כ-48 שעות לדד-ליין לפיזור הכנסת, בליכוד ובכחול לבן בישרו אמש לראשונה על נתיב של הסכמות שיכולות למנוע בחירות. בשתי המפלגות נותרו פסימיים ומצביעים על פערים גדולים, אבל אם יש דרך לסגור אותן, היא בכל מקרה תחייב עוד זמן - שכן כל הפתרונות המסתמנים דורשים חקיקה בכנסת. לכן, הוחלט להתחיל הבוקר (שני) בהליך חקיקה לדחיית פיזור הכנסת, שכרגע קבוע ליום שלישי בחצות, במטרה לתת עוד זמן למשא ומתן - אם וכאשר הוא יבשיל.
אבל הדרך לפתרון סופי של המשבר עוד רצופה בקשיים ומהמורות: שעה קלה אחרי שהסכימו לדחות את הדד-ליין כדי להמשיך במשא ומתן, בליכוד ובכחול לבן נכנסו לקרב ציוצים תוקפני על המחלוקות הקשות ביניהם, שבישר על כך שאיום הבחירות ממש לא ירד מהשולחן. ביומיים הקרובים עוד צפויים משברים נוספים ודרמה. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת עד אז.
עוד בוואלה!
על מה נתניהו וגנץ הסכימו?
בימים האחרונים שליחים מטעם נתניהו וגנץ - יעקב אטרקצ'י, הוד בצר, ושר המשפטים לשעבר חיים רמון ניהלו ערוץ שיחות אינטנסיבי וגיבשו מתווה שעוסק בשלל סוגיות - התקציב, הרוטציה, המינויים במערכת המשפט ותפקוד הממשלה.
בין הצדדים נותרו עוד פערים גדולים, אך בשלב ראשון הם הסכימו שאפשר וצריך לדחות את פיזור הכנסת, כדי שיהיה זמן למצות את המגעים ולגבש פתרונות. הדחיה היא טכנית בלבד, ולא מספקת פתרון מהותי לנקודות המחלוקת.
ועדת הכנסת תתחיל לקדם הבוקר את הצעת החוק לדחיית מועד אישור תקציב 2020, שכרגע קבוע ליום שלישי בחצות. לפי החוק, תקציב 2020 יצטרך לעבור עד 31 בדצמבר, ותקציב 2021 יעבור עד 5 בינואר. במקום שהכנסת תתפזר אוטומטית ביום שלישי בערב בלי תקציב, ההצבעה תידחה בעשרה ימים ותאפשר עוד זמן למשא ומתן בין הליכוד וכחול לבן.
שבוע לאחר מכן, לפי הצעת החוק, יגיע לאישור תקציב 2021. עם זאת, בכחול לבן איימו אתמול שאם לא יושגו הסכמות ביומיים הקרובים, הם ישקלו למשוך את החוק ושהכנסת תתפזר באופן אוטומטי ביום שלישי כמתוכנן. גם בליכוד הביעו פסימיות אתמול שתהיה פשרה, כך שהדד-ליין לפיזור הכנסת בשלישי הקרוב עדיין באוויר, וממש.
על מה הם עוד לא הסכימו?
במוקד המחלוקת, עדיין, נושא המינויים המשפטיים והרוטציה. בליכוד דורשים לשנות את שיטת המינויים המשפטיים - פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ושופטי בית המשפט העליון, כך שהחלטותיו של שר המשפטים אבי ניסנקורן היו כפופות להסכמת הליכוד ולמנגנון קבלת החלטות פוליטי. כמו כן, דורשים בליכוד להקים מנגנון פוליטי נוסף שיעקוף את ועדת שרים לחקיקה שבראשה עומד ניסנקורן. הדרישה מייצרת מתיחות גדולה בצמרת כחול לבן, שכן ניסנקורן מתנגד לכל פגיעה בסמכויותיו ולמעורבות הליכוד במינויים.
מהצד השני, נתניהו עדיין לא הסכים להתחייב על מימוש הרוטציה ולוותר על נקודת היציאה שתאפשר לו לפזר את הכנסת מבלי להעביר את ראשות הממשלה. לפי החוק לדחיית מועד אישור התקציב במתווה ההסכמות החדש, תקציב 2021 יאושר עד 5 בינואר - כלומר, נקודת היציאה האחרונה של נתניהו תהיה בינואר ואם אכן יעבור תקציב 2021 במועד זה, לא תהיה לנתניהו דרך לפזר את הכנסת מבלי להעביר לגנץ את ראשות הממשלה, עד מועד הרוטציה בנובמבר 2021.
האם יש להם רוב?
לחוק החדש לדחיית מועד פיזור הכנסת יידרש רוב של 61 חברי כנסת. בליכוד ובכחול לבן מעריכים כי רוב כזה יושג, אך בדרך עשויים להתעורר קשיים משמעותיים. בכחול לבן עשויה לקום התנגדות פנימית לאישור תקציב 2020 בלי ערובות ברורות לאישור תקציב 2021, להעברת הרוטציה ולוויתור על נקודת היציאה. הביקורת הפנימית הגוברת על נכונות גנץ להתפשר בנושאי המינויים המשפטיים, עשוי לעורר מרד פנימי של חלק מהח"כים, שעלול להקשות על גיוס רוב לאישור המהלכים בכנסת ולסבך את מהלכי החקיקה.
זאת, בנוסף לחברי הכנסת המזוהים עם גדעון סער בקואליציה, שצפויים גם כן להתנגד לניסיונות פשרה שידחו בחירות, כמו חברי דרך ארץ יועז הנדל וצביקה האוזר, יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון, וח"כיות בליכוד המקורבות לסער כמו מיכל שיר ושרן השכל, וכן שני חברי כנסת שחולים בקורונה - דוד ביטן ויעקב אשר. במצב כזה, הליך החקיקה עשוי להיתקע ללא רוב.
גם אם יושג הרוב הנדרש לאישור הצעת החוק בשלוש קריאות, ההליך צפוי לארוך זמן רב, ובאופוזיציה צפויים להגיש אלפי הסתייגויות בניסיון לעכב את אישור החוק עד יום שלישי בחצות - המועד המקורי לפיזור הכנסת, במקרה שלא יאושר תקציב. עם זאת, לקואליציה יש אפשרות להתגבר על כך באמצעות הפעלת סעיף 98 להגדרת זמני דיון.
אם לא יהיו הסכמות, מתי יתקיימו הבחירות?
אם לא יהיו הסכמות עד יום שלישי בערב, כחול לבן יכולים לעצור את קידום החוק שדוחה את אישור התקציב, הכנסת תפוזר אוטומטית והבחירות יתקיימו ב-23 במרץ. גם בתרחיש שההצעה לדחיית הפיזור תאושר בשלוש קריאות, אך תקציב לשנת 2020 או לשנת 2021 לא יאושר במועדים החדשים שנקבעו - הבחירות יתקיימו ב-23 במרץ.
במצב כזה, ועדת הבחירות המרכזית צפויה להתנגד, זאת לאור דרישתה המסורתית לערוך בחירות בתוך 90 יום מפיזור הכנסת ולא פחות מכך.