בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי אין לחייב הורים לחסן את ילדיהם נגד טטנוס. בדיון הנוגע לבקשת צוות רפואי לחסן ילדה שנפצעה ברגלה, קיבל השופט ערפאת טאהא את ערעור ההורים ופסק כי תהיה זו "התערבות דורסנית" בקבלת ההחלטות שלהם, בין היתר בעקבות הזמן שעבר מאז הפציעה.
במקרה שהתרחש בחודש שעבר, הילדה נפצעה בקרסול אחת מרגליה בעת שקפצה על טרמפולינה. היא אושפזה בבית החולים פוריה בטבריה, ושלצוות הרפואי התברר שאינה מחוסנת לטטנוס, מחלה זיהומית קשה שעלולה להביא למות החולה, ביקשו מהוריה לחסן אותה. אך ההורים סירבו לבקשה, ואחרי ארבעה ימי אשפוז הוציא את בתם מבית החולים.
לקריאה נוספת בנושא
בעקבות המעשה, פנה משרד הרווחה לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה בדרישה להורות להורים לחסן את בתם. לבקשה צורפה חוות דעת של פרופ' דניאל גליקמן, מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בילדים מבית החולים פוריה, שקבע כי "על הילדה לקבל בהקדם האפשרי חיסון". המומחה ציין כי הסביר להורים את החשיבות הרבה של החיסון, על אף הזמן שעבר מהפציעה, את חומרת המחלה והיעדרו של טיפול בה, ואת בטיחות ויעילות החיסון. למרות זאת, ההורים עמדו בסירובם.
בית המשפט קיבל את בקשת המשרד וקבע כי יש לחסן את הילדה כדי לשמור על שלומה ולמנוע ממנה את הסיכון שבמחלת הטטנוס, "העולה כדי סכנת חיים". בתגובה, ההורים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, בייצוג עו"ד אלעד יערי תוך קבלת סיוע משפטי מעורכי הדין תמיר טורגל, סופיה שטיין-עיני ודנה סרבי-קובלסקי המייצגים את עמותת "חיסונים - בחירה מושכלת", וייעוץ רפואי מדר' חיים רוזנטל.
ההורים טענו כי מאחר שחלפו כבר 21 ימים מפציעת הילדה, הסיכון להדבקה בטטנוס עבר, ולכן חלף הטיעון של דחיפות וסכנת חיים ממשית וכבר אין צורך בחיסון. מנגד, נציג משרד הרווחה טען כי נוכח הפצע ממנו סבלה הילדה ומהזיהום שהתפתח בעקבותיו, קיימת אפשרות ממשית שהילדה נדבקה בחיידק ועל כן עדיין קיימת דחיפות מידית לחיסון.
"התערבות בית המשפט תפגע בכבוד האדם"
השופט קיבל את הערעור, וקבע כי הילדה החלימה ושחיסון הטטנוס במצב זה הוא טיפול מונע. "התערבות בית המשפט וכפיית טיפול בניגוד לעמדת ההורים היא התערבות דורסנית, שיש בה פגיעה בכבוד האדם, באוטונומיה שלו ובשלמות גופו. התערבות זו תיעשה רק במקרים בהם מגיע בית המשפט למסקנה כי היא דרושה לצורך טיפול רפואי דחוף, שהקטין או החסוי זקוקים לו באופן מידי בשל בעיה רפואית קיימת שממנה הוא סובל, וכי אי-התערבות עלולה לגרום לקטין או לחסוי נזק הפוך ובלתי הפיך", אמר.
"אין הוראת חוק זו מסמיכה את בית המשפט לכפות חיסון מונע לילדיהם ואין היא מאפשרת התערבות מצידו של בית המשפט כדי למנוע מחלה עתידית אפשרית", הוסיף. "כפי שבית המשפט לא כופה על ההורים לחסן את ילדיהם מפני חצבת, חזרת אדמת, שיתוק ילדים, דלקת כבד A, אבעבועות רוח ונגד מחלות רבות אחרות שהשלכותיהן חמורות ביותר - כך אין מקום לכפות על המערערים חיסון נגד טטנוס".
פרופ' גליקמן אמר לוואלה! NEWS כי טענות ההורים אינן נכונות, מפני שלמחלת הטטנוס יש 6% להופיע גם לאחר שלושה שבועות מההדבקה. "נכון שהסיכויים לא רבים, אבל עדיין קיימים", הבהיר. "יש דיווחים על הופעת המחלה גם אחרי חצי שנה. זה שהפצע נסגר, זה לא אומר שאין בו את חיידקי הטטנוס".
גליקמן הסכים עם הטענה ש"הורים רוצים לעשות רק טוב עבור ילדיהם", אך הוסיף כי הוא "סבור שהימנעות מחיסון חשוב כל כך היא חסרת אחריות. נכון שטטנוס היא מחלה נדירה, אבל כל מקרה יכול להימנע ולחסוך מחלה קשה שמלווה בסבל נוראי. אני לא יכול להבין אנשים שלא מתחסנים. כשרואים נתונים מדעיים לגבי חיסונים רואים שיעילותם היא 90%-100%. אין תחום נוסף ברפואה שיעילותו גבוהה כל כך".
בעמותת "חיסונים - בחירה מושכלת" מסרו כי "העמותה מברכת על פסק הדין החשוב במיוחד בימים אלה, ככל שמתגברת מדיניות של שלילת זכויות מאנשים שבוחרים לא להתחסן, בניגוד לחוק ולנורמות המקובלות. החלטה על קבלת טיפול רפואי כלשהו, ובכלל זה טיפול רפואי מונע כדוגמת חיסונים, הינה החלטה אישית של ההורים ואסור להפעיל עליהם אמצעי שכנוע ולחץ פסולים. חשוב שההורים ידעו לשמור מכל משמר על זכויותיהם שלהם ושל ילדיהם".