הנקמה של טראמפ, האכזבה של נתניהו: כך נולדה ההכרזה על ההסכם עם מרוקו

פיצוץ ביחסים בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לסנאטור הרפובליקני הבכיר ג'ים אינהוף הוביל לפריצת הדרך שאפשרה להגיע להודעה המרוקאית על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל - כך לפי מקורות אמריקנים המעורים בנושא.

אינהוף, שעומד בראש ועדת השירותים המזויינים של הסנאט האמריקני, הוא התומך הגדול ביותר בוושינגטון של חזית הפוליסאריו - תנועת השחרור הלאומית של המורדים הסהראווים ששמה לעצמה למטרה להביא לסיום הכיבוש המרוקאי בסהרה המערבית. אינהוף נסע פעמים רבות לאלג'יריה בשנים האחרונות לפגישות עם הנהגת הפוליסאריו.

אינהוף היה אחד הסנאטורים הקרובים ביותר לנשיא טראמפ. בשנתיים האחרונות הוא חסם כמה ניסיונות לקדם הכרה אמריקנית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית כאשר ביקש מהנשיא טראמפ לא לעשות זאת.

יועצו הבכיר של טראמפ, ג'ארד קושנר, ושליח הבית הלבן, אבי ברקוביץ', קיימו במשך השנתיים האחרונות מגעים עם הממשל ברבאט בעניין עסקה שתכלול הכרה אמריקנית בסהרה המערבית כחלק ממרוקו בתמורה לצעדי נורמליזציה עם ישראל.

הרעיון המקורי לעסקה כזו הגיע מקבוצה של בכירים ישראלים לשעבר בראשות סגן ראש המוסד לשעבר רם בן-ברק. האחרון היה מעורב בעסקים במרוקו יחד עם איש עסקים מרוקאי-יהודי בשם יריב אלבז, ששולט בחלק גדול מעסקי המזון במדינה ומקורב לשר החוץ נאסר בוריטה.

במהלך 2018 בן-ברק ואלבז פנו ליועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשליח הבית הלבן באותה התקופה ג'ייסון גרינבלט ולבוריטה, והעלו רעיון של עסקה להכרה אמריקנית בסהרה המערבית כחלק ממרוקו בתמורה לנורמליזציה עם ישראל. העסקה עדיין לא התקדמה אבל נוצרו ערוצי קשר בין אלבז ליועצי נתניהו וליועציו של טראמפ, ובמיוחד לקושנר.

במאי 2019 קושנר ביקר במרוקו. אלבז לקח אותו ואת וחברי "צוות השלום" של הבית הלבן לביקור בבית הקברות היהודי בקזבלנקה ואירח אותם בביתו. במהלך אותו ביקור קושנר נפגש עם המלך מוחמד השישי. המלך העלה בפגישה את סוגיית ההכרה האמריקנית בסהרה המערבית כחלק ממרוקו. הפגישה הבהירה לקושנר עד כמה הנושא חשוב לממשלת מרוקו.

לאחר הביקור נוצר ערוץ קשר ישיר בין קושנר וצוות הבית הלבן לבין שר החוץ בוריטה. שר החוץ המרוקאי אף ביקר כמה שבועות לאחר מכן בבית הלבן לשיחות המשך. הוא נפגש בנפרד עם קושנר ועם רעייתו איוונקה טראמפ, בתו של הנשיא. בשתי הפגישות העלה בוריטה את סוגיית סהרה המערבית. בעקבות ביקורו של בוריטה החליט קושנר להתחיל ולגלגל את היוזמה.

ממשלת ישראל לא הייתה מעורבת ישירות בשיחות בין האמריקנים למרוקאים אבל הכירה אותן ועודדה את הבית הלבן להתקדם במסלול הזה. יועצי נתניהו, ובמיוחד היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת, שהיה בקשר ישיר עם המרוקאים, קיווה כי הכרה אמריקנית בריבונותם בסהרה תוביל אותם להסכים לנורמליזציה עם ישראל.

לפני יותר משנה הגיעו קושנר וברקוביץ' לסיכום עם בוריטה על עסקת סהרה המערבית תמורת נורמליזציה. אלא שהסנאטור אינהוף, יחד עם היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן באותה תקופה, ג'ון בולטון, התנגדו בחריפות למהלך. טראמפ, שהיה מאוד קרוב לאינהוף והיה זקוק לתמיכתו הפוליטית, קיבל את עמדתו וההסכם עם המרוקאים לא יצא לפועל.

