חתימת הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב מעוררת ויכוח בעולם הערבי בשאלה האם הם מותרים לפי האסלאם. פוסק הלכה בכיר באיחוד האמירויות הערביות, למשל, העניק הכשר להסכמי אברהם כשקבע שהשריעה מייפה את כוחו של השליט לכרות חוזים בינלאומיים כראות עיניו.
אישיות דתית אחרת גייסה פסק הלכה (פתווא) של המופתי בערב הסעודית לשעבר שיח עבד אל-עזיז בן באז משנות ה-90, שהתיר להתפייס עם היהודים אם זה בטובתם של המוסלמים, על רקע הסכמי אוסלו.
פסקי הלכה נגדיים התפרסמו מטעם הממסד הדתי בלוב ואיגוד חכמי הדת של פלסטין בעזה. אלו מציגים את הסכמי אברהם כבגידה באומה ובקודשיה, שירות חינם לאויב והפרה של חוקי האסלאם. בסודאן, שהכריזה גם כן על כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל, התפרסמו פסקי הלכה סותרים מטעם שני גופים דתיים מתחרים, האחד מתיר והשני אוסר, ובעומאן התומכת בנורמליזציה, פסק המופתי לאחרונה דווקא נגד.
עוד בוואלה!
בערב הסעודית, שטרם התברר אם תצטרף להסכמים עם ישראל, לא התבטאו חכמי הדת בשבח הנורמליזציה או בגנותה, אך יצאו בשורת הצהרות אחרות המלמדות על שינוי ביחס לישראל. הבולט שבהם הוא המופתי הסעודי, שאסר כבר לפני שלוש שנים על פגיעה בישראלים בהר הבית, וקבע שהפגנות התמיכה בפלסטינים המתקיימות בעולם הערבי אינן מועילות, ושחמאס הוא ארגון טרור.
השמטת ביטויים אנטישמיים ואנטי ישראליים מתכניות הלימודים בערב הסעודית בשנה האחרונה היא סימן נוסף לתמורה ביחס לישראל. למגמה זו הצטרף בשבועות האחרונים האמאם של המתחם הקדוש במכה, שציין בדרשת שישי את יחסו הטוב של הנביא מוחמד לשכנו היהודי. אלה עשויים להעיד על הכשרת הקרקע לכינון יחסים עם ישראל, או לכל הפחות לקבלת ההסכמים הנרקמים בינה לבין למדינות אחרות באזור.
סימן אפשרי נוסף להתקרבות לישראל הוא פסק ההלכה של מועצת חכמי הדת הסעודיים, הקובע שתנועת האחים המוסלמים, הידועה בעמדות אנטישמיות ובהתנגדות להסכם השלום עם ישראל, היא ארגון טרור.
האחים עלו לשלטון במצרים ב-2012 בבחירות דמוקרטיות לאחר נפילתו של מובארק, והודחו ממנו בהפיכה צבאית כעבור שנה בלבד. מאז הם סובלים דיכוי חסר תקדים תחת הנשיא א-סיסי, וזאת למרות שהזרם המרכזי של התנועה דוגל באי-אלימות.
הפיצול הפוליטי בין תומכי האחים למתנגדיהם חרג מגבולות מצרים ויצר קיטוב אזורי. בצד האחד ניצב מחנה התומכים, הכולל את קטר וטורקיה. סעודיה מובילה את המחנה הנגדי, הכולל את מצרים, האמירויות ובחרין - ארבעתן הכריזו על האחים המוסלמים כארגון טרור כבר לפני כמה שנים. לכן, הגיבוי שהעניקו הממסד הדתי הסעודי, והאמירתי אחריו, להכרזה זו דווקא עכשיו מעלה את הסברה שמדובר בצעד פרו-ישראלי.
הסעודים חוששים שביידן יקים לחיים את האחים
אולם הבחירה בעיתוי זה איננה קשורה רק לגל הנורמליזציה ולכך שיורש העצר הסעודי בן-סלמאן חפץ בדימוי מתון. המניע העיקרי הוא הניסיון למנוע הרמת ראש מחודשת של האחים המוסלמים לאור חילופי הממשל בארצות הברית. הסעודים חוששים שהנשיא הנכנס ג'ו ביידן עלול להקים לחיים את האחים.
