ההצבעה במליאה הלילה (שלישי) נגד דחיית פיזורה של הכנסת מעמיק עוד יותר את משבר התקציב. הכנסת צפויה להתפזר בחצות, והמשמעות המיידית היא אי אישור תקציב 2020. כמו כן, 2021 תתחיל עם תקציב המשיכי מרסן שאושר עוד ב-2018, ואינו רלוונטי לצרכי המדינה - במיוחד על רקע משבר הקורונה.
בהנחה שהכנסת אכן תתפזר, ללא אישור התקציב לשנת 2020 ולשנת 2021, גובה ההוצאות של משרדי הממשלה בשנה הבאה יהיה תלוי בכמה תיקוני חקיקה בחוק יסודות התקציב ובחוק יסוד: משק המדינה.
הדרג המקצועי של משרד האוצר נערך מבעוד מועד לתרחיש שנראה היה בלתי אפשרי. כדי להימנע מהמצב של קטסטרופה כלכלית, כבר לפני שלושה שבועות הופצו להערות הציבור תזכירי החוק שאמורים לאפשר את תפקודם התקין של משרדי הממשלה גם ללא תקציב מאושר.
אל תפספס
אלא שמאז לא קרה הרבה. ישיבת הממשלה שהייתה אמורה לדון בתזכיר החוק בוטלה ארבע פעמים ותזכיר החוק לא קודם, מה שגרם לחשב הכללי הטרי יהלי רוזנברג לשלוח מכתב חריף למנכ"לי כל משרדי הממשלה, בו הוא מזהיר אותם מפני קיצוץ חסר תקדים. רוזנברג לא ציין את היקפו, אך הערכה שגם אושרה אמש בישיבת ועדת הכספים אומרת כי מדובר בקיצוץ של כרבע מהוצאות משרדי הממשלה. דבר שבפועל ישבית את פעילותם.
אתמול במהלך הדיון של ועדת הכספים אמר רוטנברג כי אי אישור התקציב ל-2020 יזרוק את הממשלה לתקציב שנה שעברה. "זה התסריט הקשה", אמר. "בתרחיש הקיצון שבו תקציב 2020 לא עובר וניזרק למספרי 2019, יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד מאוד מוגבלת".
למרות הנאמר, באוצר שידרו הבוקר אופטימיות יחסית, שם בונים על אישור תזכיר החוק, אותו יכולה לאשר גם ממשלת המעבר אם הכנסת תתפזר. לאחר מכן התזכיר אמור לעבור בשלוש קריאות בכנסת ברוב של 61 ח"כים. נראה כמו משימה בלתי אפשרית בימינו, אלא שבאוצר למודי ניסיון ומשוכנעים שלא תהיה בעיה לעשות זאת.
"עשינו לא מעט תיקונים לסעיף הזה בחוק בעבר - לפני הקמת ממשלה ואחריה", ציין מקור באוצר. "הם תמיד עברו ברוב מאוד גדול. כלומר, יש קונצנזוס על הצורך לעשות הרחבה בתקופת הקורונה. זה לא דומה לשום דבר אחר בהצבעות הכנסת".
תיקוני החקיקה המדוברים לא מהווים תחליף לתקציב מדינה מאושר, אבל הם מקבעים את המצב הקיים של הוצאות הממשלה בשנה הנוכחית - אלה הסתכמו השנה ב-412 מיליארד שקל - ומצילות את משרדי הממשלה מפני המספרים של 2019. בנוסף, תזכיר החוק מאפשר את המשך השימוש בקופסאות הקורונה חוץ תקציביות בהיקף של 53 מיליארד שקל. לשם השוואה, התקציב המתוכנן לשנת 2021 היה 426 מיליארד שקלים ו"קופסאות הקורונה החוץ-תקציביות".
ללא תיקוני חוק היסוד, תסריט שנראה כרגע פחות סביר, הסכום שיעמוד לרשות המשרדים הממשלתיים בשנה הבאה יהיה כ-310 מיליארד שקל - נמוך בכמאה מיליארד שקל מהוצאות הממשלה. מפני המצב הזה בדיוק התריעו אמש אנשי צמרת האוצר.
מי ייפגע במקרה של ריסון תקציבי?
"זאת תהיה קריסה של מערך הרווחה", אמר בשבוע שעבר לוואלה! NEWS שר העבודה והרווחה איציק שמולי בתגובה למכתב של החשכ"ל המזהיר את משרדי הממשלה מפני ריסון דרמטי בתקציב. לדבריו, במקרה של הריסון המדובר משרד הרווחה ייאלץ לסגור מקלטים לנשים מוכות, לנוער בסיכון, וייעצרו תוכניות הכשרת העובדים ועוד.
לפי מצב של התקציב ההמשכי, משרדי הממשלה מבצעים רק את הפעילות המחויבת לפי החוק - הוצאות קשיחות. העקרון המנחה של האוצר בעת החלוקה התקציבית הוא עד כמה ההוצאה חיונית. בהתאם לכך, בשנה הבאה הממשלה תצטרך לקצץ דרמטית את המענקים שמשולמים לרשויות מקומיות. גם תקציב משרד העבודה והרווחה יצטרך לרדת דרמטית, ופרויקטים שונים שקשורים בשיכון ובפיתוח יבוטלו. במשרד להשכלה הגבוהה יקצצו את המלגות שעדיין לא חוקקו, והרשימה עוד ארוכה.
מעבר לכך, צפויים קיצוצים משמעותיים בקצבאות של ישיבות החרדים. אחד התקציבים שהולך לרדת בצורה דרמטית הוא תקציב משרד הפנים, שם יקוצצו מענקים לרשויות המקומיות. מבחינת הרשויות המשמעות היא קשה: חלק מהן לא יצליחו לממן יותר תכניות שונות כמו טיפול בנוער בסיכון, הן יצטרכו לבטל את סבסוד הצהרונים, ולקצץ בעובדי התברואה או תכניות נוספות.