כ-345 אלף תלמידי כיתות ז'-ט' ברחבי הארץ חוזרים הבוקר (ראשון) ללימודים בבתי הספר, אחרי כמעט שלושה חודשים בהם למדו מהבית בשל הגבלות הקורונה על מערכת החינוך. הלימודים בחטיבות הביניים יתקיימו לפחות פעמיים בשבוע, בקפסולות של עד 20 תלמידים. חידוש הלימודים בכיתות אלה משלים את חזרתם של כל תלמידי מערכת החינוך לבתי הספר. עם זאת, תלמידי החטיבות ביישובים הכתומים והאדומים ימשיכו ללמוד מהבית.
שבוע לאחר החזרה, תלמידי חטיבות הביניים ייצאו לחופשת חנוכה שתימשך עד 20 בדצמבר, במהלכה לא תתקיים למידה מרחוק. בשל היעדר תקציב, נכון להיום אין צפי לקיצור החופשה - למרות הפערים הלימודיים שהצטברו בתקופת הלמידה בזום.
כמו ביתר הכיתות שחזרו, גם חזרתם ללימודים של תלמידי חטיבות הביניים מלווה בהגבלות: כל תלמיד יוכל לעבור בין שתי קבוצות בלבד, וכל מורה יוכל ללמד ארבע קפסולות לכל היותר. מדובר בשתי הגבלות חדשות בהשוואה לפתיחת שנת הלימודים, שהדירו שינה מעיני מנהלי בתי ספר. לדבריהם, בניית מערכת שעות מותאמת הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית.
עוד בוואלה!
מאיה גבעון, מנהלת בית הספר לטבע, סביבה וחברה בתל אביב, מספרת כי "היה מאוד מורכב להכין את המערכת. זה נורא עצוב, אבל הורדתי להם דברים שהם לא צריכים לתיכון כמו למשל שיעורי העשרה שהמורות נותנות. הם יעשו את זה בזום".
גבעון מסבירה כי הגבלת המורים לארבע קפסולות מובילה לכך ש"אם יש לי למשל בכל החטיבה מורה אחת לתנ"ך, זה אומר שאצלנו רק שכבה אחת יכולה ללמוד תנ"ך. אין מה לעשות. אז כיתות ז'-ח' אצלנו לא ילמדו תנ"ך, אפילו לא מרחוק. כי המורה הזאת היא גם מחנכת, והיא מנצלת את כל המשרה. זה מה יש, לא קרה כלום".
מאז תחילת הסגר הראשון במרץ תלמידי כיתות ז'-ט' לומדים מרחוק, בזום, למעט הפוגה לחודש וחצי במאי ויוני ושבועיים בספטמבר. "מזמן הם היו צריכים לחזור. יש לי ילדה שבכתה מול הזום. היא ילדה מאוד חכמה, חששתי שתהיה 'בנשירה' (תפסיק להתחבר ללמידה מרחוק) והנה טוב שהיא חוזרת", מספרת גבעון.
"במהלך הלימודים מרחוק הייתה נשירה סמויה - היו תלמידים שלא התחברו לזום. הנשירה לא מאופיינת על ידי המצב הסוציו-אקונומי או היכולות של הילדים. זה יכול לקרות גם לילדים הכי חכמים ומחוננים, ומהבתים של עשירי הארץ ויש לי גם תלמידים כאלה", היא מוסיפה.
גבעון מספרת על אתגר נוסף בחזרה ללימודים והוא שמירה על מרחק. "זה גיל בו הם אוהבים להתחבק, הם גם לא התראו הרבה זמן. עשיתי אסיפת הורים ותלמידים, כדי להבהיר את הנוהלים, וכן אמרנו להם לא להתחבק".
"באחת הפעילות שעשינו במרחב הפתוח השבוע באה אליי תלמידה וביקשה ממני רשות לחבק את חברתה ואמרה לי 'היא בקפסולה אחרת, אבל אני אתמול הייתי איתה'. לא הרשיתי לה, יש לנו אחריות לאומית להפסיק את המגיפה הזאת", היא מסבירה. "אני לא יכולה להתערב במה שקורה אחר הצהריים, אבל במשמרת שלי בין 15-8 לא מתחבקים".
למרות הנהלים הקפדניים בבית ספרה, שכוללים אף חלוקת תאי שירותים לקפסולות שונות, גבעון מספרת שההפרדה האמיתית קיימת רק בשעות הלימודים. באופן אבסורדי, התלמידים מגיעים לבית הספר בהסעות, בהן הם "מתערבבים" ללא קשר לקפסולות או שכבות גיל. לדברי גבעון, "בהסעות כולם מתערבבים. כולם נוסעים ביחד באוטובוסים של 40 ילדים מכל שכבות הגיל ואז מתחלקים לקפסולות בבית הספר. אם ילד אחד חולה, כל ההסעה שלו נכנסת לבידוד וכל הקפסולה. המדינה אמרה שאין מתווה להסעות".
בעוד המינימום הנדרש על פי המתווה של משרד החינוך הוא "לפחות יומיים בשבוע לימודים פיזיים", בבית הספר לטבע חזרו תלמידי כיתות ט' לחמישה ימי לימוד בשבוע, וכיתות ז'-ח' לארבעה ימים. "הגדלתי משרות על חשבון תקציב ניהול עצמי", מעדכנת גבעון.
