אישה נעצרה בשטוקהולם, בירת שבדיה, בחשד שכלאה את בנה בן ה-41 בדירתם במשך קרוב לשלושה עשורים - כך הודיעה אתמול (שלישי) המשטרה בעיר. האישה בת ה-70 עומדת בפני סעיפים של מעצר בלתי חוקי וגרימת נזק חמור לגופו של בנה.
אמה אולסן, תובעת ציבורית שהופקדה על החקירה הראשונית, אמרה שהגבר היה פצוע כשנמצא וקיבל טיפול בבית חולים. היא ציינה שנראה כי הוחזק בדירה "הרבה מאוד זמן".
לפי התקשורת המקומית, הגבר נמצא על ידי קרובת משפחה, ששמעה כי האם אושפזה בעצמה בבית החולים. כשהגיעה לדירה, הממוקמת כ-20 קילומטרים מהבירה, היא גילתה כי היא לא נעולה וראתה אותו כשנכנסה.
עוד בוואלה!
קרובת המשפחה טענה כי היא דיווחה לרשויות כבר לפני 20 שנה על חשדה כי האם "שולטת לחלוטין בחייו של בנה". אולם החשד לא הוביל לפעולה מצד הרשויות, וקרובי משפחה אחרים הניאו אותה מלהמשיך ולנסות. "למרות זאת, הבנתי שהוא נמצא שם ושהוא כנראה מפחד", סיפרה על אירועי אותו היום. "דחפתי את הדלת וצעקתי 'שלום'. הדירה הייתה מסריחה משתן, בוץ ואבק. היה לה ריח רקוב. לא ייתכן שמישהו ניקה שם בשנים האחרונות".
היא פילסה את דרכה למטבח בין ערמות הזבל, ושם מצאה את הגבר יושב בפינה. "ראיתי אותו בעזרת אור ממנורת הרחוב שבחוץ", אמרה. "בהתחלה, ראיתי רק את הרגליים שלו. הן נראו נורא. היו לו חבלות עד לברכיים". היא המשיכה וסיפרה כי הגבר בקושי הצליח לעמוד, שרוב שיניו היו חסרות ושדיבר בצורה לא מובנת. "הוא דיבר מאוד מהר וללא רצף מאוד הגיוני, אבל הוא לא פחד ממני", תיארה. "אני המומה, אבל אני אסירת תודה שהוא קיבל עזרה ושישרוד".
בתקשורת הרשמית במדינה דווח כי האישה איבדה ילד אחר בגיל צעיר והעניקה לבנה החדש את אותו השם, מה שהוביל לכך שניסתה "לגונן עליו יותר על המידה". בעיתונים נכתב כי היא הוציאה אותו מבית הספר כשהיה בן 12 או 13. "היא גנבה ממנו את חייו והפעילה על האנשים שסביבה מניפולציות כדי לשמור על הסוד", הוסיפה קרובת המשפחה. "הוא הוזנח בצורה קשה על ידי החברה כולה".
שכנה שגר באותו בניין של המשפחה אמר כי הוא לא ראה את הגבר שנים רבות. "הם כמעט אף פעם לא יצאו מהבית, ומעולם לא פתחו את החלונות", אמרה, "הדירה הייתה אטומה".
שכנה אחרת סיפרה שהיא נתקלה באם מפעם לפעם. "שוחחנו על דברים יום-יומיים, כפי שאתם עושים. לפעמים הייתי שואל על הילד, והיא רק אמרה שהוא בסדר. היא לא באמת דיברה עליו אף פעם". לדבריה, רבים מהשכנים חשדו שהמצב בביתה של המשפחה אינו רגיל, "אבל מה אפשר לעשות? איך אמורים לדעת מה קורה מאחורי הדלתות הסגורות?".