בתקופת הקורונה חלה עלייה משמעותית במספר התלונות שהוגשו למשטרה בשל אירועי אלימות בין בני זוג - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS. לפי הנתונים, מחודש ינואר, מעט לפני שפרצה המגיפה בישראל, נפתחו 23,274 תיקים על אלימות בין בני זוג, לעומת 21,036 תיקים בתקופה המקבילה בשנה שעברה - עלייה של 10%.
בחודש מרץ, בו החל הסגר הראשון, הוגשו 2,029 תלונות למשטרה על אלימות בין בני זוג. מאז המספר טיפס בכל חודש והשיא הגיע בחודש אוגוסט עם 2,411 תלונות. מחודש מרץ ועד נובמבר התקבלו בסך הכול 19,723 תלונות על אלימות בין בני זוג.
לעומת זאת, בחודש מרץ ב-2019 נרשמו 1,822 תיקים על אלימות בין בני זוג. ארבעה חודשים לאחר מכן, בחודש יולי, המספר זינק ל-2,178 תלונות ומאז בכל חודש חלה ירידה קטנה עד לנובמבר, אז נרשם המספר הנמוך ביותר באותה השנה, 1,561 תלונות. מחודש מרץ ועד נובמבר 2019 התקבלו בסך הכול 17,587 תלונות על אלימות בין בני זוג.
לקריאה נוספת בנושא
בהשוואה בין חודש מאי השנה ובשנה שעברה נרשמו ההבדלים הגדולים ביותר. במאי 2019 נפתחו 2,026 תיקים במשטרה, בעוד שהשנה חלה קפיצה ומספר התלונות עלה ל-2,467 - עלייה של 22%. חודש נובמבר הוא החודש שבו נרשם מספר התלונות הנמוך ביותר - 1,695 תלונות אל מול 1,561 תלונות בשנה שעברה.
עידית רייכרט, עורכת דין וסנגורית מומחית למשפט פלילי, אמרה לוואלה! NEWS כי "העלייה במקרי האלימות במשפחה מורגשת היטב וניכרת גם אצלנו עורכי הדין. הסגרים החוזרים, הקושי הכלכלי, הבטלה ושינוי השגרה, הביאו את האנשים למצבי קיצון והחריפו משברים שקודם לכן טופלו או היו מאוזנים".
לדבריה, התעלמות הממשלה מסבלם של "האנשים השקופים" מביאה לתוצאות קשות. "ההנהגה הכניסה בקלות מדינה שלמה לסיר לחץ מבעבע ושכחה לכבות את האש", אמרה רייכרט. "הסכנה הטמונה בסגרים המוחלטים שוב ושוב מתממשת, ואת התוצאות וההשלכות אנחנו מתחילים לראות ונרגיש מעתה ולעוד זמן רב".
"אני קוראת למקבלי ההחלטות, לרשויות המקומיות ולהנהגות מקומיות לקחת על עצמן את הטיפול במקרים הקשים, כדי לא להסלים את המצב. יש לקבל החלטות מיטיבות ולמצוא פתרונות חברתיים, תעסוקתיים ולימודיים לציבור חסר האונים", הוסיפה.
ניצב-משנה מאיר דב ברקוביץ', האחראי על הטיפול בנוער, נשים ואלימות במשפחה בחטיבת החקירות והמודיעין, הסביר בשיחה עם וואלה! NEWS על הטיפול המשטרתי באלימות כלפי נשים בחודשים האחרונים. "כל אירוע רצח של אישה מתוחקר בוועדה בין-משרדית, במטרה לראות מה יכולנו לעשות אחרת ברמת המדינה", אמר ברקוביץ'.
"מה שעולה מכל התחקורים האלה, זה שהמקור המרכזי שדורש טיפול זה בממשקים שבין מערכת האכיפה למערכת הטיפול. גם במצבים שלכאורה כל אחד פעל לפי הכללים, הממשק לא תמיד היה מהודק". לדבריו, "בפער שבין הטיפול המשטרתי לרווחתי קורים הרבה דברים, ואחד הכיוונים המרכזיים שאנחנו הולכים אליהם בשנים האחרונות ביחד עם הרווחה - זה לנסות לבנות מודלים של עבודה שיצמצמו את הפער".
ברקוביץ' סיפר על דרכי הטיפול השונות. "יש שלושה דברים מרכזיים שאנחנו עושים. הדבר הראשון הוא שהתחלנו לפני כארבע שנים עם נוהל התיוג, יש לנו כלי להערכת מסוכנות, אנחנו יודעים לדרג את רמת הסיכון של הנשים. ביקשו מכל תחנה להכין רשימה של נשים באזורם שנמצאות תחת סיכון גבוה, ועל כל אחת מהן התקיים דיון ברמה הארצית שבו משתתפים גורמי הרווחה הרלוונטיים, ומתקבלת החלטה לגבי מה עושים על מנת להגן עליה". לדבריו, "יש ברשימה הזו יותר מאלף נשים שהגישו תלונות והוגדרו בסיכון גבוה".
הוא הוסיף כי "הקמנו מחלקי משפחה ב-16 תחנות, שמרכזים את מרב התיקים בנושא אלימות נגד נשים. האלימות היא רחבה יותר מאלימות בין בני זוג, אנחנו מסתכלים על זה בראייה כוללת". ברקוביץ' פירט כי "בספטמבר האחרון הוקמו 16 המחלקים האלה, שבכל אחד מהם עומד קצין. הכנסנו לכל מחלק עובדת סוציאלית שתגויס למשטרה, אנחנו נמצאים כעת בהליכי גיוס".
לדבריו, "הרעיון הוא לצמצם פערים עם הרווחה. שיהיה אצלנו מישהו שיודע לדבר בשפה הזו וירכז את העבודה בנושא. המטרה היא להגיע למצב שכל אישה שיוצאת מחקירה, תוכל לעבור דרך חדר של עובד סוציאלי שייתן מענה ויעריך באיזה מצב היא נמצאת". אמר. הוא הוסיף כי בימים אלה מפתחים במשטרה כלים נוספים שיסייעו לנשים שמגיעות להתלונן.