"לא ראיתי מחדל עמוק מזה": הוועדה לביקורת המדינה דנה בתחום הרכב הכבד

בדיון של הועדה לביקורת המדינה בראשותו של ח"כ עופר שלח, התכנסה אמש (שני) לבקשת ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) לדיון מיוחד בנושא הליקויים החמורים בטיפול בתחום הרכב הכבד. בישיבה, נחשפו חברי הוועדה לליקויים חמורים בנושא, בהם עיכוב של תקנות שהומלצו על ידי גורמי מקצוע ואי-שימוש בטכוגרף דיגיטלי, וזאת כי ישראל לא מצטרפת לאמנות בינלאומיות.

בין הנושאים שעלו בדיון היה היעדר שימוש בטכוגרף דיגיטלי, המאפשר מעקב מדויק אחרי שעות ההעסקה של הנהג, ומקשה על זיופן. האבסורד, כפי שנחשף בוואלה! NEWS, הוא שמשאיות מודרניות מגיעות עם הטכוגרף הדיגיטלי לישראל עוד מהמפעל, אך אלו מפורקים ומוחלפים בטכוגרף המיושן.

לפי משרד התחבורה, הסיבה לאי יישום תחום הפיקוח החשוב הזה היא בירוקרטיה. "רק לאחר שמדינת ישראל תצטרף לאמנה בינלאומית בנושא התחבורה הבינלאומית ותיישם את התקנות בהתאם למתחייב על-פי האמנה בהקשר למגבלת שעות הנהיגה או אז יהיה אפשר להטמיע את נושא הטכוגרף הדיגיטלי", אמר בוועדה עפר אלישר, מנהל אגף תכנון כלכלי במשרד, בתגובה לטענות על אי השימוש במכשיר.

הוא הסביר כי ישראל לא מצטרפת לאמנות אלו, כי על פי החוק בארץ נהג רכב כבד יכול לנהוג עד 12 שעות ביממה (בשילוב הפסקות), זאת בשונה מאירופה, שם ההגבלה המקסימלית היא תשע שעות.

בנוסף לכך, אלישר התייחס לכך ש-30 שנה חלפו מאז ערך משרד התחבורה סקר משאיות שנועד לבדוק את מצב הרכבים, שעות נהיגה ונתונים חשובים נוספים. "כעת מבוצעת עבודה על סקר משאיות יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שצפויה להימשך כשנתיים", אמר.

מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), רחלי טבת ויזל, הציגה לוועדה את הנתונים בנושא תאונות דרכים בהן מעורבים כלי רכב כבדים, וכן את והפעילות לצמצומן שמקודמת על ידי הרשות.

בעוד התקנה בנושא ריתום מטענים - שמהווה בשורה חשובה - אושרה לאחרונה, תקנה 118 בנושא ליווי וחניכה של נהגים ברכב כבד מתעכבת זה כמה שנים. טבת ויזל עדכנה כי יש נושאים הנמצאים ביישורת האחרונה, למשל הכנסה של טכנולוגיות שנועדו להתגבר על "שטחים מתים" בשדה הראייה של נהג המשאית, שמהווים גורם משמעותי בתאונות בהן מעורבים כלי רכב כבדים.

סגן ראש אגף התנועה, תנ"צ בועז גולדברג, דיווח כי מאז 2017 פועלת יחידה ייעודית וייחודית לאכיפת כלי רכב כבדים, שעובדיה עוברים התמחות מתאימה בנושא. היחידה רושמת עשרות אלפי דוחות בשנה כשהטיפול לא מסתיים רק בנהג אלא מגיע גם לרמת מנהלי החברות שמתפעלות את הרכבים הכבדים.

"המשטרה מפעילה משקל נייד מיוחד לבדיקת כלי הרכב הכבדים בפריסה ארצית. אגף התנועה כולל כ-1000 שוטרים המחולקים ליחידות שונות כגון סיירים, יחידת האופנועים והיחידה הייעודית הייחודית לאכיפת כלי רכב כבדים", אמר בוועדה. "היקף הנסועה של כלי רכב כבדים לא נפגע למרות הקורונה ובהקשר זה ניתנו עשרות אלפי דוחות עד כה".

ח"כ בועז טופורובסקי, המשמש כיו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים ויזם את הדיון, אמר כי "הממצאים שהועלו בדיון נכתבו בדם. מעל 20 שנה שיש תקנות ופתרונות לשיפור אבל אף אחד לא לוקח את האחריות. הדיון הוכיח שוב שהאחוז הגבוה של התאונות הקשות והקטלניות בהן מעורבים אוטובוסים ומשאיות איננו גזירת גורל, כי אם מחדל ותוצאה של העדר גורם מתכלל אחד".

טופורובסקי דרש ליישם את ההמלצות של גורמי המקצוע בהקדם. "יחד עם המעקב של ועדת ביקורת המדינה, ועדת המשנה לקידום בטיחות בדרכים בראשותי, קוראת למשרדי התחבורה, הבט"פ, האוצר ושאר הגורמים הרלוונטיים להציג בפנינו לוח זמנים ברור ליישום ההמלצות אשר בוודאות יצילו חיי אדם יקרים בכבישים", אמר.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר כי "משלל הנושאים שהוועדה לביקורת המדינה טיפלה בהם מאז שאני עומד בראשה, לא ראיתי נושא שבו עומק המחדל כל-כך גדול כמו בנושא הזה. לא ראיתי נושא שבו הועלו מסקנות כרלוונטיות מוועדה ב-2002, לא ראיתי נושא שבו נאמר שהעדכון האחרון הוא מ-1998. כשמשווים את התקציב שמשרד התחבורה מקצה לתשתיות פיזיות לתקציב עבור הצלת חיים, זה לא יעלה על הדעת בצורה הכי פשוטה של העניין. צריך להכיר במחדל הזה. אם היו 100 הרוגים בשנה מטרור, אי אפשר לתאר איך הארץ הייתה רועשת ואי אפשר לתאר כמה מיליארדים היו מוציאים על המאבק בטרור. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא עד לשינוי מהותי".