המענה לטיפול בשבץ מוחי מעלה פערים משמעותיים בין בתי החולים במרכז לבין הפריפריה - כך עולה מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם שלשום (ראשון). זאת, כתשע שנים לאחר פרסום חוזר מנכ"ל בנושא, בו פורטו הנחיות להתארגנות בתי החולים למתן טיפול באירוע מוחי, ושש שנים לאחר שפורסמה תכנית הכוללת צעדים שנועדו לאפשר טיפול מהיר ככל האפשר.
על פי הדוח, הפערים נובעים מהיעדר הסדרה רשמית של יחידות קיימות ברישיונות בתי החולים, וזאת בשל חוסר במידע מלא בידי משרד הבריאות ובגלל החלטות רגולטוריות שקיבל המשרד וטרם עוגנו בחוזר או במסמך רשמי אחר.
כך, בישראל קיימים כיום תשעה מרכזי-על לטיפול בשבץ מוחי - בתי החולים שיבא בתל השומר, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, רמב"ם בחיפה, יצחק שמיר בצריפין, סורוקה בבאר שבע, שערי צדק בירושלים, הדסה עין כרם בירושלים, איכלוב בתל אביב והמרכז רפואי רבין-בילינסון בפתח תקווה. בבתי חולים אלה מבוצע צנתור מוח. היחס בינם לבין האוכלוסייה בישראל הוא של 1.1 מרכזים למיליון נפש, כשהיחס המקובל בעולם הוא מרכז מצנתר אחד לכל מיליון תושבים.
לקריאה נוספת בנושא
אולם, בעוד הנתון הכלל ארצי מניח את הדעת, הדוח שפורסם מראה כי הפיזור הגיאוגרפי של בתי החולים יוצר פערים קשים בין מחוזות שונים. במחוז צפון למשל, יש מרכז אחד לכל 1.47 מיליון תושבים. לעומת זאת במחוז חיפה יש מרכז אחד לכל 1.05 מיליון.
את ההבדלים המשמעותיים ביותר ניתן לראות בין מחוז דרום, שם יש מרכז אחד על כל 1.33 מיליון תושבים, בעוד במחוז תל אביב יש מרכז אחד ל-730 אלף. בירושלים המספר מצטמצם אף יותר - ל-580 אלף תושבים.
הטווח הטריטוריאלי של מחוז דרום נע בין ערד במזרח, גדרה במערב ואילת בדרום, כשלכל אורך הפריסה הזו רק בית החולים סורוקה בבאר שבע נותן מענה במקרה של שבץ. כך, שבמקרה של אירוע מוחי, המטופל ייאלץ לנסוע מרחק רב, בעוד באירועים כאלה זמן הטיפול הוא קריטי ביותר.
שבץ מוחי או אירוע מוחי הוא מצב רפואי אקוטי הנגרם בשל הפסקה פתאומית בהספקת הדם לרקמת המוח. בדומה לאיברים אחרים בגוף, על מנת לתפקד בצורה תקינה המוח זקוק לחמצן ולחומרים מזינים המסופקים על ידי הדם ואם הספקת הדם מוגבלת או מופסקת נגרמים נזק נוירולוגי ופגיעה מוחית.
גורמי הסיכון לשבץ מוחי כוללים, בין היתר, גיל מבוגר, מחלות לב, סוכרת ותסמונת מטבולית, הפרעה בשומני הדם, מחלת כלי דם גדולים, השמנת יתר, היסטוריה משפחתית, אלכוהול, הפרעות במרכיבי הדם, עישון, חוסר פעילות גופנית ותזונה לא בריאה. גורם הסיכון השכיח ביותר הניתן לטיפול הוא יתר לחץ דם המצוי אצל יותר מ-60% מהלוקים במחלה. בנוסף, אנשים שלקו בעבר בשבץ מוחי או חוו אירוע מוחי חולף נמצאים בקבוצת סיכון לאירועי מוח עתידיים.
בשנת 2016 שבץ מוחי היה הסיבה השנייה בגודלה לתמותה בעולם (לאחר מחלת לב כלילית) ובשנה זו מתו מהמחלה 5.5 מיליון איש. בישראל, מתו משבץ מוחי באותה השנה כ-2,000 בני אדם. לפי משרד הבריאות, שבץ מוחי מהווה נטל משמעותי על מערכת הבריאות הנובע מהיקף התופעה. טיפול מתאים עשוי להפחית באופן משמעותי את התחלואה ואת הסיכון הגבוה לתמותה ולנכות קבועה, וזאת בתנאי שהוא ניתן בחלון זמן מסוים.