ייתכן אף שההכרזה של הממסד הדתי הסעודי והאמירתי כוּונה כדי לעודד את הנשיא היוצא להכריז בעצמו על האחים המוסלמים כארגון טרור זר, בטרם ימסור את מפתחות הבית הלבן בינואר 2021, מהלך שהוא מקדם מאז ביקור א-סיסי בוושינגטון ב-2019.
עם זאת, גורמי ממשל שונים מתנגדים לצעד זה בטענה שהדבר יפגע ביחסי ארצות הברית עם מדינות שבהן האחים המוסלמים שותפי ממשל לגיטימיים, כמו תוניסיה, ויגביר את האסלאמופוביה בארצות הברית. הכרזה כזו תוביל לחיסול כל הפעילות של האחים באמריקה, ותעודד הכרזות דומות במדינות אחרות, בראשן מדינות האיחוד האירופי.
בחירת העיתוי הנוכחי נובעת גם מהשאיפה לנצל את המומנטום של מסע המעצרים והחקירות שמתקיים בשבועות האחרונים בצרפת ובאוסטריה נגד גורמי אסלאם פוליטי, ובראשם האחים המוסלמים, מאז פיגועי הטרור האחרונים בווינה ובניס. בהקשר זה, גם בסעודיה התרחשו לאחרונה מספר פיגועים נגד יעדים הקשורים לצרפת.
בביקורו בפריז באמצע דצמבר דיבר גם א-סיסי על אחדות גורל בין מצרים לצרפת במאבק בטרור של האחים המוסלמים. הנשיא עמנואל מקרון, מצידו, הזדהה עם הסנטימנט האנטי-אסלאמיסטי והעניק לא-סיסי אות כבוד. בשעה שהפרלמנט האירופי קרא למדינות האיחוד לבחון מחדש את יחסיהן עם מצרים בשל ההידרדרות החמורה ביחס הרשויות לזכויות אדם, מקרון התעלם מכך לחלוטין.
בלחצם של א-סיסי, בן-סלמאן ובן-זאיד, בשבוע שעבר נרתם גם אל-אזהר, מוסד הפסיקה הבכיר במצרים ובעולם הסוני בכלל, לקמפיין נגד האחים המוסלמים. לאחר ששר ההקדשים והמופתי של מצרים הביעו כבר תמיכה בפסק ההלכה הסעודי, קבע אל-אזהר באופן תקדימי כי חל איסור הלכתי להצטרף לאחים המוסלמים ולתנועות קיצוניות אחרות.
פתווא זו היא הפעם הראשונה שבה עושה אל-אזהר דה-לגיטימציה לאחים המוסלמים, ומכאן חשיבותה. עד כה, מוסד הפסיקה של אל-אזהר, עליו הטיל א-סיסי בראשית כהונתו לחדש את השיח הדתי בהוקעת הקיצוניות האסלאמית ועידוד סובלנות ומתינות, נמנע בעיקשות מתיוגם של האחים כארגון טרור, כשם שנמנע מסיווגו של דאעש כארגון כופר.
על אף שאל-אזהר התייצב לצד א-סיסי וגיבה את ההפיכה הצבאית נגד האחים, הפער ביניהם מתרחב, וא-סיסי מנסה לקצץ את כנפיו של אל-אזהר ולחזק מוסדות דתיים אחרים על פניו. הפתווא מעוררת הדים, אפוא, משום שזו גם הפעם הראשונה שבה נכנע אל-אזהר ללחצו של א-סיסי להשחיר את פני האחים ותנועות פונדמנטליסטיות בכלל.
עם זאת, אל-אזהר לא הלך עד הסוף ולא הכריז על האחים המוסלמים כארגון טרור כמו שעשו בערב הסעודית והאמירויות - מה שמלמד שהמוסד לא היה שלם עם ההחלטה, שאולי גם נכפתה עליו.
מכל מקום, נראה כי שרשרת הפסיקות של הממסד הדתי בערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים נגד האחים המוסלמים נובעת לא מאהבת ישראל, אלא משנאת האחים המוסלמים ומרצונם של מנהיגי מדינות אלה לנעוץ עוד מסמר בארון הקבורה של התנועה. כך או כך, פוסקים בולטים בעולם המוסלמי הסוני קבעו: כן לנרמול היחסים עם ישראל, לא לפיוס עם האחים המוסלמים.
פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר בוועד המנהל של מיתווים. ד"ר לימור לביא מלמדת במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחברת הדסק לחקר רשתות חברתיות בעולם הערבי במרכז דיין