הסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות נשחק והמאמצים להחיות אותו עומדים בפני אתגר חדש אחרי חיסולו של המדען הבכיר מוחסן פחריזאדה. לאותו הסכם הייתה מטרה אחת: להאריך את "זמן הפריצה" של טהראן ליצור מספיק חומר בקיע ליצור פצצה, אם תחליט לעשות, מחודשיים-שלושה לשנה לפחות.
איראן טוענת שהיא מעולם לא ניסתה לפתח נשק גרעיני ולעולם לא תעשה זאת, וכי תכנית הגרעין שלה אזרחית בלבד. עם זאת, פחריזאדה, שנחשב לאבי תכנית הגרעין הצבאית שלה לפי המערב, עמד בראש הפרויקט הסודי "אמאד" שהופסק ב-2003. בישראל אמרו כי הוא המשיך לעבוד על מיזמים סודיים הקשורים להיבט הצבאי של התכנית, וראש הממשלה בנימין נתניהו הזכיר את שמו בעת חשיפת ארכיון הגרעין לפני שנתיים וחצי.
החיסול הדרמטי באיראן | כל העדכונים
טהראן החלה להפר את הגבלות ההסכם בשנה שעברה, שלב אחר שלב, בתגובה להחלטתו של הנשיא דונלד טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין ב-2018 ולהטיל מחדש סנקציות עליה. ההפרות קיצרו את זמן הפריצה, אך על פי דוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), המפקחת על ההסכם, איראן לא מתקדמת בתכנית הגרעין מהר כפי שהיא יכולה.
מדינות אירופה מנסות להציל את ההסכם, ולוחצות על איראן לציית לו אפילו עם הידוק הסנקציות האמריקניות, מתוך תקווה לשינוי מדיניות אמריקנית עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן ב-20 בינואר. ביידן היה סגנו של ברק אובמה בעת החתימה על הסכם הגרעין ב-2015.
ההפרות של איראן
איראן הפרה את רוב ההגבלות שהושתו עליה בהסכם, אך היא ממשיכה לשתף פעולה עם סבא"א ומעניקה לפקחים של הסוכנות גישה לאתרי הגרעין שלה, באחד ממשטרי הפיקוח הקפדניים ביותר שהוטלו אי-פעם.
ההסכם מגביל את כמות האורניום המועשר שבה איראן יכולה להחזיק ל-202.8 ק"ג, שבריר משמונה הטונות שהיו ברשות לפניו. בשנה שעברה איראן חצתה את הרף, ולפי דוח של סבא"א מהחודש היא כבר צברה 2.4 טונות של אורניום מועשר.
טהראן גם עקפה את רמת האורניום המועשר המותרת לה, מ-3.67% שקבע ההסכם ל-4.5%. זאת בהשוואה ל-20% שהעשירה לפני ההסכם והרבה מתחת ל-90% הדרושים לפיתוח נשק גרעיני.
בנוסף לכך, איראן הורשתה להפיק אורניום מכ-5,000 צנטריפוגות מהדור הראשון המותקנות במתקן התת-קרקעי בנתנז, שבו יש מקום ל-50 אלף צנטריפוגות. היא יכולה להפעיל מספר קטן של צנטריפוגות מתקדמות יותר מעל הקרקע, מבלי לשמור את האורניום שהועשר בהן.
לאיראן היו כ-19 אלף צנטריפוגות לפני ההסכם. מאז השנה שעברה, היא החלה להעביר חלק מהצנטריפוגות המתקדמות מתחת לקרקע, ובדוח האחרון של סבא"א נכתב היא החלה בהפעלתן.
המומחים חלוקים לגבי זמן הפריצה של איראן. אלו המחמירים יותר, סבורים כי נקודת הפתיחה של שנה היא שמרנית מדי. דייוויד אולברייט, פקח נשק לשעבר של האו"ם ובעל עמדות נציות ביחס לאיראן, סבור כי מדובר בסך הכול בשלושה חודשים וחצי, אף שבשביל זה תצטרך איראן להשתמש בכאלף צנטריפוגות מתקדמות שהסירה במסגרת ההסכם.
בשלב התיאורטי הבא, אם איראן תאגור מספיק חומר בקיע, היא תצטרך להרכיב פצצה ואחת קטנה מספיק כדי שהיא תוכל להיות משוגרת על טיל בליסטי. לא ברור כמה זמן היא תידרש לכך, אולם צבירה של חומר בקיע נתפסת כמכשול הגדול ביותר בפני יצור נשק גרעיני.