החרדים הסכימו על פשרת העלאת הקנסות של הליכוד, אך מנסים לסכלה

ראשי הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, הסכימו בימים האחרונים על פשרה להעלאת הקנסות על הפרת הנחיות הקורונה, אך נמנעים מלאשר זאת מול הליכוד - כך אמרו גורמים פוליטיים לוואלה! NEWS. למרות שהושגו הסכמות על פתיחת עסקים, מוסדות חינוך וקיום אירועים וחתונות, ראשי הסיעות מעוניינים להימנע גם מהפגיעה המרוככת במגזר אותו הם מייצגים ולסכל את המהלך לחלוטין.

בישיבת סיעת יהדות התורה העלו ראשי המפלגה את הנושא לדיון, וחלק מהנוכחים הודו כי הם נמנעים במכוון מפגישה עם יו"ר הכנסת יריב לוין בנושא, היות ולדבריהם "אין טעם" בהעלאת קנסות. חלק מחברי הכנסת הסבירו כי במשך שבועות ארוכים התחלואה במגזר החרדי נמוכה, ואחרים טענו כי לא ניתן לעסוק בהעלאת קנסות ביום שבו הרב חיים קנייבסקי, מבכירי הרבנים החרדים, הורה על פתיחה גורפת של מוסדות החינוך בניגוד להנחיות.

ההסכמות הושגו לאחר פגישת ראשי יהדות התורה - שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, ח"כ משה גפני ויו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר - עם יו"ר הכנסת. הצדדים נפגשו בעקבות התנגדות החרדים להצעת החוק המקורית להעלאת הקנסות, שקבעה קנס של 20 אלף שקלים על פתיחת מוסד חינוך או קיום אירועים ועשרת אלפים שקלים על פתיחת עסקים. לאחר שאיימו לא להצביע עם הקואליציה, ההצעה הוסרה מסדר היום.

מאז, החלו שיחות בין הליכוד לראשי הסיעות החרדיות, שבמהלכן הציע לוין פשרה שפרטיה נחשפו בתחילת החודש בוואלה! NEWS. לפי ההצעה, קציני משטרה בלבד יוכלו לחלק קנסות של 7,500 עד עשרת אלפים שקלים על כל הפרה, אך רק בתנאים מסוימים כמו לאחר אזהרה או בהפרה בלתי סבירה. עם זאת, שוטרים בדרגה רגילה יוכלו להמשיך בחלוקת קנסות בסך 5,000 שקלים על ההפרות, בדומה למצב כיום.

בשבוע שעבר שיגר שר הביטחון בני גנץ מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו הוא דורש להעלות להצבעה בכנסת את הגדלת הקנסות, בהתאם למתווה המקורי שסוכם בקבינט לפני כמעט חודשיים. "אי מימושה של החלטת הקבינט פוגע ביכולתנו להילחם בתחלואה, לפתוח את המשק ולהגביר את כלי האכיפה שברשותנו", טען גנץ.

למרות פנייתו, המתווה לא הובא לאישור הכנסת, ובסיעות החרדיות העריכו אז כי המכתב של גנץ בא כתגובה לדבריו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהאשים אותו בכך ש"חצה קו אדום בגלל שיקולים פוליטיים" כשהודיע על הקמת ועדת בדיקה לבחינת פרשת הצוללות.

העלאת הקנסות אינה מכוונת לציבור החרדי, אך נציגיהם בכנסת ובממשלה מתנגדים לכך בעיקר ברקע פתיחת רוב מוסדות החינוך במגזר החרדי, לבנים ובנות, גם בתקופה שבה פתיחתם נאסרה. כמו כן, ההתנגדות באה בעקבות קיום אירועים וחתונות מחתרתיים.