מרוץ ימי נגד השעון: כאב הראש שמעוללת ספינת המגן החדשה לחיל הים

ספינת סער 6 הראשונה של חיל הים, אח"י מגן, התקבלה השבוע בטקס בנמל חיפה במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין והרמטכ"ל אביב כוכבי לאחר הפלגה בת 4,000 מייל מהמספנות בגרמניה. מדובר בספינה רב-תכליתית שייעודה העיקרי הוא הגנה על האסדות. אולם, בשבוע הבא יתחיל השלב השני בתהליך, שרק לאחריו אח"י-מגן תוכרז כמבצעית: התקנת כלל מערכות הנשק והטכנולוגיה תוצרת כחול לבן על הספינה.

בין היתר, בעתיד יותקנו עליה מיירט ארוך-טווח מסוג ברק 8 שאמור להתמודד עם ה"יאחונט", אחד מטילי השיוט המתקדמים בעולם, שנמצא כיום בידי הצבא הסורי ובמערכת הביטחון חוששים שיזלוג לידי ארגון חיזבאללה. לפי המודיעין הישראלי, מנהל הארגון השיעי מאמצים חובקי עולם כדי להניח את ידיו על טילים מדויקים, וגם לחמאס יש כוונות לירות על אסדות הגז בים התיכון (כך, במבצע "צוק איתן" ניסה חמאס לשגר רקטות לעבר אסדה מול אשקלון - א"ב).

קליטת ארבע ספינות המגן תבטא התעצמות מובהקת של חיל הים: לא רק בתוספת של כלי שיט מתקדמים ביותר בזירה, שיעניקו לצה"ל עליונות במרחב - אלא גם בהיקף כוח האדם, מאחר ועל כל ספינה שכזו יוכלו לשרת כמאה חיילים, מרביתם בשירות חובה. לפי מומחים במערכת הביטחון, חיל הים תכנן את ספינת המגן כדי שתדע לתת מענה לאיומים מורכבים יותר, בהם טילים מהירים שטרם הגיעו לזירה. עוד יותקנו על הספינה מערכת טילי ים-ים, מכ"ם "אדיר", מערך כיפת ברזל, תותח 76 מ"מ, מערכות שליטה ובקרה, מערכות לוחמה אלקטרונית ועוד. מאחר וכל המערכות הללו אמורות להשתלב באופן ייחודי על אותו כלי שיט, שלב זה הופך לאתגר טכנולוגי גדול מאוד עבור מערכת הביטחון.

מומחים במערכת הביטחון הדגישו כי האתגר המרכזי יהיה לשלב בין המכ"מים ומערכות הטילים, עוד לפני הקישוריות בין מערכות חיל הים למערכות חיל האוויר וחלוקת אחריות בין החילות בשגרה וחירום. סוגיות אלו טרם נפתרו, ואותן צריך לבחון מפקד מערך ההגנה האווירית, תא"ל רן כוכב, לפני שיוצגו למפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין. גורמים בחיל האוויר הדגישו: "למערכות החיל שלנו יש סטנדרט גבוה מאוד, בהרבה מובנים, וכדי להגן עליהם ולשמר עליונות אווירית במזרח התיכון, על חיל הים לעמוד בסטנדרט כדי להשתלב".

בחיל הים נוקטים בהערכה אופטימית, לפיה אם לא יתרחשו תקלות - תהליך התקנת המערכות אמור להסתיים בעוד כשנה וחצי. בחיל אף הקימו לצורך כך מתקן מיוחד, המכונה "לגונה", שאמור לסייע בקיצור לוחות הזמנים. אולם, מומחים במערכת הביטחון סבורים כי שלב זה ייארך למעלה משנתיים. אותם מומחים הצביעו כבר עתה על תקלה במערכת ההיגוי בספינה שטרם טופלה, ועמה יצאה הספינה מהמספנה בגרמניה. בחיל הים הגדירו זאת כ"חלק מהתהליך האבולוציוני של ייצור הספינה", אך גורמים במשרד הביטחון טענו כי התקלה הזו לא הייתה צריכה לקרות לנוכח הפיקוח ההנדסי הקפדני של מערכת הביטחון. יצוין, כי התקלה - שפורסמה לראשונה בוואלה! NEWS - תתוקן בישראל על ידי החברה היצרנית בחודשים הקרובים.

הלחץ בלוחות הזמנים מעלה סוגייה בוערת במערכת הביטחון. נכון לעכשיו, מרבית ההגנה על מרחב "המים הכלכליים" של ישראל, ובתוכו אסדות הגז, נשענת על ספינת הטילים אח"י להב, ששודרגה במערכת כיפת ברזל, מכ"ם מתקדם ותחומים נוספים. מצב זה נובע מהחלטה שהתקבלה בחיל הים בעשור האחרון שלא לשדרג יותר מספינת טילים אחת במערכות מתקדמות, מסיבות שונות - חלקן תקציביות ואחרות נוגעות לאורכו של התהליך.

במערכת הביטחון נמתחה ביקורת על ההחלטה של החיל, בטענה שנכון היה לנצל חלון הזדמנות נדיר שבו המדינות באזור שמהן נשקפים איומים בזירה הימית היו שקועות כולן במתח סביב האביב הערבי ובעיות פנימיות מורכבות. כעת, המצב הופך את פעילות החיל בתחום זה לגמישה פחות מכפי שהיה צריך במציאות שנוצרה בים התיכון.

לכן, עם ההצטרפות הקרובה של אסדת "כריש" לשלל האסדות הקיימות ("כריש" הייתה אמרה להגיע מסינגפור בחודש אפריל השנה, אך המועד נדחה לאוקטובר ולאחרונה דווח על דחייה נוספת - א.ב), לצד פעילויות נוספות הנערכות מול חופי ישראל, האחריות על חיל הים, ובעיקר על אח"י להב, תגדל, כשברקע הוציא חיל הים משירות שתי ספינות טילים ישנות, במסגרת התכנית הרב-שנתית "גדעון".

כפועל יוצא מכך, מומחים במערכת הביטחון הדגישו כי כל עיכוב בתהליך שילוב המערכות על ספינות המגן הופך לקריטי, מאחר ועד לסיום התהליך הן יידרשו להגן על יותר אתרים רגישים בים. יש לציין כי הצורך בספינות רב-תכליתיות עלה במערכת הביטחון כבר לפני כ-15 שנה, ללא קשר לאסדות הגז, עוד כשידידיה יערי שימש מפקד חיל הים.