הסגר השלישי יחל הערב (ראשון) בשעה 17:00 ותלמידי כיתות ה' עד י' יחזרו ללמוד מהבית, כשעבור חלקם לא מדובר במקום בטוח, ועבור אחרים הלימודים מרחוק אינם אפשריים. ההגבלות החדשות צפויות להחמיר את המצב הקשה של רבים מבני הנוער והצעירים בסיכון. מדוח עמותת עלם שמתפרסם הבוקר, עולה כי מצבם של הצעירים הולך ומחריף ככל שעובר הזמן.
בחודשים ספטמבר עד נובמבר פנו 6,517 צעירים לקבלת סיוע מהעמותה - עלייה של 41% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עבור 1,700 מהצעירים זוהי פנייה ראשונה לעמותה. כמו כן, נרשמה החמרה בתופעות - ויותר פונים דיווחו על דיכאון וחרדה, בדידות, פגיעות עצמיות, שימוש באלכוהול וסמים וכן על מקרי אלימות.
לקריאה נוספת בנושא
ההחמרה במצוקות בני הנוער והצעירים נרשמת הן ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך גם ביחס לחודשים קודמים של תקופת הקורונה. 2,272 צעירים דיווחו בחודשים ספטמבר עד נובמבר כי הם סובלים מדיכאון וחרדה - פי 4.4 משנה שעברה ופי 1.4 לעומת החודשים הקודמים. פי ארבעה צעירים דיווחו כי סבלו מאלימות פיזית, מילולית או מינית ביחס לחודשים מרץ עד מאי.
גם מספר המדווחים על בדידות גדל במהלך תקופת הקורונה מ-1,359 בחודשים הראשונים ל-1,459 בשלושת החודשים האחרונים. כמו כן, כמעט פי שניים מהצעירים דיווח על פגיעות עצמיות בחודשים אלה.
לפי הדוח, מספר הצעירים שעלם מסייע להם מעיד כי 16% דיווחו שנשרו מבתי הספר, וכשבוחנים רק את החברה החרדית - המספרים גבוהים אף יותר ומגיעים ל-26%.
יואב, בן 22 שמתנדב במרכז נוער בחולון של עלם, מספר כי בתקופה זו בני נוער רבים מתקשים בלימודים מרחוק, ובפרט אלה שגם במוסדות החינוך התקשו להתרכז בלימודים. "מקבלים נערים מכל מיני בתי ספר, אפשר לראות שהמצב לא הכי טוב, הם לא מוצאים עניין בשיעורי הזום, ואנחנו מקבלים הרבה פניות על בקשה לעזרה ללימודים, יותר מהרגיל", סיפר.
כמו כן, יואב ציין כי רבים מהנערים המגיעים אליהם נמצאים שעות ארוכות ברחוב, משום שמוסדות החינוך סגורים. "ביטלו להם את המסגרת, אז נערים שאהבו להיות ברחוב אחרי שעות הלימודים, עכשיו הם כל הזמן ברחוב כי אין בית ספר", הבהיר יואב. "הם מחפשים תעסוקה במקום אחרי שש שעות, אחרי שלוש שעות בזום". יואב נעזר בעצמו בשירותי המרכז כשהיה נער, והדגיש כי הסיוע בגילאים אלה "זה הזמן הקריטי לכוון ולהיות איתם בתהליך".
"שוקעים לתוך הדיכאון"
בדוח הזוכרו גם עדויות של צעירות המתארות את הקשיים בתקופה זו. "אני מרגישה שאני שוקעת לתוך הדיכאון והחרדה. רוב היום אני פשוט שוכבת במיטה, אם אני לא ישנה אני מנסה להתעסק בטלפון כדי להסיח את הדעת אבל אני מרגישה שאני שוקעת", תיארה בת 17. "אני עייפה בקטע לא בריא, אין לי תיאבון, אין לי חשק אפילו לדבר. הפרצוף שלי חיוור, העיניים כבדות, אני מרגישה שאני ריקה מבפנים".
מנגד, דני (שם בדוי), תלמיד כיתה י"ב, אמר כי הוא מצליח להתמיד בלימודים אחרי שנתיים שבהן הסתייע בעלם, אך מתאר גם קשיים שעלו. "הגיעה הקורונה ואמרו שאין מרחב היום, ואני חשבתי 'מה עושים, איך אני טוען את המצבר לשבוע'. עשו זום ועדיין זה לא היה אותו דבר וגם בקשר טלפוני. קשה להבין כמה תמיכה של חצי שעה יכולה לעזור לכל", סיפר.
דני הביע תקווה שבסגר הנוכחי יוכלו להמשיך כרגיל בפעילות. "לפני שנתיים הייתי אומר שזה מטורף שאני לא יוצא מהבית, עכשיו אני יותר גדול ובוגר ומבין שזה חלק מהאתגר בחיים, זאת המציאות וצריך ללמוד לחיות עם זה".