את התשובה שבנט מנסה להסתיר, סמוטריץ' אומר בקול חד וברור

שאלה אחת צפויה לחזור על עצמה שוב ושוב בבחירות הקרובות: נפתלי בנט, האם בכוונתך לשבת תחת נתניהו?

נכון, יו"ר ימינה מכוון לראשות הממשלה, אז למה שיצטרך לשבת תחת נתניהו. אבל אם התוצאה לא תספיק, האם יסכים לכך? ספוילר - בנט לא צפוי להגיב בנושא. הוא ימנע מלתת תשובה עד שזה ייראה כמו קרקס, שבו הלהטוטן הראשי עושה את כל התרגילים האפשריים. כל עוד זה תלוי בו, בדרך לגריפת מנדטים נוספים מימין או מהמרכז של כחול לבן, המגישים באולפנים יבזבזו את זמנם לשווא.

אלא שמעקב אחרי הראיונות של בצלאל סמוטריץ', שותף כמעט ודאי של בנט, מלמד שאת מה שהיו"ר ינסה להסתיר חברו מגלה כבר עכשיו בקול חד וברור: ימינה תשב תחת נתניהו, למרות הרצון להחליפו. כך, סמוטריץ' הצהיר אתמול (שבת) כי ליברמן הוא לא פרטנר. "בשום אופן לא", כלשונו. באותו ריאיון אמר כי ליברמן הוא "אחד האנשים המסוכנים ביותר בפוליטיקה הישראלית". בראיונות אחרים בתקופה האחרונה אמר על לפיד: "מה לי וליאיר לפיד? אוכל להחיל איתו ריבונות ביהודה ושומרון? אוכל לתקן איתו את מערכת המשפט?".

זו כמובן לא הפעם הראשונה שהוא מתבטא כך. בהזדמנות אחרת אמר סמוטריץ': "לפיד חוזר לשנאת הדתיים שלו", ועל ליברמן ציין כי "אין מספיק חחח כדי לגחך עליו". האמירות האלה הן אולי לא וטו מוחלט על השניים, אבל הן בהחלט מעידות על הרוח הנושבת בחלקיה הגדולים של ימינה.

הנסיקה של בנט בסקרים העלתה מחדש את השאלה האם הוא ירוץ בבחירות הקרובות עם סמוטריץ'. בנט יעשה הכול כדי להחליף את נתניהו. המאבק בהתפשטות הקורונה, המשבר הכלכלי ואי היציבות הפוליטית מביאים אותו הכי קרוב להזדמנות שעליה חלם מאז נכנס לחיים הפוליטיים.

קשה כמעט להאמין שמי שלא עבר את אחוז החסימה, הפך בתוך שנה וחצי ליו"ר המפלגה השנייה בגודלה ולמועמד עם אחוזי התאמה הכי גבוהים אחרי נתניהו לראשות הממשלה. גם אם אלו רק סקרים - יש לבחון אותם בחשדנות רבה - בנט מצליח לאיים על נתניהו, והוא הראשון לעשות זאת מימין. נתניהו אולי מנסה להסתיר זאת בזלזול אופייני לו, אבל גם הוא חושש מהבאות. רגע לפני פיזור הכנסת הוא מחשב את צעדיו בזהירות.

בנט וסמוטריץ', כל אחד בנפרד, מצהירים על כוונתם לרוץ יחד בבחירות הקרובות. הם מכירים זה את זה, ולמרות הפער ביניהם, בעיקר בנושאי דת ומדינה, הוויכוח בין השניים מתמקד במשקל של כל אחד ברשימה שעשויה להיות ארוכה הפעם מתמיד. סמוטריץ' רוצה ארבעה מקומות בעשירייה הראשונה, ועוד כמה בודדים בעשירייה השנייה, אבל בנט חושב שהוא שווה הרבה פחות. מחלוקות כאלה ניתן לפתור ברגע, בעיקר כשיש רצון טוב של שני הצדדים.

ולמרות הכול, ייתכן והחגיגה של בנט מוקדמת מדי. גם כשהשיק בהתלהבות רבה את הימין החדש, וזכה בסקרים ל-12 עד 14 מנדטים, בנט נאלץ לבסוף לכבות את האור במשרדי המפלגה החדשים. זו גם אחת הסיבות שבנט רוצה לרוץ עם סמוטריץ'. אחרי שנטש פעם אחת את הציונות הדתית ואת נציגיה, הוא כבר לא רוצה לחזור על אותה טעות שוב, במיוחד כשחלק גדול מהמנדטים להם הוא זוכה בסקרים הנוכחיים מתנדנדים ועשויים לברוח ממנו ברגע שתוקם מפלגת מרכז חדשה, וכזו בטח תוקם עד הבחירות הבאות. בנט גם לא ממש רוצה להילחם בשתי חזיתות במקביל: מול נתניהו והליכוד ובאותה נשימה מול סמוטריץ' והציונות הדתית.

נכון שאחרי אירוע השפם של עמיר פרץ והבטחות הנחרצות של בני גנץ שלא לשבת תחת נתניהו עם אישום, צריך להתייחס בהתאם לאמירות של פוליטיקאים בתקופה שבה הכנסת קרובה לפיזור. אבל אם עוד בטרם החלה מערכת הבחירות, סמוטריץ' נגד ליברמן ולפיד, עולה השאלה מי כן? מה נשאר? מרצ? הרשימה המשותפת? כל הדרכים מובילות לנתניהו, וההתחמקות של בנט ממתן תשובה ברורה, יכולה להעיד שהוא לא חושב אחרת משותפו.

קשה להעריך איך תסתיים מערכת הבחירות, אם תתקיים בקרוב. אמרה ידועה בפוליטיקה היא שאתה אולי יודע איך תכנס לבחירות אבל לא יודע איך תצא מהן. לבנט יש הפעם הזדמנות נדירה למצב את עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו. גם אם לא יצליח לבסוף, לפחות את המותג הוא בונה כעת. אם שותפו ימשיך לפסול את כל מי שהוא לא נתניהו, הזדמנות חייו של בנט תישאר בגדר חלום.