השינוי דרמטי התחולל לפני שבוע. מקורות שמעורים בנושא סיפרו כי היחסים בין טראמפ לבין אינהוף עלו על שרטון סביב המו"מ על חוק תקציב הביטחון. טראמפ דרש מאינהוף להכניס לחוק סעיף הכולל סנקציות נגד פייסבוק וטוויטר על רקע המאבק שהוא מנהל נגד שתי החברות. בנוסף, טראמפ דרש מאינהוף להסיר מהחוק סעיף לפיו ישונו שמותיהם של כל המתקנים הצבאיים שקרויים על שמם של גנרלים מצבא הדרום בתקופת מלחמת האזרחים של ארצות הברית.

הסנאטור דחה את שתי הבקשות של הנשיא. השניים ניהלו שיחת טלפון קשה מאוד שהגיעה עד כדי צעקות. במהלך השיחה אינהוף אמר לטראמפ: "זו הדרך היחידה שאנחנו נצליח להעביר את החוק הזה". הוא סירב להמשיך ולדבר על דרישותיו של הנשיא. טראמפ הזועם יצא למתקפת נגד בסדרת ציוצים נגד אינהוף. הוא טען שהסנאטור הרפובליקני פוגע בביטחון הלאומי של ארצות הברית ואיים להטיל וטו על החוק.

מקורות שמעורים בנושא סיפרו כי ראש הסגל של טראמפ, מארק מאדוס, קושנר וברקוביץ' זיהו את הפיצוץ בין טראמפ לאינהוף וראו בו הזדמנות לקדם את העסקה עם מרוקו. הם העלו את הנושא עם טראמפ והנשיא, שיעזוב את הבית הלבן בחודש הבא, נתן להם אור ירוק להתקדם. קושנר וברקוביץ' פנו לבוריטה ושאלו אם מרוקו עדיין מעוניינת בעסקה עליה סיכמו בשנה שעברה. בוריטה השיב בחיוב.

ישראל עודכנה בפרטים אך למרבה ההפתעה ראש הממשלה נתניהו לא היה מרוצה. בכיר ישראלי המעורה בפרטים אמר כי נתניהו לא אהב חלק מהניסוחים בהודעה שהמרוקאים היו אמורים לפרסם לגבי הנורמליזציה עם ישראל, והיה מאוכזב מכך שלא הוזמן להשתתף בשיחת הטלפון בין הנשיא טראמפ למלך מרוקו, בסיומה הודיעו על העסקה. לשכת ראש הממשלה הכחישה כי נתניהו התאכזב.

אדם נוסף שלא שמח היה הסנאטור אינהוף. ביום חמישי אחרי פרסום הודעת הבית הלבן אינהוף נשא נאום במליאת הסנאט ואמר כי הוא מזועזע ומאוכזב מהחלטתו של טראמפ. הוא הוסיף כי הוא עצוב מכך שארצות הברית החליטה לסחור בזכויותיהם של תושבי סהרה המערבית.

ההכרה של ממשל טראמפ בסהרה המערבית כחלק משטחה הריבוני של מרוקו הינה שינוי מדיניות אמריקני דרמטי והישג מדיני היסטורי עבור המרוקנים. עד 1975 הייתה סהרה המערבית בשליטה ספרדית. כשהספרדים עזבו, מרוקו כבשה את השטח, גירשה חלק מהתושבים המקומיים שעברו למחנות פליטים והקימה התנחלויות שבהן יישבה יותר ממאה אלף אזרחים מרוקנים. ב-1979 מרוקו סיפחה את סהרה המערבית.

ב-45 שנות הסכסוך התרחשו בסהרה המערבית סבבי אלימות לצד סבבי מו"מ, ללא התקדמות משמעותית. מרוקו מסרבת לתת עצמאות לסהרה המערבית ומסכימה רק לאוטונומיה. אף מדינה בעולם לא מכירה בכיבוש המרוקאי והאיחוד האירופי אף מגנה את המרוקנים באופן קבוע.

לאחרונה פרצו בסהרה המערבית קרבות בין כוחות צבא מרוקו לבין המורדים מארגון הפוליסאריו. במקביל, כמה מדינות ערביות, ובהן איחוד האמירויות הערביות וירדן, הודיעו על פתיחת קונסוליות בסהרה המערבית - לאות הכרה בכך שמדובר בחלק ממרוקו.