שר האוצר ישראל כץ נועד הערב (ראשון) עם יו"ר כחול לבן בני גנץ, במטרה להציג את תכנית האוצר לתקציב המדינה לשנת 2020 ו-2021 - שהעברתו עומדת בלב המשבר הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. השניים נפגשו בבסיס הקריה בתל אביב, ולפי מקורבים לאחד מהם הפגישה התנהלה באופן "מקצועי וענייני" - אך גנץ לא קיבל החלטה בתום הפגישה.
כץ בפגישה עם גנץ הציג לוח זמנים שאינו תואם את הסיכום עם כחול לבן בהסכם הקואליציוני ולפיו ביום רביעי יאושר בממשלה תקציב 2020 ועד 23 בדצמבר יאושר תקציב זה בכנסת. למרות שכחול לבן דורשת לאשר יחד את תקציב 2021, כץ אמר שהממשלה תאשר אותו רק ב-17 בדצמבר והכנסת תאשר אותו בחודש פברואר 2021. גנץ הודיע כבר שהוא מתנגד למתווה כזה, וגם הערב לא נרשמה כל התקדמות בין הצדדים.
עוד בוואלה!
בין הליכוד לכחול לבן עדיין יש מחלוקת קשה על אופן קידומו: בכחול לבן דורשים לקיים את ההסכם הקואליציוני ללא שינויים ולקדם את תקציב 2021 יחד הצעת התקציב לשנת 2020, ולכל המאוחר, בסוף חודש דצמבר. בליכוד מסרבים לכך, וראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין לקדם כעת את תקציב 2020 ובתחילת השנה הבאה, בחודש פברואר או מרץ לקדם תקציב לשנת 2021. בכחול לבן חוששים מכך שנתניהו מעוניין בנקודת יציאה נוספת לבחירות, ומסרבים לכך.
בכחול לבן אמרו בימים האחרונים כי אין מקום לפשרה, וההצעה היחידה שיסכימו לקבל היא אישור התקציב במועד שנקבע מראש. את הפגישה הערב יזם כץ לאחר שבשבוע שעבר הציג יחד עם פקידי האוצר את התקציב לראש הממשלה.
לפני שבוע בדיוק הציגו כץ והדרג המקצועי במשרדו את התקציב לשנת 2021 לראש הממשלה. סכום התקציב שהוצג הוא 426 מיליארד שקל, ננובע מהנוסחה של גידול בין השנים לפי חוק יסודות התקציב.
יחד עם התקציב הוצג גם חוק ההסדרים, הכולל כ-50 רפורמות בתחומי משרדי ממשלה שונים. לפי גורמים במשרד האוצר, חוק ההסדרים שהוצג אינו שונה באופן מהותי ממה שהוצג לממשלה כבר ב-9 ביולי. כלומר, מאז הצגתו חלפו 5 חודשים, ורק לפני שבוע הוצג גם התקציב עצמו.
אחד החידושים העיקריים בחוק ההסדרים הוא הרפורמה בתחום החינוך שכוללת בתוכה מתן גמישות תקציבית למנהלי בתי הספר. הכוונה היא לאפשר לכל בית הספר להתנהל באופן עצמאי בענייני התקציב על פי הצרכים שיגדירו לעצמם.
לפי לוחות הזמנים שהוגדרו על ידי כץ תקציב המדינה לשנת 2021 יאושר בממשלה לכל המוקדם במהלך פברואר. המשמעות היא שגם השנה הבאה תתחיל ללא תקציב מאושר והחשב הכללי הטרי, יהלי רוטנברג, יצטרך לנהל את הוצאות המשרדים הממשלתיים לפי התקציב ההמשכי.
גם במהלך השנה הנוכחית, המדינה מתנהלת לפי תקציב המשכי בסך 400 מיליארד שקל. בהינתן גידול האוכלוסייה הטבעי בישראל סכום זה היה רחוק מלהיות מספיק וכבר השנה נאלצה הממשלה להוסיף אליו 11 מיליארד שקל כתוספות חריגות.
במטרה לפתור את הפלונטר התקציבי ולהסדיר התנהלות תקינה של משרדי הממשלה בעוד שלושה שבועות, משרד האוצר הפיץ להערות הציבור את תזכיר חוק יסוד: משק המדינה. החוק מאפשר את המשך מתן הסיוע הממשלתי במהלך שנת 2021 בהיעדר תקציב מדינה מאושר. הכוונה היא למימון תוכניות הסיוע באמצעות "קופסאות" קורונה חוץ-תקציביות, מהן שילמה המדינה בין היתר דמי אבטלה וסיוע לעסקים. מדובר בהיקפים נכבדים שהגיעו השנה לכ-85 מיליארד שקל וצפויות להגיע לכ-52 מיליארד שקל בשנה הבאה.
משמעות תיקון החוק היא שהדרג המקצועי במשרד האוצר אינו צופה את אישור התקציב בקרוב. התקציב ההמשכי לשנת 2021 היה אמור להסתכם ב-397 מיליארד שקל, אך באמצעות הליך החקיקה המהיר יעמוד על 412 מיליארד שקל בתוספת המדד של שלוש שנים האחרונות.