערובה, ובעצם הצורך בהפקדת ערובה.
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות גובשו במשך שנים, ולפני כשנתיים הכריזה עליהן שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. הן נועדו לייעל את ההליך האזרחי ולהחליף את מאות התקנות שהיו קיימות אז שנכתבו כטלאי על טלאי. מאז אותה הכרזה מנהלת לשכת עורכי הדין מאבק נגד התקנות. השרה שקד ומחליפה אמיר אוחנה הסכימו לדחות את מועד כניסת התקנות לתוקף, אולם ניסנקורן קבע סופית כי הן ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021 - יום שישי הקרוב.
הלשכה ו"התנועה למשילות ודמוקרטיה" פנו לבג"ץ כדי למנוע את כניסת התקנות לתוקף, וטענו כי יש לקבוע את ההסדרים החדשים בחוק של הכנסת, ולא בתקנות שמוציא שר המשפטים. השופטים ג'ורג' קרא, עוזי פוגלמן ואלכס שטיין דחו את העתירות, וקבעו כי לשר נתונה סמכות להתקין את התקנות, ואין עילה להתערבות של בית המשפט. השופטים אף מתחו ביקורת על הלשכה, שהיתה מעורבת בגיבוש התקנות וכעת נאבקת בהן.