ואולם, בחלק מבתי הספר, בהיעדר מספיק מורים שיוכלו ללמד, המנהלים נאלצו להחזיר את התלמידים ליומיים בלבד, בהם יתקיימו פעילויות ספורט ומפגשים עם המחנכת בלבד - יתר המקצועות יילמדו בזום. כך, לדוגמא, באחד מבתי הספר בפתח תקווה הורי התלמידים בכיתות קיבלו מכתב שהגיע לידי וואלה! NEWS ובו כותב מנהל בית הספר כי "תלמידי החטיבה יגיעו פעמיים בשבוע לבית הספר, למפגשים עם מחנכים יתווסף יום של פעילות גופנית שבו התלמידים יגיעו לשיעורי חינוך גופני. נכון לעכשיו, אין בכוונתנו לשנות את מערכת הלמידה מרחוק ואנחנו בוחרים להתמקד בפעילות חברתית וגופנית בדגש על הקשר האישי עם התלמידים".
"נערכים לחגיגה גדולה"
לצד הביקורות על המתווה שלעיתים לא משאיר הרבה בררות אלא לעשות תעדוף בין שכבות שונות, המנהלים מספרים על ההתרגשות.
לדברי רעיה טובול, מנהלת בית הספר אורט דפנה שבקריית ביאליק, "כולנו מתרגשים מאוד, אחת המורות אמרה לי שהיא מתרגשת יותר מאשר ב-1 בספטמבר. נערכנו לחגיגה גדולה. מתרגשים לפגוש את הילדים, למרות שנפגשנו איתם במרחבים הפתוחים מהרגע שזה התאפשר. מועצת התלמידים שלנו הכינה הרבה הפתעות לקראת יום ראשון לתלמידים".
טובול שותפה לדעה שהכנת מערכת השעות תחת המגבלות הנוקשות הייתה משימה מאתגרת. כמו מנהלים רבים אחרים, טובול חשבה לנכון לתת "העדפה" להקצאת המורים לכיתות ט', משום שתלמידיהן עולים לתיכון בשנה הבאה. "היה צריך להיות יצירתי. היינו צריכים להפעיל הרבה חשיבה איך לסדר את מערכת השעות, ובכל זאת יצא שהרבה מקצועות יילמדו רק בזום", מספרת טובול. "בדקנו עם הצוות וגם שאלנו את הילדים מה יותר חשוב להם ללמוד פרונטלית ומה מבחינתם יכול להיות בזום. הייתה תמימות דעים לגבי זה שחשוב שתלמידי כיתות ט' ילמדו מתמטיקה לא בזום".
שירי, אם לשתי בנות בכיתה ח', בירכה על החזרה לבתי הספר, אך הדגישה כי ניהול המשבר לא נעשה היטב. "כאמא לשתי ילדות בחטיבה אנחנו מאוד שמחים על החזרה לשגרת לימודים. הזמן בבית היה ארוך מדי, ואין ספק שיש לו מחיר. לצערי, ההרגשה היא של הזנחה של תלמידי החטיבות והתיכון ושאין סדר עדיפויות הגיוני ומושכל בקבלת החלטות", היא אומרת.
"השאירו את התלמידים והתלמידות ואת צוותי בית הספר להתמודד עם מצב בלתי סביר במשך כמעט שלושה חודשים. מסגרות חינוכיות צריכות להיחשב כבסיס והכרח גם במצב משבר כמו התמודדות עם קורונה, וזאת צריכה להיות נקודת המוצא כשמחליטים לפתוח או לסגור", הוסיפה.
לדברי מרין אלקלעי, תלמידת בית הספר רמת יוסף בבת ים, "זה כיף לחזור, יותר טוב מאשר ללמוד בזום ולראות את כולם פנים מול פנים ולהבין יותר את המשגים". רינת דואני, גם היא תלמידה בבית הספר רמת יוסף, מספרת כי "החזרה לבית ספר תהיה קצת קשה, כי התרגלנו לשבת מול הזום מספר שעות ביום. עכשיו אנחנו באים לבית ספר ורואים פנים. התגעגענו".
לדברי תלמיד אחר בבית הספר, "החזרה לבית ספר זה דבר מצוין, אנחנו חייבים את השגרה הזאת ומתגעגעים לחברים. הבוקר נתתי מלא חיבוקים לחברים שלי וזה דבר מצוין. קצת קשה עם כל העניין הזה של המערכת השונה. אנחנו חוזרים לשלושה ימים בבית הספר ויומיים בזום, וזה גם משהו, זאת התחלה כבר של משהו מצוין שכיף לי לעבור אותו וכיף לחזור."
לדברי מיכל הקלין, רכזת שכבת ט' בבית הספר רמת יוסף בבת ים ומחנכת של כיתת טוב 3: "אין לי מילים לתאר את ההתרגשות הזאת, זה ממש 1 בספטמבר שלנו. ראינו עד עכשיו את הילדים מאחורי מסכים, קוביות שחורות ורק מעטים מהם הדליקו את המצלמות ועכשיו אנחנו רואים את העיניים המחייכות שלהם . זה משהו אחר באמת התרגשות גדולה."
אורלי חדאיו, מנהלת בית הספר רמת יוסף, מספרת כי "אני מנהלת את בית הספר מזה 10 שנים ואף פעם לא התרגשתי מפתיחת שנה כמו שהתרגשתי היום. כיף גדול. רק שזה יחזיק מעמד. בנינו מערכות, הקדשנו לזה ימים ולילות כדי ליישם את המתווה הקשוח של ארבע קבוצות למורה ושתי קבוצות לתלמיד. כמובן שעדיפות הייתה לתיכון. הצלחנו להביא אותם לשלושה ימים בשבוע".
על תקופת הלמידה מרחוק חדאיו אומרת "היו תלמידים שהתנתקו, שהיה לנו מאוד קשה ליצור איתם קשר. עשינו אצל חלק מהילדים ביקורי בית על מנת להביא אותם".