בנגלדש החלה להעביר פליטים רוהינגים לאי נידח במפרץ בנגל למרות תלונות מצדם ומצד ארגוני זכויות אדם על פינוי בכוח. בנגלדש אומרת כי היא מפנה רק את מי שמביע רצון לכך כדי להקל על הדוחק במחנות הפליטים שבהם שוהים כמיליון רוהינגים, שנמלטו ממיאנמר השכנה שם נרדפו על ידי הרשויות. המיעוט המוסלמי עבר רצח עם במיאנמר השכנה, לפי מדינות במערב, האו"ם, ארגוני זכויות אדם.
תינוקות הושלכו לאש, משפחות רוססו: עדויות הזוועה מרצח העם במיאנמר
בהאסן צ'ר, האי שאליו הועברו ביום שישי כ-1,600 פליטים, הגיח מעל פני המים רק לפני 20 שנה והוא נוטה לשיטפונות. במשרד החוץ של בנגלדש אמרו כי הם מתכננים להעביר לשם כמאה אלף פליטים בשל "הצפיפות הקיצונית" והתדרדרות במצב הביטחוני במחנות. במשרד אמרו כי האי מצויד בתשתיות ובמתקנים לקליטתם, וכי הם מקווים שהאו"ם יסייע להם בקרוב, יחד עם 22 ארגוני סיוע אחרים. עוד נאמר כי כל הפליטים הגיעו לאי מרצונם.
לקריאה נוספת
האו"ם אמר כי הוא קיבל "מידע מוגבל" על המהלך והוא דחק בבנגלדש לעמוד במילתה כי תהיה זו העברה מרצון, בעקבות דיווחים שהתקבלו על פליטים שהיו תחת לחץ. דובר סוכנות הפליטים של האו"ם אמר כי הם מוכנים לבחון את התנאים על האי אם הממשלה תרשה זאת.
על הסיפון היו פזורים כיסאות פלסטיק, שעליהם ישבו הפליטים, עם הפלגתם מנמל צ'יטגונג שבדרום המדינה. חלקם נשאו מטריות להגנה מפני השמש לאורך המסע שנמשך כמה שעות.
לפני תחילת המסע הימי, שני רוהינגים ששוחחו עם רויטרס אמרו כי שמותיהם הופיעו ברשימה שגובשה על ידי נציגים מקומיים של הממשלה ללא הסכמתם. "לקחו אותנו לכאן בכוח", אמר אחד הפליטים, שדיבר בדמעות בזמן שהועלה לאוטובוס שהעביר אותו מהמחנות בקוס בזאר לנמל. "לפני שלושה ימים, כששמעתי שהמשפחה שלי ברשימה, ברחתי מהבלוק, אבל אתמול תפסו אותי ולקחו אותי לכאן", הוסיף הגבר, בן 31.
נערה בת 18 אמרה שבעלה הכניס את שמותיהם לרשימה משום שחשב שמדובר בחלוקת מנות מזון. לדבריה, הוא ברח כשאמרו להם ללכת לאי, והוסיפה שגם היא מסתתרת גם במחנה.
שני פליטים אחרים סיפרו כי הם עברו לאי מרצונם ושמחים לצאת מהמחנות. "אני מקווה שנמצא נחמה ושלווה שם", אמר גבר בן 46, אחרי הגעתו לאי. "יש כל כך הרבה סבל וסכסוכים במחנות".
הפליטים שעברו לאי היו חלק מיותר מ-730,000 רוהינגים שנמלטו ממיאנמר ב-2017 בעקבות המבצע הצבאי נגדם. מיאנמר מכחישה שהיה זה רצח עם וטוענת שהיא נלחמה בחמושים רוהינגים שתקפו את כוחות הביטחון.
"אסור להעביר אפילו פליט אחד עד לקבלת מענה על כל זכויות האדם והחששות ההומניטריות וקבלת הסכמות אמיתיות", אמר אסמאעיל וולף, מנהל ארגון Fortify Rights. ארגון משמר זכויות האדם אמר כי הוא שוחח עם 12 משפחות ששמותיהן היו ברשימות, מבלי שהתנדבו לכך.
שני עובדי סיוע, שדיברו בעילום שם, אמרו כי הפליטים היו נתונים ללחץ של גורמי ממשל, שהשתמשו באיומים, בהצעות כספיות ופיתויים אחרים כדי לשכנע אותם לנסוע לאי.