החשב הכללי יהלי רוטנברג הזהיר השבוע את המנכ"לים של כל משרדי הממשלה מפני קיצוץ חסר תקדים בהוצאות לשנה הבאה. זאת, אם לא יאושר תקציב המדינה לשנת 2020 או לא יעבור תיקון חוק יסוד המדינה: משק, המסדיר פעילות תקינה של הממשלה ב-2021 גם ללא תקציב מאושר.
במצב הנוכחי, הסכום שיעמוד לרשות המשרדים הממשלתיים בשנה הבאה יהיה כ-310 מיליארד שקל - נמוך בכמאה מיליארד שקל מהוצאות הממשלה בשנה הנוכחית לא כולל "קופסאות הקורונה" החוץ-תקציביות, שגם הן לא יהיו זמינות אם חוק היסוד לא יתוקן.
לשם השוואה, התקציב המתוכנן לשנת 2021 הוא 426 מיליארד שקלים בתוספת יותר מ-50 מיליארדים שקלים של "קופסאות הקורונה החוץ-תקציביות", מהן משלמת הממשלה את הסיוע שהובטח לעסקים, למובטלים ולמערכת הבריאות.
לקריאה נוספת בנושא
המשמעות המידית היא ששיעור הקיצוץ יעמוד על 25% לפחות. "אם נגיע לשם, אף ממשלה לא תוכל לפעול", הסביר לוואלה! NEWS גורם במשרד האוצר. לדבריו, הקיצוץ לא יהיה בשיעור אחיד ולא יחסי לגודל המשרד. באוצר מכירים היטב את ההתנהלות תחת התקציב ההמשכי, משום שגם השנה המדינה מתנהלת תחת התקציב ההמשכי של 2019.
לפי הרעיון של התקציב ההמשכי, משרדי הממשלה מבצעים רק את הפעילות המחויבת לפי החוק - הוצאות קשיחות. בהתאם לכך, בעקבות הגידול הטבעי של האוכלוסייה, ההוצאות של חלק מהמשרדים יהיו חייבות לגדול, למרות הקיצוץ.
כך למשל, תקציב משרד החינוך יצטרך לגדול ביחס לשנה הנוכחית, משום שיהיו יותר ילדים במערכת החינוך. אבל גם שם יש תכניות ופרויקטים שלא התקיימו השנה בגלל התקציב ההמשכי, והם לא יתקיימו גם בשנה הבאה, במקרה שהקיצוץ הצפוי יצא לפועל.
מבחינת האוצר, המשמעות היא שאם סכום הקיצוץ הנדרש הוא מאה מיליארד שקלים, משרדים בהם יש פחות הוצאות קשיחות שמחויבות בחוק יצטרכו "לפצות" על המשרדים שתקציביהם חייבים לגדול, ולכן יקוצצו בשיעור גבוה יותר מ-25%.
העקרון המנחה של האוצר בעת החלוקה התקציבית הוא עד כמה ההוצאה חיונית. לפי עקרון זה, בשנה הבאה הממשלה תצטרך לקצץ דרמטית את המענקים שמשולמים לרשויות מקומיות, גם תקציב משרד העבודה והרווחה יצטרך לרדת דרמטית, פרויקטים שונים שקשורים בשיכון ובפיתוח יבוטלו. במשרד להשכלה הגבוהה יקצצו את המלגות שעדיין לא חוקקו, והרשימה עוד ארוכה.
במשרד האוצר ציינו כי אחד התקציבים שהולך בוודאות לרדת בצורה דרמטית הוא תקציב משרד הפנים, שם יקוצצו מענקים לרשויות המקומיות. מבחינת הרשויות המשמעות היא קשה, חלק מהן לא יצליחו לממן יותר תכניות שונות כמו טיפול בנוער בסיכון, יצטרכו לבטל את סבסוד הצהרונים, לקצץ בעובדי התברואה או תכניות נוספות.
"לא בטוח שיש טעם לפתוח את משרדי הממשלה"
שר העבודה והרווחה איציק שמולי היה הראשון להגיב על הודעת החשב הכללי, כנראה לאחר שהבין שלהחלטה על הקיצוץ עלולות להיות השפעות כבדות על משרדו. "זה כבר לא לחתוך בבשר החי, זה לקטוע איברים", אמר. "המשמעות של ההחלטה הזאת זה לקחת מסודות רווחה פעילים ולסגור אותם. גם מסגרות לנוער בסיכון, מסגרות חירום לנשים מוכות ועוד. אני לא אהיה שר הרווחה שיחתום על הדבר הזה".
לדבריו, "זאת תהיה קריסה של מערך הרווחה במדינת ישראל. אי אפשר יהיה לנהל מדיניות רווחה, בטח לא כשיש הכפלה של הבקשות לסיוע ומזון, יש עלייה של 40% במקרי פשיטות רגל, עלייה של 60% במספר תיקי הרווחה, עלייה של 300% בכמות התלונות על אלימות במשפחה. כל מה שתכננו לעשות בתחום העבודה ייעצר".